אלטרץ נ' כהן ואח'

פסק דין

בפני תביעה שעניינה תאונת דרכים שאירעה ביום 26.4.11 בכביש תל אביב - ירושלים.

במועדים הרלבנטיים לכתב התביעה היה התובע הבעלים של רכב מ.ר. 6757029 (להלן: "רכב התובע").

הנתבע 1 היה במועדים הרלבנטיים הנהג ברכב מ.ר. 5114669 (להלן: "רכב הנתבע"). הנתבעת 2 היא מבטחת רכב הנתבע.

מוסכם בין הצדדים כי ביום 26.4.11 אירעה התנגשות בין צדו האחורי של רכב התובע לבין רכב הנתבע.

המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלת החבות: גרסת התובע הינה כי רכב התובע נסע בנתיב הימני מבין שלושה נתיבים. בסמוך לגשר הראל האט רכב התובע את מהירות נסיעתו ואותת ימינה על מנת לעבור לנתיב הקיצוני המיועד להורדת נוסעים. בטרם הספיק לעבור לנתיב הקיצוני, הגיע רכב הנתבע ופגע ברכב התובע מאחור.

גרסת הנתבעים לאופן התרחשות התאונה היא שונה. לגרסתם, רכב הנתבע נסע בנתיב הימני בעוד שרכב התובע נסע בנתיב שלשמאלו. לפתע סטה רכב התובע לנתיב הימני ובשך כך פגע רכב הנתבע ברכב התובע.

דיון והכרעה

העידו בפני הנהג ברכב התובע והנתבע 1.

הנהג ברכב התובע העיד כי נסע בנתיב הימני והואיל ורצה לעצור בתחנת האוטובוס האט את מהירות נסיעתו ואותת. טרם הספיק לסטות ימינה על מנת לעצור את רכבו, הגיע רכב הנתבע ופגע בו מאחור במרכז הפגוש האחורי.

מנגד העיד הנתבע 1, כי נסע בנתיב הימני בכביש במהירות של 80 עד 90 קמ"ש. לפתע רכב התובע אשר נסע בנתיב השמאלי סטה בחדות ימינה וכתוצאה מכך נגע הנתבע קלות בחלקו האחורי ימני של רכב התובע.

עדותו של נהג התובע היתה אמינה עלי ולא נסתרה בחקירתו הנגדית. שונה היתה התרשמותי מעדותו של הנתבע 1. אף מוקד הנזק ברכב התובע אינו מתיישב עם גרסת הנתבע 1. מחוות דעת השמאי ומהתמונות אשר צורפו אליה עולה כי כי הפגיעה ברכב התובע הינה לאורך כל הטמבון האחורי כאשר מוקד הפגיעה הוא במרכז הטמבון. נזק זה אינו מתיישב עם גרסת הנתבע 1, כי רכב התובע סטה מנתיבו ימינה וכי הפגיעה היתה בצדו הימני אחורי. גם גרסת הנתבע 1 כי רק נשק לרכב התובע אינה מתיישבת עם עדותו כי נסע במהירות 80 עד 90 קמ"ש, שכן סביר כי בנסיעה במהירות כזו אין המדובר במכה קלה כי אם במכה משמעותית.

בדיון שבפני נשמעה טענה חדשה, אשר לא הועלתה בכתב ההגנה, לפיה הנזקים להם טוען התובע היו קיימים ברכב עוד קודם לכן וכי הנתבע 1 לא גרם לנזקים המפורטים בחוות דעת השמאי. גם טענה זו אין בידי לקבל. ראשית, התובע, אשר עדותו היתה אמינה עלי, העיד כי ברכבו לא היו נזקים מאחור עובר לקרות התאונה. שנית, עדותו של הנתבע 1 לא היתה אמינה עלי ונראה כי טענה זו הועלתה רק במועד הדיון תוך נסיון של הנתבע 1 להתנער מאחריות, משהבין כי מיקום הנזקים ברכב התובע אינו מתיישב עם גרסתו.

לאור האמור אני מבכרת את גרסת הנהג מטעם התובע על פני גרסת הנתבע 1 באשר לאופן התרחשות התאונה וקובעת כי האחריות לתאונה רובצת לפתחו של הנתבע 1 אשר לא שמר מרחק ופגע ברכב התובע מאחור.

בעקבות התאונה נגרמו לתובע הנזקים הבאים: נזק לרכב בסכום של 7,602 ₪, בהתאם לחוות דעת השמאי וחשבונית התיקון אזר צורפו לכתב התביעה. כן נשא התובע בתשלום שכ"ט שמאי בסכום של 810 ₪.

לפיכך אני קובעת כי הנתבעים, ביחד וחוד, ישלמו לתובע סך של 8412 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 24.6.12 ועד התשלום בפועל.

כן ישאו הנתבעים, ביחד ולחוד, בהוצאות התובע בסכום של 750 ₪.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.

פסק הדין ניתן לערעור ברשות בלבד. בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, כ"ח ניסן תשע"ג, 08 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.