אלחזוב ואח' נ' גראץ

פסק דין

1.תביעה ותביעה שכנגד בהקשר לעסקת מכר דירה שבוטלה ע"י הרוכשים מחמת אי עמידה בתנאי של העברת זכויות ותוך 90 יום. אין מחלוקת עובדתית על כך. אין מחלוקת שהצדדים כרתו חוזה ביום 18/07/05 והוא בוטל ביום 11/01/06.

התובעים עותרים לחייב את הנתבע בפיצוי המוסכם על סך של 8,000$, סעיף 7 (ב) לחוזה, והנתבע, התובע שכנגד עותר לחייבם בפיצוי המוסכם וכן נזק מיוחד. הנזק המיוחד הוא דמי שכירות שהפסיד כי התובעים, הרוכשים, קיבלו את המפתח בסמוך למועד החוזה לצורך שיפוץ, שלא בוצע בסופו של יום והחזירו אותו עם ביטול החוזה.

2.הזכות לפיצוי מוסכם נקבע בסעיף 7 (ב) לחוזה המכר המתנה את הפיצוי בקיום הפרה של "תנאי יסודי מתנאי החוזה".

התביעה בתיק העיקרי מעוגנת באמור ב"והואיל" השלישי שבכותרת לחוזה שלא קיבל ביטוי בתנאי החוזה. למעשה אין תנאיה חוזית הקובעת כי המוכר יעביר את הזכויות בדירה על שם הקונה. כל שיש זו הצהרת כוונות בכותרת לחוזה.

אני מפרשת את הזכות לפיצוי מוסכם כמתייחסת לתנאיה שהיא תנאי יסודי ולא להצהרת הכוונות בכותרת לחוזה ועל כן התביעה לפיצוי על פי סעיף 7 (ב) נדחית.

זאת ועוד, הצדדים ביטלו את החוזה – הסכם ביטול מיום 11/01/06, ללא תנאי, תוך שמירת זכויות אך כאמור בפועל לא הייתה התחייבות להעביר ע"ש הקונים תוך 90 יום.

התביעה שכנגד היא לפיצוי מוסכם על ביטול החוזה בחוסר תום לב. טענה זו אינה מתיישבת עם העובדה שהצדדים ביטלו את החוזה בהסכמה – לכן התביעה שכנגד לפיצוי מוסכם נדחית.

כמו כן, נטען לנזק כי התובע שכנגד מסר את המפתחות לפני המועד ושכר דירה במטרה לבוא לקראת הקונים. בפועל, כאמור, העסקה בוטלה והוא שילם שכר דירה שלא היה צריך לשלם.

על פי סעיף 4 לחוזה מסירת החזקה הייתה לאחר תשלום התמורה. התובע שכנגד חתם על חוזה בהסכמה למסור את המפתחות לשיפוץ, ללא תנאי ולפיכך בדיעבד הוא אינו יכול לטעון שניזוק. על כן, אני דוחה את התביעה לנזק מיוחד.

סוף דבר. התביעה והתביעה שכנגד נדחות. כל צד ישא בהוצאותיו, ובשכר טרחת עורך דינו.

המזכירות תשלח עותק לב"כ הצדדים.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום לביהמ"ש המחוזי.

ניתן היום, כ"ד שבט תש"ע, 08 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.