אליעז נ' מדינת ישראל

פסק דין

בפני ערעור על פסק דינו של בית משפט לתעבורה בתל-אביב יפו (כב' השופט מ' דרורי) אשר לאחר שמיעת ראיות הרשיע את המערער בכך שביום 2.7.07 גרם לתאונת דרכים בצומת בתל-אביב מחמת העובדה שלא נתן זכות קדימה המתחייבת מקיומו של תמרור עצור בכניסתו לצומת ועקב כך פגע ברכבו אופנוע בו נהג מתלונן וכבר יש לומר שאותו מתלונן נהג באותו אופנוע כאשר לחובתו 18 פסקי דין הפוסלים אותו מלנהוג.

הערעור הוא הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין, וכבר עתה אומר שאין מקום להתערב בהכרעת הדין הן משום שב"כ המערער לאחר ששמע עמדת בית המשפט חזר בו מערעור זה אך גם מחמת העובדה שקביעות בית משפט קמא לאחר בחינתי את חומר הראיות שהיה בפני קביעה נכונה היא על סמך העובדות הראיות והעדויות שהיו בפניו.

בגזר דינו בית משפט קמא גזר בין היתר למערער 7 חודשי פסילה בפועל. בית המשפט קמא בגזר הדין לקח בחשבון את הרשלנות התורמת של הרוכב המעורב את העובדה שהיה נהג בלתי מורשה ואת עברו התעבורתי של המערער אך גם את תוצאות החבלה הקשה שנגרמה למעורב שבין היתר בניתוח הוסר עליו להב מגופו עקב התאונה.

כאשר עסקינן בתאונות דרכים לתוצאות של התאונה ופגיעה באדם משקל רב לענישה. ככל שהפגיעה חמורה יותר ראוי וצריך שהעונש יהיה חמור יותר משכך מרתיע יותר.

בנסיבות שלפני, אוכל לקבל שבית משפט קמא לא נתן משקל מספיק לרכיב הרשלנות התורמת של הנהג המעורב ובהינתן שהמדינה לחלק זה של הערעור לא התנגדה אלא השאירה לשיקול דעת הנני מוצא שמוצדק לקצר את תקופת הפסילה בפועל לששה חודשים, בכך הנני פוסק יתר חלקי גזר הדין ישארו על כנם.

ניתנה והודעה היום ז' סיון תשע"א, 09/06/2011 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט