אליעזר נ' אקריש ואח'

פסק דין

1.התובע בעלים של רכב מס' 80-101-20 (להלן: "הרכב").

2.אין חולק כי הרכב נפגע ע"י רכבו של הנתבע אקריש. האחרון מבוטחה של הנתבעת 2 (להלן: "שירביט").

3.עקב התאונה האמורה הוכרז רכבו של התובע כאובדן גמור, ועל כן פנה לשירביט בדרישה לשלם לו סך 9,571 ₪.

4.שירביט פיצתה את התובע ושילמה לו תחילה 85% מהסכום הנתבע על ידו. תשלום זה בוצע ב- 15.9.11. המבטחת לא שילמה לו את היתרה בסך 1,435 ₪ נוכח טיעונה שיש לייחס לתובע רשלנות תורמת בשיעור 15%.

5.התובע לא השלים עם קביעה זו והגיש את תביעתו שבכותרת ביום 13.11.11.

לאחר הגשת התביעה התרצתה שירביט ושילמה לו במאי 2012 את היתרה, לרבות ריבית והפרשי הצמדה.

6.הצדדים הגיעו לאולמי ביום 12.7.12, כאשר התובע עומד על יתרת תביעתו 1,500 ₪ בגין אובדן שימוש ברכב (עפ"י הערכת התובע) לשלושה חודשים, וכן הוצאות משפט בסך 700 ₪.

7.ב"כ שירביט טענה כי התנהלותה של האחרונה היתה סבירה וביקשה לדחות את יתרת התביעה.

8.הואיל ואנו עוסקים בתובע שהוא אזרח פשוט ולא מצוי בהליכי בימ"ש, קשה לי לבוא אליו בטענות מדוע לא עדכן את ביהמ"ש "בזמן אמת" על ביצוע התשלום של 15% באופן שהייתי יכול ליתן פס"ד על בסיס טיעונים בכתב.

9.לא קיבלתי הסבר סביר מפיה של ב"כ שירביט לשני מחדלים.

הראשון – אם סברה שהתובע אכן התרשל תורמת ב- 15% בתחילת הדרך, מדוע הסכימה לשלם אחרי הגשת התביעה דנן. משמע, התובע צדק בבסיס הגשת התביעה.

השני – מדוע לא פנתה אלי כמי שאורחות בימ"ש ידועות לה וביקשה להכריע בתיק ללא בזבוז זמן אולם ערב פגרת בתי המשפט כאשר כל דקה באולם נשקלת בפלס.

10.בהתחשב בעובדה שהתובע קיבל את המגיע לו רק אחרי הגשת תביעה זו מחד גיסא, ובהתחשב בעובדה שהתובע נפח מלאכותית את סכומי התביעה מאידך גיסא, אני קובע כי הנתבעים יחד ולחוד ישלמו לתובע הוצאותיו בסכום כולל של 700 ₪. התשלום יבוצע באמצעות שירביט עד ליום 5.9.12.

ניתן היום, י"ח אב תשע"ב, 06 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.