החלטה
בפני שתי בקשות מטעם התובעת:
הראשונה מבחינת מועד הגשתה הינה בקשה למחיקת כתב ההגנה של הנתבעים ומתן פסק דין עפ"י התביעה, וזאת מאחר והנתבעים לא קיימו את החלטת בית המשפט מיום 27.6.13, ולא המציאו את מלוא המסמכים שעל המצאתם הורה בית המשפט.
השניה – בקשה לתיקון כתב התביעה, בשנית, וזאת לצורך הוספת טענה לערבות של נתבע 2 לחובות הנתבעת 1 (להלן: "החברה"), על סמך כתב ערבות משנת 2006 אשר נטען כי נחתם על ידי הנתבע 2 (להלן: "המסמך"). אציין כי בעקבות בקשה קודמת שהגישה התובעת, לצירוף המסמך לכתב התביעה, ציין ביהמ"ש שככל שהתובעת מבקשת לבסס עילת תביעה כנגד הנתבע 2 על המסמך, עליה להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה, שכן כתב התביעה לאחר תיקונו בפעם הראשונה, כלל עילות של הרמת מסך וחיוב אישי של בעל תפקיד כלפי הנתבע 2, אך לא נטענה בו טענה לקיום ערבות שלו לחיובי החברה.
לטעמי, משהוגשה הבקשה לתיקון התביעה בשנית, למעשה מתייתר הצורך לדון בבקשה למחיקת כתב ההגנה שהגישו הנתבעים, שכן באם אעתר לבקשה לתיקון התביעה, ממילא קמה לנתבעים זכות להגיש כתב הגנה מתוקן.
הבקשה לתיקון כתב התביעה בשנית
הנתבעים אינם מתנגדים לבקשה אולם זאת תוך עמידה על פסיקת הוצאותיהם בגין התיקון, בשנית, ותוך שמירת זכותם להעלות טענותיהם שהמסמך כלל אינו חתום על ידי הנתבע 2 והחתימה הנחזית להיות חתימתו היא מזויפת, וכן טענה להתיישנות התביעה על פי המסמך מאחר ומדובר בכתב ערבות שנחתם, לכאורה בחודש 8/06 ולפיכך התביעה על בסיסו התיישנה משהבקשה לתיקון כתב התביעה הוגשה רק בחודש 9/13.
התביעה במקורה היתה תביעה שטרית כנגד החברה בגין 7 שיקים שמועד פרעונם מחודש 8/09 ועד לחודש 2/10, כאשר לאחר קבלת התנגדות החברה לבקשת הביצוע, התבקש תיקון ראשון של התביעה והוספת עילות כנגד הנתבע, כמנהל ובעל מניות בחברה. עוד יש לציין כי הבקשה לתיקון התביעה הוגשה רק בחודש 10/12 (לאחר שהתראות בדבר אי הגשת תצהירים מטעם התובעת נשלחו לב"כ), ולמעשה, רק לאחר הגשת התביעה המתוקנת בראשונה, בחודש 12/12, החל להתנהל ההליך בפני באופן ממשי.
בבקשה שהוגשה כעת, לתיקון התביעה בשנית, הנסמכת על הבקשה הקודמת לצירוף המסמך, נטען כי המסמך התגלה לתובעת רק לאחרונה, בעת חיפוש במשרדיה, ובשל כך הוגשה הבקשה. אציין כי בקשת התובעת איננה נתמכת בתצהיר מטעמה.
על אף שמן הראוי היה לתמוך את הבקשה בתצהיר, הרי שלאור העובדה כי מדובר על הסתמכות על מסמך הנחזה להיות חתום על ידי הנתבע 2, ועל עילת תביעה מהותית בדבר קיום ערבות שלו לחיובי החברה, אני סבורה כי העדר התצהיר אין בו להביא לדחיית הבקשה, אולם בהעדרו, קיים קושי לקבל את הסברי התובעת באשר לאי הסתמכות על המסמך בשלב מוקדם יותר של ההליך, ענין שיש בו כדי להוות הצדקה לחיוב התובעת בהוצאות הנתבעים בגין תיקון שני של התביעה.
