אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אליהו נ' אדלר ואח'

אליהו נ' אדלר ואח'

תאריך פרסום : 20/01/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי מרכז
36745-05-10
19/01/2011
בפני השופט:
שאול מנהיים

- נגד -
התובע:
גילה אליהו
הנתבע:
רונה שנסי (אסולין)

החלטה

בקשה להורות כי ביצוע המצאת כתב התביעה לידי עורכת הדין קשתי גרציה היא המצאה כדין למשיבה. לחילופין מבוקש להתיר למבקשת להמציא את כתב התביעה על ידי מסירתו לאביה או לעורך הדין צבי רוטברט, ולחלופין – להמציאו באחת מהדרכים החלופיות המנויות בתקנה 498 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקסד"א"). מטבע הנסיבות אין אפשרות לקבל את תגובת המשיבה.

המבקשת התקשרה עם המשיבה בהסכם לרכישת נכס מקרקעין ביום 11.2.2007. על פי הנטען בכתב התביעה היתה המשיבה במועד החתימה על הסכם המכר בעלת הזכות להירשם כבעלים של נכס, ולטובתה היתה רשומה הערת אזהרה בפנקסי רישום המקרקעין. בנוסף נטען כי עובר לחתימה על ההסכם משכנה המשיבה את זכויותיה בנכס לטובת הנתבע 1 להבטחת פירעון הלוואה שנטלה ממנו. המבקשת טוענת כי הנתבע 1 היה הרוח החיה בניהול המשא ומתן למכירת הנכס ובהסכם נקבע כי התמורה החוזית תשולם לידיו. עוד נטען בתביעה כי במעמד החתימה על חוזה המכר חתם הנתבע 1 על התחייבות בלתי חוזרת, לפיה התחייב לסלק את המשכנתא הרובצת על הנכס בכפוף לקבלת התמורה המוסכמת (בניכוי סכום של עד 25,000$ אשר יופקד בנאמנות וישמש כבטוחה לביצוע תשלומים שיושתו על המשיבה בגין מכירת הנכס).

המבקשת טוענת כי עמדה בכל התחייבויותיה החוזיות, אולם העסקה לא הושלמה. מכאן התביעה. בכתב התביעה עותרת המבקשת לסילוק המשכנתא הרובצת על הנכס לטובת הנתבע 1 ולהשלמת העסקה בדרך של רישום הזכויות בנכס על שמה.

בבקשה זו, בתצהיר התומך בה וכן בכתב התביעה, טענה המבקשת כי ככל הידוע לה נמלטה המשיבה מהארץ סמוך לאחר החתימה על הסכם המכר מפאת הסתבכויות כלכליות שונות. בעקבות החלטת בית המשפט בנדון המציאה המבקשת "תעודת בירור פרטים על נוסע" ממשרד הפנים בקשר למשיבה, ממנה עולה כי המשיבה יצאה מהארץ ביום 13.3.2008 ומאז לא שבה אל תחומי המדינה.

בבקשה זו עותרת המבקשת להכיר בהמצאת כתב התביעה לידי עורכת הדין קשתי גרציה כהמצאה כדין לידי המשיבה, ולחילופין להתיר את המצאת התביעה לידי המשיבה באחת מהדרכים הבאות:

א. המצאת כתב התביעה לאביה של המשיבה.

ב. המצאת כתב התביעה לעורך דין צבי רוטברט, אשר לגביו נטען כי המשיבה הפקידה בידיו יפויי כח בלתי חוזר לטפל במכירת הנכס נשוא התביעה.

ג. לפי תקנה 498 ("תחליף המצאה"), על ידי הדבקת עותק של כתב התביעה במקום נראה לעין בבנין בית המשפט וכן בבית מגוריה הרשום של המשיבה, או על ידי פרסום מודעה ברשומות או בעיתון יומי (או צירוף של דרכים אלה).

המצאת כתב התביעה לידי המשיבה באמצעות עורכת-הדין קשתי המצאה כדין (תקנה 482)?

