אלמועלם נ' עיריית אשקלון

החלטה

הובאה לפני בקשת המבקש למתן צו מניעה זמני האוסר "על כל פעולה" בחנותו של המבקש, כאשר ע"פ תוכן הבקשה מכוונים הדברים לכוונת המשיבה להרוס את המרקיזה המצויה בחנותו.

פניית המבקש לבית המשפט נעשתה כבר ביום 12.12.13 עם קבלת התראה מצד המשיבה בענין זה מכח חוק העזר לאשקלון (שמירת הסדר והנקיון) ולביצוע ההריסה בו ביום.

לטענת המבקש, המשיבה אינה מוסמכת לדרוש דרישתה מכח חוק העזר האמור וזו אף מהווה משום אפלייתו לרעה.

דין הבקשה להידחות, בראש ובראשונה, מחמת שאינה רלבנטית עוד, כך "משברחו הסוסים מן הארווה" עת יושם צו ההריסה כפי המסתבר מתצהירו של המבקש עצמו (בסעיף 7).

הגם שכך, אוסיף ואומר ומצאתי מקום אף להעיר:

המבקש לא הקפיד באופן הגשת בקשתו, זאת בלשון המעטה.

התובענה נפתחה בסדר דין מהיר שלא כדין. לא רק שכך, הבקשה נפתחה בתיקיית התובענות תחת פתיחתה בתיקיית הסעדים הזמניים, טעות שיש בה כדי להכשיל אפשרות להידרש בזמן לבקשה. זאת ועוד, לבקשה במקורה לא צורפו כלל תצהיר וכתב התחייבות כמתחייב ומשכך ועם הבאתה לפני השופט התורן ביום הגשתה, נקבע כי אין מקום להענות לה במעמד צד אחד.

המבקש תיקן מחדלו אך היום, אולם לא ברור מדוע טרח לכך נוכח המבואר בתצהירו כאמור וכשאף זאת נעשה ללא צרוף מסמכים רלבנטיים שבכללם סימוכין לזיקת המבקש לחנות והעתק מההתראה שנמסרה ע"פ הנטען.

מכל מקום, נראה כי בית משפט זה ממילא אינו בעל הסמכות העניינית להידרש לתובענה זו וזאת נוכח הוראת סעיף 5(1) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, תש"ס – 2000 וסעיף 8(א) לתוספת הראשונה.

בהינתן כל האמור, ככל שתוך 3 ימים לא יובהר מדוע יש לנהוג אחרת, הרי שתובענה זו תמחק ללא צורך בהחלטה נוספת ולפנים משורת הדין, ללא חיוב בהוצאות לטובת אוצר המדינה.

באם סבור המבקש כי יש בכל זאת טעם בסעד זמני או אחר, יתכבד הפעם לעשות כן בהתאם להוראות התקנות ובבית המשפט המוסמך.

נא מעקב המזכירות.

ניתנה היום, י"ב טבת תשע"ד, 15 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.