אלימלך נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוגשה לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש].

רישיון הנהיגה של המבקש נפסל ביום 21.11.10 למשך 30 יום לאחר שנרשם לו דוח המייחס לו נהיגה במהירות של 114 קמ"ש בדרך בה המהירות המותרת הינה 60 קמ"ש בלבד.

המבקש טען בבקשתו כי בדוח נערכו שינויים וזיופים שגרמו לפסילת רשיונו.

בדיוון התברר כי בדוח נערך אכן תיקון, אולם בוודאי שאין מדובר בזיוף, שכן המבקש עצמו טוען כי הנתון המתוקן הינו הנתון האמיתי והנכון, לפיו נדממה מהירות רכבו ממרחק של 299.8 מ', ולא כפי שנרשם תחילה בדוח, מרחק קצר יותר.

כמו כן, אין חולק כי בחלק הנסיבות של הדוח נרשם מלכתחילה נתון זה 299.8.

הדין קובע כי בעת דיון בבקשה מעין זו, על בית המשפט לבחון שתי שאלות: האחת, האם קיים חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת המבקש בעבירה המיוחסת לו, וזאת להבדיל מהוכחת האשמה מעבר לכל ספק סביר; השניה, האם המשך נהיגתו של המבקש מסכן את שלום הציבור ושאלה זו נבחנת הן בהתחשב עברו התעבורתי של המבקש והן בנסיבות האירוע הספציפי.

עיינתי בנסיבות המקרה, ובשלב זה של הדיון נראה כי קיימות ראיות לכאורה. אכן המרחק ממנו נמדד המבקש גדול, אולם בית המשפט העליון קבע כי ניתן להרשיע במדידה שנערכה במרחק של עד 300 מ'. כלומר אין מקום להטלת ספק בדיוק המדידה גם כאשר המרחק קרוב לאותם 300 מ'. יתרה מכך, לא נקבע כי לא ניתן למדוד רכב ממרחק של יותר מ – 300 מ', אלא שלצורך כך יש לייצב את מכשיר המדידה.

בשלב זה לא הוצג בפניי גליון הרשעותיו של המבקש, כך שעל מסוכנותו ניתן ללמוד אך ורק מאירוע זה.

בנסיבות ראיתי לנכון לקצר את תקופת הפסילה המנהלית והעמדתה על 20 יום בלבד. לפיכך, רשיונו של המבקש יוחזר לו בתום 20 יום מיום הפסילה המנהלית.

ניתנה היום, כ"א כסלו תשע"א, 28 נובמבר 2010.