אליהו חברה לבטוח בע"מ נ' סאמואלסון

פסק דין

בפני תביעה כספית שעניינה נזקים לרכב מבוטח התובעת בתאונה מיום 6.6.12 עם רכב הנתבע.

המחלוקת בין הצדדים היא על נסיבות התאונה, כאשר מבוטח התובעת מר עובדיה דוד טוען כי נסע ישר ברח' תל חי כאשר לפתע נפתחה דלת רכבו של הנתבע, שעמד בחניה בצד ימין של הדרך, ופגעה במראה הימנית של רכבו וכן שרטה את דלת הרכב לאורך הצד הימני. מנגד טוען הנתבע, כי עמד בחניה כשהדלתות ברכבו סגורות ולפתע הגיח רכב מבוטח התובעת במהירות, פגע בפגוש השמאלי אחורי של רכבו וכך נשברה המראה ברכבו של מבוטח התובעת ונגרם לו שפשוף בפגוש הקדמי. לטענת הנתבע, לרכבו לא נגרמו נזקים. מבוטח התובעת הכחיש כי נגרם נזק לפגוש הקדמי ימני שלו והעיד כי הנזק לרכבו הינו אך ורק במראה הימנית ולאורך הדלת הימנית.

לאחר שבחנתי את גרסאות הנהגים, תצלומי הנזק לרכב מבוטח התובעת, ההודעה למשטרה ולחברת הביטוח ומכתב הנתבע לחברת הביטוח, אני מעדיפה את גרסת המבוטח מר עובדיה דוד על פני גרסת הנתבע.

בניגוד לנטען על ידי הנתבע, חוות דעת השמאי שהוגשה מטעם התובעת מתעדת נזק לצד הימני ולמראה בלבד, ואין כל אזכור לנזק למגן הקדמי, הגם שנזק כזה (שפשופים) נראה בצילומים והמבוטח העיד כי מקורו בתאונה קודמת. האזכור ל"מגן" אליו הפנה הנתבע בחוות הדעת הינו ככל הנראה המגן הצדדי של דלת הרכב, ולא המגן הקדמי של הרכב, שכלל אינו מוזכר בחוות הדעת.

בנוסף, אין הגיון בגרסת הנתבע, לפיה רכב שנוסע קדימה בכביש ישר יפגע מאחור ברכב חונה בצד הדרך, שאינו נמצא בתנועה. כמו כן, נמצאה סתירה בין טענת הנתבע בעדותו כי לא נגרם לרכבו נזק ואין סימני פגיעה, לבין מכתבו לחברת הביטוח בו טען שלרכבו נגרמו שריטות לאורך צידו השמאלי – טענה מנוגדת לתיאור התאונה על ידו כפגיעה מאחור.

לפיכך אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבע לשלם לתובעת את סכום התביעה בצירוף אגרת משפט, שכר העד בסך 300 ש"ח ושכ"ט עו"ד בסך 1,250 ₪. זאת תוך 30 יום.

ניתן היום, י"ד אדר ב תשע"ד, 16 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.