אליהו נ' מדינת ישראל

החלטה

לא התבקשה תשובת ב"כ המשיבה.

שמעתי בקשב רב טענות ב"כ העורר על החלטת בימ"ש השלום בראשון לציון (כב' השופטת זמיר) בתיק מ"ת 21573-11-09, אשר דחתה עתירת העותר לקביעת דיון דחוף והורתה על קביעת הדיון ליום 13.10.10, באופן שלטענת ב"כ העורר מסכל עתירתו.

בעניינו של העורר הוגש ערר לבימ"ש זה, וביום 22.8.10 קיבל ביהמ"ש נכבד זה ערר העורר וקבע כי שירות המבחן יתייחס בתסקירו בתיק העיקרי לאפשרות שינוי תנאיו של העורר, לרבות יציאה וכניסה להוסטל "קרן תשובה". הדיון היה קבוע ליום 12.9.10 בתיק העיקרי, נדחה לבקשת ב"כ הנאשמים האחרים, והוגש תסקיר שירות מבחן הממליץ לבימ"ש קמא להורות על החזרת העורר להמשך טיפול בהוסטל "קרן תשובה". ב"כ העורר עתר מיד לקביעת דיון, שכן בהוסטל נשמר מקומו של העורר למספר ימים בלבד, אך ביהמ"ש קבע הדיון על פי יומנו ליום 13.10.10.

מכאן הערר – להורות לבימ"ש קמא להקדים הדיון או לחלופין שביהמ"ש נכבד זה יקבע החלטה לגופו של עניין.

לא מצאתי מקום לדון בבקשה לגופו של ענין, ואני סבורה כי לב"כ העורר נימוקים טובים ויפים לעניין העונש, שכן כל הליך שיקום כדוגמת זה בו מצוי העורר ייעשה בתיק העיקרי ולא בתיק המעצר.

לעניין מועד הדיון, יש לזכור כי אנו מצויים בעיצומם של החגים, כאשר ערב ראש השנה היה ביום 8.9.10, ומאז תום הפגרה ועד ערב ראש השנה היו 4 ימי עבודה בלבד. כך שמזה תקופה ארוכה ביהמ"ש עובד במתכונת של תורנות. יומנם של בתי המשפט, על כל ערכאותיהם, עמוסים לעייפה.

לא מצאתי כי בימ"ש קמא בהחלטתו סותר הוראת כב' השופטת לורך.

לא מצאתי להורות להקדים הדיון בנסיבות אלה שצוינו.

הערר נדחה.

ניתנה והודעה היום י"ח תשרי תשע"א, 26/09/2010 במעמד הנוכחים.

נגה אהד, שופטת בכירה

הוקלד על ידי: נטלי ליפר