אלכסנדר ואח' נ' שרם נאור ואח'

פסק דין

לפני תביעה לתשלום בגין שירותי הובלה ותביעה שכנגד בגין נזקים שנגרמו למיטלטלי הנתבעת במסגרת ההובלה.

התובע טען כי בגין ההובלה שביצע עבור הנתבעת ביום 1.2.11 הוא זכאי לסך של 9,456 ₪. בסעיף 15 לכתב התביעה מפרט התובע חיוב בגין הובלה בשתי משאיות; הובלת פסנתר; פירוק והרכבה; אספקת קרטונים; עיכוב הפועלים וביטול זמנן של המשאיות.

הנתבעת מנגד טענה כי סוכם על הובלה בעלות של 1,900 ₪ ועלות של 200 ₪ עבור הובלת הפסנתר. כמו כן, הודתה בחיוב בסך של 60 ₪ בעבור פירוק והרכבה של כל דלת ארון. הנתבעת טענה כי ביקשה הובלה שניה שתבוצע שבוע לאחר ההובלה הראשונה ובגינה סוכם חיוב נפרד בהתאם לתכולת המשאית. הנתבעת ציינה בכתב ההגנה כי התובע הביא עימו שתי משאיות ותיארה מסכת של קשיים שהתגלו בהובלה לרבות שהמשאיות לא נסעו ישירות ליעד בפתח תקווה אלא עצרו להפסקה בהרצליה. בעטיים של חילוקי דעות דעות שנתגלעו עם המובילים באשר לתשלום, נאלצה הנתבעת להזמין משטרה.

באשר לתביעה העיקרית ולאחר ששמעתי את הצדדים מצאתי כי יש לחייב את הנתבעת בתשלום סך של 1,900 ₪ בגין ההובלה; סך של 200 ₪ בגין הובלת הפסנתר וסך של 880 ₪ בגין פירוק והרכבה. סכומים אלו אינם שנויים במחלוקת ונוכח הצהרת הנתבעת בדיון יתווסף להם מע"מ.

באשר לחיוב בגין משאית שניה שהועמסה. הרי שלא שוכנעתי כי הדברים סוכמו במפורש עם הנתבעת, לא מראש ולא במהלך ההובלה. על פי העדויות שהובאו בפני, עולה כי הנתבעת נשאלה אילו מטלטלין יש להוריד מביתה, אולם לא הובהר לה כי מדובר בחיוב נפרד על משאית נוספת. מי שמספק את השירות הוא התובע ועל מנת להימנע ממחלוקת, יכול היה להעלות על הכתב את סיכום ההזמנה ולא להסתפק באמירה בעל פה שיוצרת אי הבנה. כמו כן, התובע יכול היה לשלוח סוקר לבית הנתבעת על מנת להעריך את היקף ההובלה והעלות המשוערת.

בהתאם לכך, גם אין מקום לפסוק בנפרד עבור קרטונים שסופקו לנתבעת. הדברים לא סוכמו במפורש והנתבעת הבהירה כי יכולה היתה להחזירם, אילו התבקשה לעשות כן.

בין הצדדים התגלעה המחלוקת ובעטיה הוזמנה משטרה ואין כל מקום לפסוק פיצוי בגין עיכוב הפועלים וביטול זמנן של המשאיות, שכן הנתבעת לא חייבה את מי מהתובעים להישאר במקום והם יכלו לשוב לעבודתם. ככל שאלו עוכבו על ידי משטרה, הרי שהדבר נעשה מכוח הדין.

באשר לתביעה שכנגד, הנתבעת טענה כי נגרמו נזקים למטלטליה והציגה תמונה המראה חתך בתחתית ספת עור. עדותה של הנתבעת לא נסתרה והמוביל העיד כי יכול שהספה הונחה ביעד כשהיא ארוזה ועל כן גילוי הנזק בשלב מאוחר היה בלתי נמנע. הנתבעת טענה כי השליכה את הספה ורכשה ספה חלופית והציגה חשבונית בגין כך.

לא שוכנעתי שהנזק שהוצג הצדיק החלפת הספה ויכול שניתן היה לתקנו. בנסיבות אלו ועל דרך האומדנה, אני מחייב את התובע לפצות את הנתבעת לפצות את הנמתבעת בסך של 300 ₪ בגין הנזק שאירע לספה.

אשר לנזק שנגרם למחשב של בתה של הנתבעת. מהעדוית עולה כי לאחר שהגיע המחשב ליעד הוא לא פעל. הנתבעת הציגה זאת לתובע שצילם את המחשב והראה כי לא נגרמה לו כל חבלה. העד מטעם הנתבעת, מר יובל כרמי, הבהיר כי הוא בחר שלא לשלוח את המחשבים שלו באמצעות ההובלה אלא עשה זאת באופן עצמאי. סבורני כי הנ"ל פעל בתבונה, ולא היה מקום לשלוח מחשב באמצעות ההובלה הכרוכה מטבע הדברים בטילטול. אין להוציא מהנמנע כי ככל שאירע נזק במסגרת ההובלה, הרי הוא נגרם כתוצאה מאריזה לקויה, ובכל מקרה לא הובאה כל אסמכתא המאשרת את טיב התקלה שנגרמה למחשב. בתה של הנתבעת העידה כי המחשב תוקן באופן עצמאי על ידי מכר ולא הוצגה אסמכתא כי הדבר היה כרוך בעלות. משכך, גם אם נגרם למחשב נזק במסגרת ההובלה הרי שהנזק תוקן, ולחילופין לא הוכח ברמה מספקת.

באשר ליתר המטלוטלין שניזוקו, לא הובאה כל אסמכתא ממשית וממילא הנתבעת אישרה בעדותה כי היא לא הייתה מעלה טענות בגינם אלמלא המחלוקת שהתגלעה בין הצדדים בנוגע לתשלום שהיה עליה לשלם.

אשר על כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 3,456 ₪ בניכוי סך של 300 ₪ בגין הנזק שנגרם לספה.

כמו כן, אני מחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות התובע בסך של 500 ₪.

התשלום ישולם תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מהיום.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ו תמוז תשע"ב, 16 יולי 2012, בהעדר הצדדים.