אלכסנדר נ' אספיר בע"מ

פסק דין

לפנינו תביעה לתשלום פיצויי פיטורים בשל התפטרות מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה.

המסגרת העובדתית ותמצית טענות הצדדים

הנתבעת הינה חברה המייצרת אביזרים שונים לרכבי שטח אשר מרכז ההתקנות שלה ממוקם במושב משמר השבעה.

התובע עבד בנתבעת כמתקין מיגונים ואביזרי רכב, החל מיום 9.12.2004 ועד אשר התפטר מעבודתו ביום 2.6.2011.

באמצע חודש 12/2010 החלה הנתבעת בהליכים להקמת מרכז התקנות חדש, אף הוא במושב משמר השבעה.

בשל דרישת הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, לא ניתן היה לקבל היתר בנייה למרכז ההתקנות החדש בטרם יסגר בפועל מרכז ההתקנות הקיים. לפיכך בחודש 12/2010 סגרה הנתבעת את מרכז ההתקנות שלה במושב משמר השבעה ושכרה אתר חלופי לתקופה זמנית, שאליו הועברו התובע ועובדים נוספים שהועסקו כמתקינים בנתבעת.

יצויין כי בכתב התביעה נטען כי המעבר לאתר הזמני בוצע בחודש 2/2011 אולם בחקירתו הנגדית אישר התובע את גרסת הנתבעת, כי המעבר התרחש בחודש 12/2010 (עמוד 5 לפרוטוקול, שורות 26-27; עמוד 6 לפרוטוקול, שורה 5).

התובע פנה אל הנתבעת בכתב, באמצעות ב"כ, בתאריכים 13.2.2011 ו – 28.4.2011 בטענה שבאתר הזמני מהווים תנאי העבודה הרעה מוחשית בתנאי עבודתו, וקיבל מענה בכתבים מטעם ב"כ הנתבעת, כי אין מדובר בהרעת תנאי עבודתו.

ביום 2.6.2011 הודיע התובע לנתבעת בכתב על התפטרותו עקב הרעת תנאי עבודתו.

בחודש 9/2011 עברה הנתבעת לאתר החדש שנבנה.

לטענת התובע, באתר החלופי, הוא נדרש לעבוד בשדה פתוח תחת השמש, מה שהחל לפגוע בבריאותו, ללא כלי העבודה והציוד שעמדו לרשותו בעבר, ללא שעמדו לרשותו שירותים מסודרים, מים ושתיה כבעבר ומהנתבעת קיבל הנחיות לעשות את צרכיו ב"שטח הפתוח". לגרסתו, כאשר פנה בעניין זה לא פעם למנהליו בנתבעת, הרגיעו אותו אלו כי מדובר במצב זמני.

לטענת הנתבעת, עבודתו של התובע לאורך השנים כעובד התקנות בוצעה באתרים שונים אליהם נשלח בהתאם לצורך ובכל מקרה עבודתו לא בוצעה בתוך משרד או אולם ממוזג אלא בחניונים או במקומות פתוחים אחרים וגם כאשר ביצע עבודתו במרכז ההתקנות של הנתבעת במושב משמר השבעה, בוצעה עבודתו בחניון הפתוח של הנתבעת. כן טענה הנתבעת, כי באתר הזמני הועמדו לרשות העובדים מטבחון, מקרר, מיחם לשתיה חמה, מים קרים, שירותים ואיזור מוצל למנוחה וכי בשל צמצום היקף העבודה באותה תקופה, חלה הקלה בעומס העבודה על העובדים ומספר שעות עבודתם צומצם משמעותית.

מטעם התובע העידו מר סרגי ביקוב, שעודנו עובד בנתבעת, מר יבגני מוסקלנקוב שעבד בנתבעת ופוטר בחודש 5/2012 והתובע עצמו.

מטעם הנתבעת העידו מר רועי קגן שעבד בנתבעת כמנהל עבודה בסניף משמר השבעה (שלא הגיש תצהיר והעיד בחקירה ראשית), מר ברק זוהר מנהל סניף משמר השבעה, הגב' אלה עוז מנהלת כוח האדם בנתבעת, ומר יעקב סאלם בעל משתלה שאל השטח הסמוך אליה, הועבר אתר העבודה לתקופה הזמנית.

דיון והכרעה:

לצורך הוכחת זכאות לפיצויי פיטורים מכוח סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963 (להלן: החוק) על העובד התובע להוכיח שלושה תנאים מצטברים:

"ראשית, צריך שאכן תתקיים 'הרעה מוחשית בתנאי העבודה', שנית, כאשר מדובר בהרעה שבידי המעסיק לשנות, כך שלא תתקיים יותר, חובה על העובד העומד להתפטר בגינה, להעמיד את המעסיק על כוונתו, כך שתהא לו הזדמנות להפסיק ולתקן את ההרעה, ורק אם ימנע המעסיק מלעשות זאת יחול על ההתפטרות סעיף 11(א)... לתנאי זה נקבע חריג, לפיו כאשר ברור על פניו שאין בידי המעסיק לשנות ולתקן את ההרעה, אין לדרוש מהעובד שיתרה במעסיק... התנאי השלישי לזכאות על פי סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים הינו קשר ישיר בין ההתפטרות להרעה"

(ע"ע 354/07 אחים אוזן חברה לבנייה פיתוח וייזום בע"מ – ולי טקין, מיום 27.1.10).

לאחר שקילת טענות הצדדים, שוכנענו כי התובע עמד בנטל להוכיח את זכאותו לפיצויי פיטורים מכוח סעיף 11(א) לחוק, וזאת מהטעמים הבאים: