אלל ואח' נ' אלדן תחבורה בע"מ ואח'

פסק דין

1.בתיק זה הוגשו תביעות הדדיות, יען כי כל אחד מהמעורבים בתאונה טוען כי האחריות לנזק מוטלת על האחר.

2.ויקטור אלל (להלן – התובע) נסע ברחוב גולומב, בנתיב הימני, במטרה לפנות ימינה לשדרות מנחם בגין. כשהגיע למפגש הרחוב עם רחוב סן-מרטין עצר את מכוניתו ברמזור אדום והמתין עד אשר יתחלף האור לירוק. אלירן בן-עטר (להלן – נתבע 2), שנהג באותו יום במכוניתה של חברת אלדן (להלן – נתבעת 1), עצר את מכוניתו מאחורי מכוניתו של התובע, וכמוהו, המתין שהאור ברמזור יתחלף מאדום לירוק. בשלב זה אירעה התאונה.

התובע טוען, כי נתבע 2 התנגש במכוניתו מאחור וגרם לנזקים במכוניתו, ואילו נתבע 2 טוען, כי התובע נסע בפתאומיות לאחור והתנגש במכוניתו מלפנים.

3.התובע העמיד את תביעתו על 5,333 ₪, סכום הכולל את עלות תיקון הנזק בסך 4,303 ₪, על פי חוות דעת שמאי מטעמו, ואת שכר טרחת השמאי – 615 ₪.

נתבעת 1, בתביעה שכנגד, תובעת פיצוי בסך 6,647 ₪, סכום הכולל את עלות תיקון הנזקים שנגרמו למכוניתה, בסך 6,247 ₪, ועלות שכר טרחת השמאי –

400 ₪.

4.בדיון חזר כל צד על טענותיו.

5.לפני אם כן שתי גרסאות של הנהגים המעורבים, גרסה מול גרסה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את העדויות, ולאחר ששבתי ועיינתי בפרוטוקול הדיון ובמסמכים, החלטתי לדחות את שתי התביעות.

כידוע, במשפט האזרחי חל הכלל של "המוציא מחברו עליו הראיה" ועל על אחד מבעלי הדין היה לשכנע את בית המשפט, כי גרסתו עדיפה על פני זו של חברו. במקרה זה לפני שתי גרסאות סותרות, כאשר לא הובאו עדים חיצוניים שראו את התאונה. לפיכך, אין ביכולתי לקבוע כי נתבע 2 התנגש מאחור במכוניתו של התובע, כטענת התובע, ולא שהתאונה אירעה כתוצאה מכך שהתובע נסע לאחור, כטענת הנתבעים.

יש לציין, כי כל אחד מהצדדים הגיש תצלומים המלמדים על הנזקים שנגרמו למכוניותו, אולם גם בתצלומים הללו אין כדי לתמוך בגרסה זו או אחרת.

לפיכך, בנסיבות העניין אני סבורה, כי כל אחת מהגרסאות אפשרית באותה מידה ואין ביכולתי לקבוע כי גרסה אחת מסתברת יותר מהשנייה.

8.סוף דבר, מהנימוקים שפורטו לעיל, התביעה נדחית.

כל צד ישא בהוצאותיו.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור תוך 15 יום לבית המשפט המחוזי בירושלים.

המזכירות תשלח העתק מפסק דין זה לצדדים.

ניתן היום, ח' אלול תשע"א, 07 ספטמבר 2011, בהיעדר הצדדים.