אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אלימלך ואח' נ' בכרי אליאס ואח'

אלימלך ואח' נ' בכרי אליאס ואח'

תאריך פרסום : 21/07/2011 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות קריית שמונה
34809-05-10
20/07/2011
בפני השופט:
מרדכי נדל

- נגד -
התובע:
מאור אלימלך
הנתבע:
אמירה בכרי אליאס
פסק-דין

פסק דין

בפניי תביעה כספית מצד התובעת/נתבעת שכנגד , הגברת מאור שלוש (להלן : "מאור") , בסך של 30,000 ₪ מיום 23.5.2010 . מאידך , מונחת תביעה שכנגד מצד הנתבעת/תובעת שכנגד , הגברת אמירה בכרי (להלן : "אמירה") , מיום 23.11.2010 בסך של 10,000 ₪ .

רקע עובדתי וטענות הצדדים :

בתאריך 6.2.2004 פנתה אמירה אל מאור , אשר הינה סוכנת ביטוח בעלת משרד בחיפה , על מנת לבטח את רכבה הפרטי שמספרו 8771320 מסוג "מיצובישי כריזמה" (להלן :"הרכב") . לאחר שאמירה הכינה את הפוליסה ושלחה אותה לדירת אביה של מאור בקרית-שמונה , אשר גם הוא היה באותה עת לקוחה של אמירה , מאנה מאור לשלם לחברת הביטוח את סכום הפרמיה בגין הפוליסה , ולפיכך בתאריך 6.3.2005 הגישה חברת הביטוח "הכשרת הישוב" תביעה כספית כנגד מאור . בתאריך 30.12.2004 שלחה חברת הביטוח אל מאור מכתב התראה טרם נקיטת הליכים משפטיים בו נדרשה מאור לשלם לחברת הביטוח את הפרמיה וכן שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 2241 ₪ .

לגרסת אמירה , לאחר קבלת כתב התביעה מחברת הביטוח ביקשה מאור להיוועץ בה לצורך הכנת כתב הגנתה , ואף ציינה בפניה כי הרכב בוטח במקביל גם על ידי חברת ביטוח אחרת באמצעות סוכנת ביטוח אחרת מירושלים . לטענת אמירה , מאור הבהירה בפניה שמשפחת בעלה המנוח המתגוררת בירושלים מימנה את תשלום פרמיית הביטוח של הרכב , ובשל כך הגישה אמירה לחברת הביטוח "הכשרת הישוב בע"מ" בתאריך 12.4.2005 בקשה לביטול הפוליסה .

בתאריך 18.4.2010 הגישה מאור למשרד המפקח על הביטוח שבמשרד האוצר תלונה כנגד אמירה. בתלונה זו נטען , כי בשנת 2004 פנתה מאור אל אמירה לצורך קבלת הצעת מחיר לביטוח הרכב , אולם חרף זאת אמירה הודיעה לחברת הביטוח כי מאור רכשה את הפוליסה , וזאת מבלי שקיבלה את הסכמתה של מאור לכך . עוד נטען במכתב תלונה זה , כי הרכב בוטח על ידי סוכנת ביטוח מירושלים בשם אילנה ורוצ'ינסקי , אולם בסופו של יום הפוליסה אותה הכינה אמירה לא בוטלה בפועלה על ידי אמירה , וכי מסיבה זו ננקטו כנגד מאור הליכים משפטיים , אשר הובילו לכך שחשבון הבנק של מאור עוקל לטובת חברת הביטוח ולכך שהחוב האמיר באופן משמעותי על פני החוב המקורי .

בתאריך 12.5.2010 הוגשה ללשכת ההוצל"פ בפתח-תקווה הודעה משותפת עליה חתומה מאור וכן נציג של חברת הביטוח "הכשרת הישוב" . למקרא ההודעה האמורה עולה , כי מאור התחייבה לשלם לחברת הביטוח עד ליום 26.5.2010 סכום של 4800 ₪ , וככל שלא תעשה כן, יימשכו הליכי ההוצל"פ התלויים ועומדים כנגדה על מכונם בגובה החוב הכספי עצמו . מן המסמכים המצורפים לכתבי טענותיה של אמירה עולה, כי הפוליסה עצמה בוטלה על ידי חברת הביטוח רק בתאריך 23.5.2010 .

בסופו של יום עותרת אמירה לשיפויה בסכום כספי של 10,000 ₪ בנימוק , כי הטרוניות אותן העלתה כלפיה מאור פגעו בשמה הטוב אל מול חברת הביטוח , וכי הגשת התגובות גרמו להשחתת זמנה לריק . מאידך , מאור עותרת לשיפוי כספי בסך של 30,000 ₪ הן בשל הנזקים הממוניים והלא ממוניים שנגרמו לה בעטייה של התנהלותה הרשלנית של אמירה , לרבות הטלת עיקול על חשבונה הבנקאי – עובדה אשר מנעה ממנה מלהוציא כספים מחשבון הבנק וכן לעשות שימוש בכרטיס האשראי שלה .

דיון והכרעה :

עיקר המחלוקת בענייננו הינה ,האם אמירה הוסמכה על ידי מאור לשמש כשלוחתה אל מול חברת הביטוח , והאם זו חרגה מחובת הנאמנות המוטלת עליה כסוכנת ביטוח ובכך גרמה בפועל למאור לנזקים המפורטים בכתב תביעתה של מאור .

סעיפים 33 - 35 לחוק חוזה הביטוח , התשמ"א – 1981 קובעים שלוש סיטואציות ספציפיות שבמסגרתן יראו את סוכן הביטוח כשלוחו של המבטח, ובסעיף 36 לחוק מחיל על שליחות זו את חוק השליחות, תשכ"ה-1965 בשינויים המחויבים . מטרתם של סעיפים אלו היא להגן על המבוטח כאשר המשמעות של יצירת חזקה מעין זו היא אחריות המבטח למחדליו של הסוכן כלפי המבוטח, כאשר היתרון המרכזי הינו בכך שהמבטח , בניגוד לסוכן, הינו בעל "כיס עמוק" . למעשה, בפעולות המתוארות בסעיפים 33 – 35 נדרש מהמבטח לפקח על פעולותיו של הסוכן ולקחת אחריות על מעשיו של סוכנו (ראה : בג"ץ 5064/03 לשכת סוכני ביטוח בישראל נ' המפקח על הביטוח, פ"ד נח(3) 217, 232 (2004) ; ע"א 702/89 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' נועם אורים , פ"ד מה(2) 811, 817-818 (1991)] .

כאמור מעלה , סעיף 33(א) לחוק חוזה הביטוח קובע, כי סוכן ביטוח הוא שלוחו של המבטח לעניין משא ומתן לקראת כריתתו של חוזה הביטוח ולעניין כריתת החוזה, זולת אם פעל הסוכן כשלוחו של המבוטח לפי דרישתו בכתב. מוקמת חזקה אם כן, כי הסוכן הוא שלוחו של המבטח - חזקה הניתנת לסתירה על-ידי המבוטח. כאשר בפני בית המשפט מונחת הצעת ביטוח הכוללת סעיף הפיכת שליחות שכזה, יש לבחון האם החזקה אכן נסתרה ואין להסתפק באמירה הכללית כי חזקה על אדם כי הוא יודע את נפקות חתימתו (ראה בהקשר זה: א' ידין , חוק חוזה הביטוח , התשמ"א-1981 , "פירוש לחוקי החוזים" ג' טדסקי, עורך, ע' 18; וכן ד' ששון, דיני ביטוח (תשמ"ט) , עמוד 50). בחינה כזו צריכה להיעשות גם מחמת היות חוזה ביטוח, חוזה אחיד כהגדרתו בחוק החוזים האחידים, התשמ"ג – 1982 (ראה : ע"א 39/71 צור נ' ווסונג, פ"ד כו(1) 190). ראיית סוכן הביטוח כשלוחו של המבטח מעניקה, לכאורה, למבוטח הפוטנציאלי יתרון בכך שהחברה והסוכן מהווים גוף אחד ומעשי הסוכן מחייבים את המבטח . עם זאת, מאפשר, כאמור, החוק למבוטח לעשות את הסוכן שלוחו וזאת על-פי דרישה בכתב מצידו [ראה : ע"א 190/99 + 249/99 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' אפרים נעמט ואח' מיום 2.7.2001] .