המבקשת טוענת בבקשתה כי ניסתה להמציא את כתב התביעה לידי המשיבה באמצעות המצאתו לעורכת הדין קשתי גרציה, אשר חלקה בעבר את משרדה עם המשיבה (שהיתה בעבר עורכת דין, עד שרישיונה לעסוק בעריכת דין נשלל) ושמה התנוסס על גבי יפויי כח שניתנו בקשר לנכס נשוא התביעה. המבקשת מוסיפה בבקשתה כי עו"ד קשתי הודיעה שהיא אינה מייצגת את המשיבה ואינה מורשית לקבל כתבי בי דין מטעמה. מעיון בתיק מתברר כי ביום 12.7.10 פנתה עורכת הדין קשתי לבית המשפט בבקשה, בה הבהירה כי היא אינה מייצגת את המשיבה ועתרה למחוק את שמה מכתבי הטענות כמי שמייצגת את המשיבה. כב' הנשיאה גרסטל נעתרה לבקשתה ביום 13.7.2010. הבקשה הנוכחית אינה מבוססת עוד על הטענה כי עורכת-הדין קשתי מייצגת בתביעה זו את המשיבה, אלא טענת המבקשת היא כי למרות שאינה מייצגת את המשיבה יש לראות בהמצאה לידי עו"ד קשתי המצאה כדין למשיבה. אין לקבל טענות המבקשת בנדון. לא הוכח כי בין עורכת-הדין קשתי לבין המשיבה מתקיים אותו קשר אשר לפי הפסיקה מאפשר לראות את ההמצאה לעו"ד קשתי כהמצאה כדין למשיבה, שכאמור ידוע כעת כי לא היתה בארץ במועד בו הומצאו כתבי בי-דין למשרדה של עורכת-הדין קשתי. הפסיקה דורשת קיומו של קשר אינטנסיבי בין הנתבע השוהה בחו"ל לבין מי שנטען כי הוא בגדר "מורשה" שלו בישראל, כאשר דרגת האינטנסיביות הנדרשת היא כזו שמותר להניח כעניין שבדין שהוא יעביר לידיעתו של הנתבע את דבר ההליכים שהוגשו נגדו (ר' רע"א 8688/10 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' הופמן, טרם פורסם, ניתן ביום 8.12.10; רע"א 39/89general electric corp נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מב(4) 762, 768; ע"א 403/64 לוינסון נ' חברת בית תמר בע"מ, פ"ד יט 108, 111). העובדה שבעבר, טרם שהמשיבה איבדה את רישיון עריכת-הדין שלה וטרם שעזבה את הארץ, חלקו היא ועורכת-הדין קשתי משרד משותף (כאשר חלפו כבר כמעט שלוש שנים מאז עזבה המשיבה את הארץ), כמו גם העובדה ששמה של עורכת-הדין קשתי מופיע ביפויי-כח להעברת זכויות בנכס אליו מתייחס החוזה שעליו מבוססת התביעה, אין בהן די כדי ללמד על קיומו של קשר כלשהו בין המשיבה לעורכת-הדין קשתי בהווה, ומקל וחומר שלא הוכח קיומו של הקשר האינטנסיבי הנדרש כדי שעורכת-הדין קשתי תיחשב כ"מורשה" של המשיבה בעת הזו לעניין המצאה על פי תקנה 482. על כן דין עתירה זו של המבקשת להידחות.

המצאת כתב התביעה באמצעות בן משפחה (תקנה 481)

עניינה של תקנה 481 לתקסד"א בהמצאת כתבי בי דין לבן משפחה של הנתבע. התקנה מורה כי בהיעדר אפשרות לאתר את הנתבע, ניתן להמציא את כתב התביעה לאחד מבני משפחתו הגרים עמו ושלפי מראית העין מלאו לו שמונה עשרה שנים. המבקשת אינה טוענת כי המשיבה מתגוררת עם אביה. המצאה לבן משפחה הגר עם בעל הדין אפשרית רק מקום שעסקינן בבעל דין המתגורר בישראל. משאין חולק כי המשיבה אינה מתגוררת בישראל בעת הרלבנטית, כלומר במועד הגשת התביעה ואילך, לא ניתן להתיר את המצאת כתב התביעה לידיה באמצעות המצאתו לאביה. תכליתו של מתן היתר לתחליף המצאה זהה לתכליתה של ההמצאה, והיא הבאת תוכנו של כתב-בי-דין לידיעתו של בעל הדין. המבקשת אינה טוענת, ומקל וחומר שלא הוכיחה, כי אביה של המשיבה נמצא בקשר עמה וכי הוא יביא את תוכנו של כתב התביעה לידיעתה. די בכך כדי לדחות את בקשתה להתיר את המצאת כתב התביעה לידי המשיבה באמצעות אביה.

