אלחרר נ' עיריית נס ציונה

החלטה

למען הסדר הטוב יצוין כי עיון בתיק הנייר וכל בתיק האלקטרוני מגלה כי לא הוגשה מטעם התובע בקשה לצירוף תיק קודם.

בית המשפט יכבד את בקשת התובע ויקיים את הדיון עתה ללא דחיות ועל בסיס החומר שצורף בכתבי הטענות ויוגש בדיון.

ניתנה והודעה היום כ"ח אדר תש"ע, 14/03/2010 במעמד הנוכחים.

איריס סורוקר, שופטת

החלטה

הודעת תשלום קנס שנמסרה לתובע, תוגש ותסומן ת/1 ותסרק למערכת הנט.

הודעת תשלום קנס מספר 13180-1-3 שהתובע קיבל לביתו, תוגש ותסומן ת/2 ותסרק למערכת הנט.

ניתנה והודעה היום כ"ח אדר תש"ע, 14/03/2010 במעמד הנוכחים.

איריס סורוקר, שופטת

פסק דין

בפני תביעה אשר בגדרה עותר התובע לחייב את הנתבעת לפצותו בגין הוצאותיו ועוגמת הנפש שלפי הנטען נגרמו לו בעקבות התנהלות העירייה בקשר עם הודעת תשלום קנס מספר 13180-1-3.

התובע לא חולק על כך שקיבל את דו"ח החנייה מהמפקח העירוני ביום 21.7.05 (כמצוין על ההודעה ת/1). מאוחר יותר קיבל הודעת תשלום קנס בדואר (ת/2). התובע לא הסכים עם המתואר בדו"ח וסבר כי הדו"ח אינו במקומו, ועל כן פנה בערעור אל הרשות התובעת. ערעורו נדחה בהחלטת התובעת העירונית ביום 29.10.06 (נ/1).

במכתב הדחייה נ/1 אין כל אזכור לאפשרותו של התובע להישפט בפני בית המשפט. אני מוצאת בכך טעם לפגם, שהרי האזרח אינו בקיא ברזי הפרוצדורה והוא עלול להחמיץ את אפשרות הבקשה להישפט אם אין הדבר מובהר ומוסבר. התובע העיד כי בעת שערער לרשות העירונית, מלא את ספח הדו"ח כבקשה להישפט, והניח כי בקשתו תטופל באופן חלופי לערעור. בפועל, העירייה התייחסה לבקשת הערעור בלבד, שכן לפי הנטען הערעור נרשם על טופס הבקשה להישפט.

יוער כי הבקשה להישפט עצמה לא הונחה בפני בית המשפט ע"י מי מהצדדים. כך או אחרת, מקום בו העירייה מטפלת בערעור, עליה לציין בפני האזרח את אפשרותו להישפט, ולו משום שהמועד להישפט נמנע החל מדחיית הערעור.

התקלה שנפלה אצל הנתבעת בהשמטת עניין זה הובילה למסכת של תקלות נוספות, כאשר התובע מצדו מניח שהגיש בקשה להישפט, ואילו הנתבעת מצדה העבירה את הדו"ח להליך של גבייה. הטעות הייתה נמנעת אלמלא המחדל מצד הנתבעת באזכור האפשרות להישפט במכתב מאוק' 2006.

אני סבורה אם כן שהתובע הוכיח את התרשלות העירייה בטיפול בעניינו.

בעניין הנזק: התביעה שהגיש לביהמ"ש לתביעות קטנות בת.ק 530/09 (בית המשפט השלום בראשל"צ) נדחתה מחמת העדר סמכות עניינית לדון בתובענה. אין להטיל על הנתבעת את הוצאות התובע בקשר לכך, מחמת שהיה זה מחדלו שלו שפתח בהליך שגוי. מאוחר יותר הגיש התובע "בקשה להישפט/לביטול דו"ח חנייה" לביהמ"ש לעניינים מקומיים ברחובות ובקשתו טופלה בביהמ"ש ונדונה ע"י כבוד השופטת לושי-עבודי. בהסכמת הצדדים, שילם התובע סך של 70 ₪ כנגד הקנס המקורי ולסילוק הדו"ח (ר' פרוטוקול דיון מיום 9.12.09). הסכמה זו אין בה כדי לוותר על טענות התובע בכל הקשור להתנהלותה של הנתבעת כמפורט לעיל.

אין להגזים בנזקו של התובע. בסופו של יום מדובר בדו"ח חנייה גרידא. התשלום ששילם בגינו הוא בסך של 70 ₪ בלבד. אמנם התובע טען כי היה עליו לטרוח ולהתרוצץ במשרדי העירייה בקשר עם הפרשה על מנת להסדירה, ואולם גם בעניין זה אין להפריז.

ראוי להמריץ את העירייה לנהוג מתוך התחשבות באזרח ולמסור לו בתוך כך מידע מלא על זכויותיו הדיוניות. מן הצד השני, ראוי שלא להמריץ בעלי דין להרבות עניין בעניינים של מה בכך. מתוך איזון אינטרסים זה, אני פוסקת לתובע פיצוי בסך 500 ₪ ובנוסף 300 ₪ בגין הוצאותיו בהליך דנא.

ניתן והודע היום כ"ח אדר תש"ע, 14/03/2010 במעמד הנוכחים.

איריס סורוקר, שופטת