מחוץ להוראות סימן ו' לחוק חוזה הביטוח ייבחנו יחסי המשולש מבוטח-סוכן ביטוח-מבטח כמקרה פרטי של דיני השליחות הכלליים, וזאת כאשר לדינים אלו בהקשר זה תינתן פרשנות הבאה להגן על המבוטח. לפיכך, דרך המלך ליצירת יחסי השליחות תהיה על ידי מתן הרשאה מפורשת לשלוח לפעול בשמו של השולח. שליחות כזו תאפיין יותר, מטבע הדברים, את יחסי סוכן הביטוח והמבטח במקרים מסוימים. עם זאת, קיימים מצבים בהם לא תהיה הרשאה מפורשת לשליחות ועדיין יוכרו יחסי שליחות בין שני גורמים. כך היא למשל השליחות הנחזית, לפיה נוצרת השליחות מכוח התנהגות השולח כלפי הצד השלישי. דוקטרינה נוספת היוצרת יחסי שליחות מעוגנת בסעיף 6(א) לחוק השליחות ועניינה באישורה בדיעבד של פעולה שנעשתה על ידי אדם בחזקת שלוחו של אחר מבלי שהורשה לכך או בחריגה מהרשאתו. הסעיף קובע, כי אישור בדיעבד דינו כהרשאה מלכתחילה, ובלבד שלא תיפגע זכות שרשם אדם אחר בתום לב ובתמורה לפני האישור (ראה : ע"א 102/87 אריה חברה ישראלית לביטוח נ' לודג'יה חברה לטכסטיל בע"מ , פ"ד מג(2) 804 (1989)).

על-פי דיני השליחות, קביעת קיומם של יחסי שליחות בין המבטח לסוכן הביטוח אין די בה, ויש לבחון בכל מקרה ומקרה האם פעל סוכן הביטוח בגדרי תחום הרשאתו או שמא חרג מההרשאה שניתנה לו. במקרה של חריגה מהרשאה, אזי לא תחויב חברת הביטוח באותה פעולה ולמבוטח תהיה הברירה לראות את סוכן הביטוח כבעל דברו או לחזור בו מן הפעולה ולתבוע מסוכן הביטוח את נזקו (סעיף 6(ב) לחוק השליחות). הקושי העלול להיווצר במקרים מעין אלה הוא הותרת המבוטח מול נזק שברבים מהמקרים לא יוכל להיפרע ממנו בשל חוסנו הכלכלי המוגבל של סוכן הביטוח. לפיכך, הנטייה צריכה להיות לפרש בהרחבה את גבולות ההרשאה המוענקים לסוכן הביטוח על ידי המבטח וליתן פרשנות מצמצת לחריגה מהרשאה וזאת לצורך הגנה על המבוטח. ההצדקה לכך נובעת הן מהיותו של המבטח הצד החזקה שבעסקה, הן מהיותו הצד שבידיו הכלים לפקח על פעולותיו של סוכן הביטוח ולבקר אותן, והן מיכולתו להתגונן ולשאת בתוצאות פעולותיו החריגות של סוכן הביטוח. דהיינו, המבטח הינו מונע הנזק הזול ביותר (ראה : רע"א 2281/05 אריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' עו"ד משה קפלינסקי מיום 12.11.2007) .

