אללוף נ' המוסד לביטוח לאומי - פסקדין

פסק דין

1.לפני ערעור על החלטת הוועדה לעררים (קביעת דרגת אי כושר) מיום 24.11.13 אשר דחתה את ערר המערער והשאירה על כנה את ההחלטה לפיה המערער לא איבד לפחות 50% מכושרו להשתכר (להלן: "הוועדה").

רקע עובדתי

2.המערער, מר אללוף שלמה, יליד שנת 1954, הגיש תביעה במסגרת ענף נכות כללית.

3.ועדה רפואית לעררים (נכות כללית) מיום 3.2.13 קבעה למערער נכות רפואית משוכללת בשיעור 88% החל מיום 1.2.12 בגין סכרת עם סיבוכים (65%), ליקוי ראיה (30%), צמצום שדה ראיה (10%), הגבלת עמוד שדרה צווארי (10%), עמוד שדרה גבי (10%), לחץ דם (10%), דום נשימה בשינה (20%) וטנטון (10%).

4.ועדה לעררים (קביעת דרגת אי כושר) אשר דנה בעניינו של המערער ביום 21.5.13 קבעה כי המערער לא איבד לפחות 50% מכושרו להשתכר.

5.על החלטת הוועדה לעררים (קביעת דרגת אי כושר) הגיש המערער ערעור לבית הדין אשר נדון בתיק ב"ל 61047-06-13.

6.במסגרת הדיון אשר התקיים בתיק ב"ל 61047-06-13, ניתן ביום 30.9.13 פסק דין בו נקבע, בהסכמת הצדדים, כדלקמן:

"עניינו של המערער יוחזר לוועדה לעררים (אי כושר) על מנת שהוועדה תתייחס התייחסות עניינית ומנומקת לדו"ח עובדת השיקום מיום 12/03/2013.

הוועדה מתבקשת להתייחס לחוות דעת מיום 28/09/2011 מאת ד"ר אפרים ברודסקי מומחה ברפואה תעסוקתית בכל הנוגע בחוות הדעת להערכה תפקודית ולכושר ההשתכרות.

הוועדה תזמן את המערער וב"כ לדיון בפניה ותאפשר להם לטעון את טענותיהם בנושאים הנ"ל". (להלן: "פסק הדין").

7.בהתאם להוראות פסק הדין, ביום 24.11.13 התכנסה הוועדה לעררים (קביעת דרגת אי כושר) לדון בעניינו של המערער.

הוועדה שבה וקבעה כי המערער לא איבד לפחות 50% מכושרו להשתכר.

על החלטה זו הוגש הערעור.

טענות הצדדים

8.עיקר טענות המערער

א.קביעת הוועדה לפיה הוועדה אינה מסכימה עם דו"ח עובדת השיקום מיום 12.3.13 משום שעובדת השיקום קבעה כי המערער יכול לעבוד חלקית בעבודות כגון: שמירה, השגחה על בחינות וכו' ועל כן, לדעת הוועדה המערער מסוגל לעשות זאת גם במשרה מלאה, הינה בגדר מסקנה ולא נימוק.

הוועדה מתעלמת לחלוטין מהשקעת המאמץ הנדרשת בעבודה של מספר שעות מועט, לעומת עבודה במשרה מלאה.

הוועדה אמנם ציינה כי היא עיינה בדו"ח עובדת השיקום ומסקנתה שונה מזו של עובדת השיקום, ואולם, אין בכך תחליף לחובת ההנמקה.

ב.הוועדה ציינה כי רופא תעסוקתי, ד"ר מוסקוביץ, אשר בדק את המערער ביום 2.2.12 דחה את הערר, מאחר והתובע מסוגל לעבודה במשרה מלאה. הסתמכות הוועדה על קביעת ד"ר מוסקוביץ, אשר מסקנותיו הינן מושא הערעור הינה תמוהה.