ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות חיפה
|
15624-03-09
23/11/2009
|
בפני השופט:
רננה גלפז מוקדי
|
| - נגד - |
התובע:
חווה אלמגור
|
הנתבע:
1. אמנון מעין 2. פניקס חברה לביטוח בע"מ
|
| פסק-דין |
פסק דין
1.לפני תביעה כספית לפיצוי התובעת בגין נזקים שנגרמו למכוניתה במהלך תאונת דרכים.
טענות התובעת:
2.התובעת טוענת כי ביום 1.2.09 ביקשה להחנות את רכבה מול בית אבא חושי בחיפה, כאשר רכבו של הנתבע יצא מחניה מעברו השני של הכביש ובנסיעה לאחור פגע ברכבה, בצדו השמאלי-קדמי.
עוד טוענת התובעת בכתב התביעה כי לאחר התאונה, החליפו הצדדים ביניהם פרטים והנתבע אף הודה בפניה באחריותו לתאונה. בעת הדיון חזרה בה התובעת מטענה זו ומסרה כי הנתבע לא הודה מפורשות באחריותו לתאונה, אלא ניתן היה להבין זאת, לדבריה, מן העובדה שהחליף עמה פרטים.
טענות הנתבעים:
3.הנתבעים טוענים כי אמנם, ביקש הנתבע לצאת מחניה באותו מקום, אולם טרם עשותו כן, וידא כי הדרך פנויה מכל כיווני הנסיעה ורק אז החל בנסיעה איטית לאחור.
קרות התאונה:
4.מדברי הצדדים בדיון עולה כי התובעת ביקשה להחנות את רכבה בחנייה הניצבת למדרכה, ברחוב דו-סטרי ולשם כך עצרה את רכבה והחלה בנסיעה לאחור. בעת שרכבה ניצב כשחלקו האחורי כבר בחניה וחלקו הקדמי בולט אל תוך הנתיב, יצא הנתבע ממקום חניה מעברו השני של הכביש ומרחק מספר מטרים לשמאלה של התובעת. בעת שהנתבע נסע לאחור וביקש להשתלב בנתיב הנסיעה, אירעה ההתנגשות בין שני הרכבים.
לתאונה לא היו עדים.
5.לאחר הדיון, טרם מתן פסק הדין, הגיש הנתבע בקשה לתיקון פרוטוקול הדיון. לבקשת הנתבע, בהעדר תגובת התובעת, תוקן הפרוטוקול.
המחלוקת:
6.הצדדים אינם חלוקים בשאלת קרות התאונה אלא שאינם מסכימים בשאלת האחריות לתאונה.
טוענת התובעת כי עוד בטרם התאונה הבחינה בנתבע המתקרב אל רכבה ועל כן עצרה במקומה וצפרה כאות אזהרה.
"התחלתי לנסוע לאחור כדי לחנות עם פני הרכב לפנים. במהלך הנסיעה הבחנתי שהנתבע מתחיל לצאת מהחניה שלו ונוסע לכיווני, עצרתי לחלוטין וצפרתי אבל הוא פגע בי." (פרוטוקול, שורה 3)
הנתבע טוען כי בעת היציאה מהחניה לא ראה את רכבה של התובעת ומכך הסיק כי התובעת נסעה לאחור לאחר שכבר היה בתנועה.
"כשאני נסעתי לאחור, יצאתי מבין שתי מכוניות, לא יכולתי לראות אותה... התחלתי לצאת מהחניה. כנראה שבאותו זמן היא התחילה להיכנס לחניה." (פרוטוקול, שורה 29)
ואילו הנתבעת 2 טענה בסיכומיה, בהסתמך על אמירה של התובעת בעדותה בבית המשפט, כי עצרה לאחר שחשה במכה, כי שני הצדדים היו בנסיעה טרם התאונה ועל כן יש לחלק את ביניהם את האחריות לתאונה שווה בשווה.
"עולה שהתובעת והנתבע 1 היו שניהם בנסיעה טרם התאונה... אנחנו סבורים ששני הצדדים נושאים באחריות שווה לגבי התאונה." (פרוטוקול, שורה אחרונה).
דיון ומסקנות: