אלירן נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.ועדת הרשות בהחלטתה מיום 6.3.13 לא הכירה בתובע, יליד 1985, כ"נכה נזקק" לפי תקנה 18א' לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז- 1956, לתקופה שמיום 24.11.11 ועד ליום 26.9.12.

2.התובע נפצע ביום 25.8.11 בברך שמאל במסגרת עבודתו כשחקן כדורגל, הפציעה הוכרה כפגיעה בעבודה ונקבעה לו נכות צמיתה על ידי הוועדה הרפואית לעררים בשיעור של 19%, לאחר הפעלת תקנה 15. כמו כן נקבעה לו נכות זמנית בשיעור של 20% לתקופה שמיום 24.11.11 ועד ליום 26.9.11.

3.ועדת הרשות שהתכנסה ביום 29.1.13 דחתה את בקשת התובע, מאחר שלדעתה יש לתובע סיכוי סביר לעבודה. על החלטת וועדה זו הגיש התובע השגה, ובהחלטתה מיום 6.3.13, קבעה הוועדה שהיא דוחה את הבקשה מאחר שעד 31.12.11 היו לתובע הכנסות; ומ-1.1.12 ועד ליום 26.9.12 לדעת הוועדה יש לתובע סיכוי סביר לעבודה.

4.התובע טוען שלאור עיסוקו ככדורגלן ולאור העובדה שהשכלתו היא תיכונית בלבד, הוא לא יכול היה למצוא עבודה בתקופת אי הכושר. לכן הוא מבקש להחזיר את עניינו אל הוועדה על מנת שתתייחס לנתונים אלה ובכלל זה, לתעודות הרפואיות מאותה תקופה, לפיהן היה באי כושר לכל עבודה שהיא.

5.ב"כ הנתבע טוענת כי לא נפל פגם בהחלטת הוועדה, הוועדה עיינה במסמכים שלפניה וקבעה את קביעותיה על סמך אותם מסמכים, וקבעה שלתובע סיכוי סביר לעבודה, לכן לא נפל פגם בהחלטת פקיד התביעות.

6.ועדת הרשות התכנסה ביום 29.1.2013 כתבה בנימוקי הדחייה:

"מדובר בשחקן כדורגל, אשר הנכות הזמנית שנקבעה הינה 20% כפי שצוין לעיל, הועדה סבורה כי לאור פגיעתו כפי שמתבטא גם במסמכים הרפואיים, היה מסוגל לעבודה כלשהי".

בהרכב הוועדה ישב רופא המוסד, פקיד שיקום ופקיד תביעות. כאמור על החלטה זו הגיש התובע השגה.

לאור השגת התובע ועדת הרשות התכנסה שוב ביום 6.3.2013, וכתבה בנימוקי הדחייה:

"הועדה קראה ההשגות של עו"ד גוטמן וסבורה כי בשיעור נכות זמנית של 20% לתקופה הנ"ל, התובע היה מסוגל לעבודה כלשהי, לפי לשון תקנה 18, למעט משחק כדורגל".

7.תקנה 18א' קובעת :

"(א) בתקנה זו - "הרשות"- ועדה המורכבת מפקיד השיקום כמשמעותו בתקנות הביטוח הלאומי (שיקום מקצועי), תשט"ז- 1956, מרופא מוסמך ומעובד המוסד שנקבע לכך על ידי מנהל ביטוח נפגעי עבודה;

" נכה נזקק "- מי שנקבעה לו נכות לזמן מוגבל, או נכות שדרגתה זמנית והרשות קבעה לבקשת המוסד, או על פי בקשתו, או מיזמתה היא כי אין לנכה סיכוי סביר לעבודה כלשהי עקב הפגיעה בעבודה, ואין לו הכנסה מהתעסקות.

(ב) הרשות רשאית לקבוע לנכה נזקק נכות לזמן מוגבל או נכות שדרגתה זמנית בשיעור של 100%, לתקופה שלא תעלה על 4 חדשים.

(ג) הרשות רשאית לדרוש מהנפגע או מהמוסד להמציא לה מידע נוסף הדרוש לה לצורך מתן החלטתה; כן רשאית היא לדרוש מן המוסד לבצע חקירה לאימות נתונים ולקביעת עובדות כדרוש לצורך מתן החלטתה, לפי תקנה זו, תקנה 16א או תקנה 17; דרישת הרשות תפורט ותנומק בפרוטוקול.

(ד) חומר חקירה ומידע אחר שהעביר המוסד לרשות ולועדה, יועבר אף לנפגע".

מטרת התקנה להעניק סיוע, לתקופה מוגבלת, לנפגעי עבודה (אשר מצבם הרפואי באותה תקופה, אינו מצדיק קביעת נכות יציבה) שעקב הפגיעה בעבודה אין להם סיכוי סביר לעבודה כלשהי ואף אין להם בפועל הכנסה מהתעסקות.

הסמכות לקבוע אם מבוטח שנקבעה לו דרגת נכות זמנית כתוצאה מהפגיעה בעבודה הוא בגדר "נכה נזקק" נתונה ל"רשות" ולא לבית הדין.

8.לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה שדין התביעה להידחות. עפ"י קביעת ועדות הרשות – התובע מסוגל לעבודה כלשהי כך עולה מדברי הוועדות, וכי אין באותה נכות עקב הפגיעה בעבודה כדי לפגוע בסיכויי התובע לעבודה כלשהי למעט עבודה ככדורגלן (בשל כך הופעלה תקנה 15). אני לא מקבל את טענת ב"כ התובע לפיה מאחר שמדובר בכדורגלן, אין הוא יכול לעבוד בעבודה אחרת. תקנה 18א עוסקת בעבודה כלשהי ולא בעבודתו של הנכה, זאת לעומת הקבוע בתקנה 15, לכן דין טיעון זה להידחות.