מן הכלל אל הפרט , אמירה ציינה במהלך ישיבת ביהמ"ש מיום 16.1.2011, כי הפוליסה נערכה על ידה בעקבות שיחה טלפונית עם מאור , בעוד שלגרסת מאור היא עצמה כלל לא שוחחה באופן אישי עם אמירה , אלא מי ששוחח עם אמירה היה דווקא אביה , מר ג'ק אלימשלי . מר אלמישלי טען בעדותו בביהמ"ש ביום 6.7.2011 , כי הוא עצמו פנה אל אמירה לצורך קבלת הצעת מחיר ותו לא וכי בסופו של יום ההצעה הכספית אותה הציעה אמירה לא נשתכללה לכלל חוזה מחייב בין אם כלפיו ובין אם כלפי בתו . יודגש , כי בכתב התביעה נטען על ידי מאור שהיא עצמה שוחחה טלפונית עם מספר סוכני ביטוח , וכי בסופו של יום היא בחרה בסוכנת הביטוח מירושלים .

לדידם של מאור ושל אביה, כל שנוהל הוא משא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ביטוח ותו לא , בעוד שלדידה של אמירה חוזה הביטוח עם חברת הביטוח "הכשרת הישוב" נכרת באמצעותה באופן טלפוני . מכאן , בהיעדר דרישה בכתב מאמירה ו/או מאביה המורה לאמירה לשמש כשלוחתם אל מול חברת הביטוח , אזי אין נפקא מינא איזו גרסה מבין השתיים עדיפה על ביהמ"ש , שכן הוראת סעיף 33 א' לחוק חוזה הביטוח מקימה חזקה לפיה סוכן הביטוח נחשב כשלוחו של המבטח בלבד הן בכל הנוגע לעניין המשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה הביטוח וכן בכל הנוגע לעניין כריתת החוזה עצמו – חזקה אשר לא נסתרה על ידי מאור .

אשר על כן, דין תביעתה של מאור להידחות בהיעדר יריבות משפטית , שכן ניתוח הוראות הדין הרלוונטיות ופסיקת ביהמ"ש העליון מצביעה בבירור על כך שאמירה שימשה כשלוחתה של חברת הביטוח ולא של מאור . יתירה מזאת , מאור עצמה לא טרחה להציג בפני ביהמ"ש ראיות לכך שאכן הוטל עיקול על חשבון הבנק שלה , ואף לא הובאה בפני ביהמ"ש תשתית ראייתית לכך שאכן השימוש בכרטיס האשראי של מאור הוגבל כתוצאה מהתנהלותה של אמירה . מעבר לכך , לא הוצגו על ידי מאור ראיות לכך שאכן נגרמו לה נזקים ישירים או עקיפים כתוצאה מהתנהלותה המקצועית של אמירה ואף לא הוצגו בפני ביהמ"ש מסקנות הבדיקה אותה ביצע המפקח על הביטוח בעקבות התלונה אותה הגישה מאור כנגד אמירה . לפיכך , נוכח המקובץ לדלעיל הנני מורה על דחיית תביעתה של מאור .

כמו כן , מצאתי לנכון לדחות את תביעתה של אמירה כנגד מאור , ואבאר . מן התשתית הראייתית אשר הובאה בפני ביהמ"ש עולה , כי התלונה הוגשה הן למפקח על הביטוח וכן לידי הממונה על פניות הציבור בחברת הביטוח , דהיינו , גורמי ביקורת המוסמכים לבדוק את התנהלותם המקצועית של סוכני הביטוח ולקבל תלונות המופנות כלפי אותם סוכני ביטוח . עם זאת , בכתב תביעתה של אמירה לא צוין , כי הטענות שהופנו כנגדה על ידי מאור נשלחו לגורמים נוספים שאינם נמנים על אותם גופי ביקורת . לפיכך , במקרה זה חלה הגנת סעיף 18(5) לחוק איסור לשון הרע , תשכ"ה – 1965 הקובעת , כי הפרסום מוגן ככל שהינו מופנה לממונה על הנפגע מכוח דין או חוזה , או לחילופין, תלונה לרשות המוסמכת לקבל תלונות על הנפגע או לחקור בעניין המשמש נושא התלונה . אשר על כן , תביעתה של אמירה כנגד מאור נדחית . כל צד יישא בהוצאותיו .

ניתן היום, י"ח תמוז תשע"א, 20 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