המצאת כתב התביעה באמצעות מורשה הממונה על מקרקעין (תקנה 483(א)

תקנה 483(א) לתקסד"א מורה כי ניתן להמציא כתב תביעה בעניין מקרקעין למורשה מטעם הנתבע הממונה על המקרקעין. המבקשת טוענת כאמור כי עורך דין צבי רוטברט ייצג את המשיבה בעסקת המכר שהיא עילת התביעה, וכי המשיבה הפקידה בידיו יפוי כח בלתי חוזר המייפה את כוחו להעביר את זכויות המשיבה בנכס על שם המבקשת.

הפסיקה עמדה על טיבו של ה"מורשה" לפי תקנה 483(א) לתקסד"א, וקבעה כי המורשה הוא מי שדרגת האינטנסיביות של הקשר בינו לבין הנתבע הגיעה לרמה כזו, שמותר להניח, כעניין שבדין שהוא יעביר לידיעתו של הנתבע את דבר ההליכים שהוגשו נגדו (ר' רע"א 8688/10 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' הופמן, טרם פורסם ניתן ביום 8.12.10; רע"א 39/89general electric corp נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מב(4) 762, 768; ע"א 403/64 לוינסון נ' חברת בית תמר בע"מ, פ"ד יט 108, 111). בענייננו המבקשת לא טענה, ומקל וחומר לא הוכיחה, כי עו"ד רוטברט עומד בקשר כלשהו עם המשיבה, ובוודאי שלא הוכח קיומו של קשר מהסוג המאפשר להניח כעניין שבדין שהוא יעביר למשיבה את תוכנו של כתב התביעה או למצער יידע אותה בדבר ההליך שהוגש נגדה. בדומה למה שנפסק לעיל לגבי עורכת-הדין קשתי כך גם לגבי עורך-הדין רוטברט, אין די בכך שניתן לו על ידי המשיבה בעבר יפוי-כח (גם אם הוא בלתי חוזר) להעברת זכויותיה בנכס כדי לעשותו "מורשה" שלה במובן תקנה 483(א), כלומר "מורשהו הממונה על המקרקעין". יפוי-כח להעביר זכויות במקרקעין אינו עושה את מיופה-הכח ל"ממונה על המקרקעין". לפיכך עתירה זו של המבקשת נדחית.

המצאה באחת מהדרכים החלופיות המנויות בתקנה 498 ("תחליף המצאה")

לחלופין לעתירות שלעיל עותרת המבקשת להתיר את המצאת כתב התביעה לידי המשיבה בדרך של הדבקת עותק ממנו במקום נראה לעין בבנין בית המשפט וכן בבית מגוריה הרשום של המשיבה, או בפרסום מודעה ברשומות או בעיתון יומי. דרכי ההמצאה החלופיות לעיל מנויות בתקנה 498 לתקסד"א. מקום בו בעל דין שוהה בחו"ל ומקום הימצאו אינו ידוע, היתר להמציא את כתב התביעה בגבולות הארץ לא ישיג את תכלית ההמצאה שהיא כאמור המצאת כתב בי דין לידי הנתבע. לפיכך, מקום בו נתבע שוהה מחוץ לישראל ואין יודעים את מענו המדויק יש לעתור לבית המשפט הן בבקשה לקבלת היתר המצאה אל מחוץ לתחום השיפוט בהתאם לתקנה 500 ולציין לכל הפחות באיזה מדינה נמצא הנתבע, והן בבקשה להתיר תחליף המצאה בהתאם לתקנה 498 (ר' א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, תשס"ט-2009 בע' 720; ע"א 4588/96 חרמץ נ' מרגוליס, פ"ד נו(6) 742 בע' 749, ס' 11 לפס' הדין; ע"א 713 פרנקל נ' קאופמן, פ"ד ל(3) 449, 454). הבקשה הנוכחית אינה ממלאת דרישה זו ועל כן דינה להידחות גם בכל הנוגע לעתירה להתיר תחליף המצאה לפי תקנה 498.

התוצאה

הבקשה נדחית. לפנים משורת הדין איני מורה כעת על מחיקת התביעה כנגד המשיבה בהתאם להוראות תקנה 499(ב) לתקסד"א, וזאת על מנת לאפשר למבקשת לשקול הגשת בקשה לקבלת היתר המצאה מחוץ לתחום יחד עם בקשה להתיר תחליף המצאה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