אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אלזם ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א ואח'

אלזם ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א ואח'

תאריך פרסום : 24/06/2012 | גרסת הדפסה
פש"ר
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
1187-04
20/06/2012
בפני השופט:
חגי ברנר

- נגד -
התובע:

הנתבע:
1. כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א
2. עו"ד רונן בצלאל
3. נאמן

פסק-דין

פסק דין

בפניי ערעור של שני נושים (להלן: "הנושים") על החלטתו של הנאמן, הוא המשיב 2, לדחות בקשה להארכת מועד להגשתה של תביעת חוב.

ביום 7.4.2004 ניתן צו כינוס על נכסי החייבת צילה אלזם, היא המשיבה 3.

ביום 10.6.2004 פורסם הצו ברשומות.

הנושים הגישו את תביעת החוב רק ביום 2.8.2010, באיחור של קרוב לשש שנים. ביום 5.8.2010 הגישו הנושים בקשה להארכת מועד להגשת תביעת החוב, לאחר שהנאמן, הוא המשיב בערעור, הפנה את תשומת ליבם לצורך בהגשת בקשה כאמור. ביום 10.8.2011 דחה הנאמן את הבקשה. מכאן הערעור שבפניי.

המערערים טוענים כי החייבת "הרדימה" אותם לאורך שנים בכך שלא דיווחה ללשכת ההוצל"פ על הליך הפש"ר בו נקטה, ואף שילמה מעת לעת כספים לתיק האיחוד. רק ביום 7.3.2010 נודע לנושים על הליך הפש"ר, בעקבות זימון שקיבלו ממזכירות הכנ"ר לדיון בבית המשפט. לטענתם, מדובר במעשה הטעייה מכוון של החייבת ולכן הדבר מהווה טעם מיוחד המצדיק את הארכת המועד. עוד הם טוענים כי החייבת לא דיווחה לכנ"ר על החוב כלפיהם בעת שפתחה את הליך הפש"ר, ולכן הכנ"ר לא יכול היה להודיע להם על קיום ההליך. עוד טוענים הנושים כי החייבת נהגה בחוסר תום לב בהליך הפש"ר בכך שהבריחה כספי פיצויים שקיבלה מהמדינה בעקבות רציחתו של בנה, תוך נסיון להסתיר את קבלת הפיצויים הן מהנאמן, הן מהכנ"ר והן מבית המשפט.

הנאמן טוען כי יש לדחות את הערעור בהעדר טעם מיוחד לאיחור. עוד טוען הנאמן כי מדובר באיחור ממושך במיוחד של שש שנים, וכי הנושים עצמם לא טרחו לבצע פעולה כלשהי בתיק ההוצל"פ במשך שנים ארוכות. עוד טוען הנאמן כי החייבת דיווחה על הנושים במסגרת בקשתה לפתיחת הליך הפש"ר.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להדחות. תוצאה זו מתחייבת מהוראת ס' 71(ב) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] התש"ם- 1980 (להלן: "הפקודה"), הקובעת:

"נושה רשאי להגיש תביעת חוב תוך ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס, בדרכים ובאופן שיקבע השר; הכונס הרשמי בתפקידו כנאמן על נכסי החייב, או הנאמן, רשאים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה להגשת תביעת חוב של נושה לפרק זמן שיקבעו בהחלטתם, אם שוכנעו כי הנושה לא יכול היה להגישה במועד שנקבע."

משמע, תנאי ואין בלתו להארכת המועד הוא שהנושה לא יכול היה להגיש את תביעת החוב במועד שנקבע. בעניננו, לא עלה בידי המערערים להצביע על מניעה כלשהי להגשתה של תביעת החוב במועד. אכן, אין ספק שהאיחור בהגשה נבע מחמת טעות בתום לב של המערערים, שמן הסתם לא בדקו את הפרסום ברשומות. חרף זאת, הוראת הפקודה ברורה, מפורשת וחד משמעית, ולא ראוי שבית המשפט יתעלם ממנה בדרך של חקיקה שיפוטית, גם אם יישומה הדווקני מוביל לעתים לתוצאות קשות, וגם אם הדבר מנוגד לתחושת הצדק. שינוי הוראת ס' 71(ב) לפקודה הוא ענין למחוקק לענות בו, ולא לבית המשפט.

גם העובדה שהחוב למעשה איננו שנוי במחלוקת, אינה מעלה או מורידה, שכן כבר נפסק כי:

"משמעותו של סעיף זה היא קביעת "רף קשיח" של זמן להגשת תביעות חוב, אשר מעבר לו אבדה זכותו של הנושה לתבוע את חובו מהחייב, אף אם זה מודה בחוב בפה מלא. יודגש, כי סעיף זה מכוון קודם כל, ובעיקר, אל חובות "שאינם שנויים במחלוקת" מהבחינה המהותית, ואשר לא היתה כל מניעה לאשרם לו היו מוגשים במועד."

(פש"ר 239/97 לבידי זהב שיווק לבידים בע"מ נ' שדה- פורסם באתר משפטי, ההדגשה במקור).

יצויין כי בעבר כבר נפסק, חרף לשונה של הפקודה, שיש למנות את התקופה להגשת ערעור ממועד פרסום הצו ברשומות, ולא החל ממועד מתן צו הכינוס (החלטת כב' השופטת ו' אלשיך בתיק פש"ר 1251/06 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' עו"ד נפתלי נשר – פורסם באתר משפטי). במקרה דנן הצו פורסם ברשומות ביום 10.6.2004, ומכאן שהמועד להגשתה של תביעת החוב הסתיים ביום 9.12.2004, ואילו תביעת החוב של המערערים הוגשה רק ביום 2.8.2010, באיחור של קרוב לשש שנים.

אין ממש בטענה כי החייבת "הרדימה" את נושיה. בתקופה בה ניתן צו הכינוס- בשנת 2004- לא הוטלה עדיין על חייבים החובה לשלוח לנושיהם הודעה על צווי הכינוס, חובה שהוטלה לראשונה בשנים מאוחרות יותר. גם הטענה לפיה החייבת לא דיווחה על הנושים במסגרת הליך הפש"ר, אינה נכונה, כעולה מתגובת הנאמן שהצביע על דיווח כאמור. בנוסף, לא היה לחייבת כל אינטרס שלא לדווח על קיומם של הנושים, שהרי דיווח כאמור רק שירת את האינטרס שלה להיות מוגנת מפני נושים אלה ולהיות פטורה מהמשך התשלומים בתיק האיחוד. ביקשתי לקבל הסבר מפיה של ב"כ המערערים כיצד המנעות מדיווח לתיק האיחוד יכולה היתה לשרת אינטרס כלשהו של החייבת, ולא קיבלתי על כך כל מענה.

העובדה שהחייבת נהגה בחוסר תום לב בהליך הפש"ר בכך שהסתירה את דבר קיומם של כספי הפיצויים שקיבלה, כלל אינה רלבנטית לענין החלטתו של הנאמן לדחות את בקשת הנושים להארכת מועד, בהעדר טעם מיוחד לאיחור. אין כל קשר סיבתי בין חוסר תום לב זה לבין אי הגשתה של תביעת החוב במועד. התנהלותה של החייבת בקשר להסתרת כספי הפיצויים תישקל ככל שתבקש הפטר מחובותיה.

אשר על כן, הערעור נדחה.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ל' סיון תשע"ב, 20 יוני 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