אציין כי לא מצאתי בסיס לטענה בדבר התיישנות התביעה מכוח המסמך, שכן ברי כי ערבות איננה מקימה עילת תביעה כל עוד לא נוצר חוב של החברה. מאחר והתביעה מתיחסת לחוב נטען לשנת 2009 ואילך, ממילא לא יכולה להתיישן עילת התביעה כנגד נתבע 2 על סמך ערבותו לחיובי החברה, ומוטב היה כי לא היתה מועלית טענה זו כלל, אציין כי באם היה בסיס לטענת ההתיישנות הרי שהיה בה נימוק מספק לדחיית הבקשה לתיקון התביעה, אולם נדמה כי גם ב"כ הנתבעים הבין כי אין מדובר בטענה בעלת משקל, ולפיכך לא עמד עליה כנימוק לדחיית הבקשה.
לאור כל האמור לעיל, אני מתירה את תיקון התביעה כמבוקש, אולם מחייבת את התובעת בהוצאות הנתבעים בגין הבקשה והתיקון המבוקש, בהוצאות בסך של 2,500 ₪.
הבקשה למחיקת כתב הטענות
כאמור לעיל, ולאור מתן הרשות לתקן את כתב התביעה, אינני מוצאת שיש עוד מקום להדרש לבקשה למחיקת כתב ההגנה.
יחד עם זאת אציין שאמנם שוכנעתי כי היו מחדלים מצד הנתבעים בהמצאת המסמכים בהתאם להחלטה מפורטת שניתנה לאחר דיון, אולם אינני סבורה כי מדובר במחדלים שיש בהם להביא לנקיטת הסנקציה החריפה של מחיקת כתב הגנה ושלילת הזכות להתגונן כנגד התביעה, אלא לכל היותר, לחיוב בהוצאות.
כפי שעולה מתגובת הנתבעים לבקשה, הרי שהמצאת מסמכי הנהלת החשבונות מצידם נעשתה ביחס לחברה ששמה שונה משם החברה הנתבעת, וזאת, לטענתם, בשל העובדה שהחל משנת 2008 חדלה הנתבעת 1 מפעילותה ובמקומה "נכנסה לנעליה" (כפי שצויין בסעיף 8 לתגובה) חברה אחרת, אשר המסמכים שלה הועברו לב"כ התובעת.
אין בהסבר זה, אשר ניתן רק בתגובה לבקשה, כדי להוות הסבר מספק למחדלי הנתבעים בהמצאת מסמכים השייכים לחברה אחרת שאינה הנתבעת כאן, שכן הסבר זה צריך היה לבוא בתצהיר במצורף למסמכים כאשר אלו אכן הומצאו לבסוף לב"כ התובעת, ולא בדרך שהדבר נעשה בתגובה לבקשה. אוסיף, אולי מעבר לצורך, כי עצם הטענה בדבר העברת הפעילות לחברה אחרת, מעלה שאלות נוספות, להן ידרשו תשובות הנתבע בבוא היום, הכיצד חברה שהפסיקה להיות פעילה ב-2008 ממשיכה לנהל חשבון בנק עד 2010 כעולה מדפי החשבון שצורפו, ואף מוסרת בשנת 2009 שיקים?!!! לנתבעים הפתרונים.....
אלא שכפי שציינתי לעיל, אין בכל אלה, בהתחשב בבקשה לתיקון כתב התביעה והיעתרותי לה, כדי להצדיק מחיקת כתבי הטענות כפי שהתבקש, אולם אני סבורה כי יש מקום לחייב את הנתבעים בהוצאות התובעת בגין הבקשה ובגין התארכות הליכי גילוי המסמכים, וזאת בסך של 2,500 ₪.
כמו כן, אני מוצאת לנכון להורות לנתבעים להקדים ולהמציא לב"כ התובעת ולתיק בית המשפט, בתוך 15 יום, תצהיר הנתבע 2 אשר יכלול התיחסות לכל אחד מהמסמכים שנכללו בהחלטתי מיום 27.6.13, תוך פירוט איזה מהם הומצא לב"כ התובעת, וככל שהומצאו מסמכים של חברה אחרת, מדוע. יובהר כי אין להסתפק בתצהיר רו"ח החברה, אלא חובה על הנתבע להגיש תצהיר מטעמו (אליו ניתן לצרף גם תצהיר רו"ח במידה והנתבעים סבורים כי יש בכך צורך).
לאור חיובי ההוצאות ההדדיים, אין חיוב של מי מהצדדים לשלם לצד שכנגד, אולם בהעדר תצהיר מפורט כאמור לעיל, אשקול חיוב הנתבעים בהוצאות נוספות לתובעת.