אלוש נ' אופיר

פסק דין

1. בפני תביעה שטרית מכוח שיק שהנתבע מסר לתובע כשיק בטחון להבטחת חיובי הנתבע בגין הסכם שכירות שנערך בין הצדדים ביחס לדירה שברחוב גדליהו 11, חיפה (להלן: "הדירה) שהתובע הינו הבעלים שלה והנתבע שכר ממנו את הדירה למשך תקופה של שלוש שנים (לאחר חידוש הסכם בכל שנה) עד ליום 31.1.12.

2. השיק שנערך על סך של 5,000 ₪ הופקד על ידי התובע ביום 3.2.12 וחולל מאחר והנתבע נתן הוראת ביטול השיק. לטענת הנתבע הפקדת השיק בסמוך לאחר תום תקופת השכירות, היתה חלק מהתנהלות התובע כלפיו בחוסר תום לב ותוך העלאת דרישות מוגזמות, בגין ליקויים שנותרו בדירה וחוסר בפרטי ציוד מסוימים כאשר למעשה מודה הנתבע בליקויים מסוימים ובאובדן מכשיר טוסטר אובן שהיה בדירה, אולם טוען כי עלות תיקון הליקויים והטוסטר אובן, אינו עולה כדי סך של 5,000 ₪ והתובע לא נתן לו הזדמנות של ממש לתקן את הליקויים ולהחזיר את הטוסטר אובן, ולפיכך, לא היתה הצדקה להפקיד את שטר הביטחון ואף לא לנקוט הליכי הוצאה לפועל לגבייתו במלואו.

3. במהלך הדיון בבקשת הרשות להתגונן שהגיש הנתבע, טען הלה בבקשתו כי בתום תקופת ההסכם, לא היה ליקוי כלשהו בדירה אשר הצדיק את מימוש השיק ובתחילת עדותו אף טען כי החזיר את הדירה לתובע כשהיא צבועה ונקיה. במהלך עדותו הודה למעשה הנתבע כי היה צורך בביצוע צביעה של חלקים מסוימים בדירה וכן כי היה בסיס לטענת התובע כי טוסטר אובן שהיה בדירה אבד, אולם הוסיף כי משלא הגיעו הצדדים לעמק השווה ביום הפינוי בדבר ביצוע צביעה של הדירה על ידי הנתבע בעצמו והחזרת הטוסטר אובן ו/או שוויו, ניסה התובע לפרוע את השיק על מלוא סכומו.

לאור דברים אלו, ניתנה לנתבע רשות להתגונן אולם זאת כנגד הפקדת הסך של 1,000 ₪ ופסיקת הוצאות בסך של 750 ₪ בגין הדיון בבקשת הרשות להתגונן.

4. בתצהיר העדות הראשית שהגיש הנתבע בעקבות החלטת הרשם, פרט הנתבע טענותיו וציין כי ביום פינוי הדירה, דרש ממנו התובע לצבוע את הדירה במלואה, להחזיר את הטוסטר אובן, לבצע הדבקה של פאנל בארונות מטבח ולנקות משקוף מכתמי צבע. הנתבע טען כי התובע דרש לעשות כל זאת באותו היום ועד לחצות הלילה, מועד פקיעת ההסכם, ומשביקש הנתבע זמן נוסף לעשות כן עד למחרת היום, בשעות הערב לאחר סיום יום עבודתו, סרב לכך התובע.

בנוסף טען הנתבע כי בדירה היה קיים ליקוי נוסף שנבע מנפילת חלק מהטיח מהתקרה, דבר שכלל לא היה באחריותו כאשר על אף פניות שלו, קודם לפינוי הדירה, לא ביצע התובע את התיקון הנדרש.

5.לתמיכה בטענותיו צרף הנתבע תמליל של שיחת טלפון שהתקיימה בינו לבין התובע בערב של פינוי הדירה ואשר ממנה עולה כי הנתבע הציע לבצע תיקוני צבע ולא צביעה של כל הדירה, וזאת בניגוד לדבריו בעדותו בפני. מנגד, אין ספק כי התובע כפי שעולה משיחה זו וכפי שהתובע אישר בעדותו, לא הסכים להמתין עד למחרת בשעות הערב, ודרש מהנתבע כי יבצע את כל הטעון תיקון כאשר הוא עמד על סיוד הדירה במלואה, למחרת בשעות הבוקר ולא הסכים להמתין עד לשעות הערב למחרת.

כמו כן במהלך הדיון צרף הנתבע 7 תמונות אשר לטענתו מעידות על כך שהדירה היתה במצב טוב ולא נדרש צבע בכל הדירה כטענת התובע. מנגד, הציג ב"כ התובע את התמונות שהועברו לעיונו יחד עם התצהיר העדות הראשית של הנתבע ואשר בהן ניתן לראות כי רק 4 מהתמונות שהציג הנתבע במהלך הדיון, הועברו לעיון ב"כ התובע.

6. לתמיכה בתביעה צרף התובע תצהיר עדות ראשית אליו צרף את הסכם השכירות וחשבונית המעידה על כך ששילם לקבלן סך של 3,000 ₪ עבור "סתימת חורים, צביעת דירה, משקופים דלתות, תיקון ארון והתקנת נברשת" כאשר החשבונית נושאת תאריך 2.5.12 דהיינו מועד מאוחר יותר למועד פתיחת תיק ההוצל"פ.

התובע טען בתצהירו כי מעבר לצורך בסיוד הדירה, יש לחייב את הנתבע בשווים של הטוסטר אובן, שלט למזגן וכיריים חשמליות שהוצאו מהדירה על ידי הנתבע ללא רשות וערכם הכולל הוערך בסך של 800 ₪.

7.התובע הסתמך על האמור בסעיף 9(א) להסכם השכירות בו הצהיר הנתבע כי קיבל את הדירה "נקיה מסוידת ומתאימה למגורים" וכן צוין בהמשך הסעיף כי "אם הדבר יתחייב באופן סביר הוא (הנתבע – פ.ל.) מתחייב לסיידה על חשבונו, עם החזרתה למשכיר".

על בסיס סעיף זה, טוען הנתבע דווקא היפוכם של דברים ולטעמו, לא הוכיח התובע שהיה צורך סביר בצביעת הדירה כולה, אלא די היה בביצוע תיקונים קלים, דבר שלטענתו ניתן היה לבצע בעלות שאינה עולה על עשרות שקלים בודדים, ואשר הוא היה מעונין לבצע בעצמו אולם התובע הוא שמנע ממנו לעשות כן.

8. עיון בגרסת התובע באשר לעלות התיקונים ושווי הציוד שלטענתו נלקחו מהדירה, מעלה כי אין בפיו טענה לנזקים העולים לכדי סכום השיק. מכאן, שיש בסיס מסוים לטענת הנתבע, כפי שגם קבע הרשם בהחלטתו, כי לא היה מקום להגיש את השיק לביצוע ככזה, אלא צריך היה התובע להגיש תביעה כספית, שהשיק ישמש לה כראיה שכן, אין למעשה מחלוקת כי לא התקיים התנאי לפירעון השיק במלואו.

יתרה מכך, בהתחשב בכך שמדובר בדירה שגודלה חדר וחצי ואף באם נכונה טענת התובע כי היה צורך בצביעתה באופן מלא ולא ניתן היה להסתפק בביצוע תיקוני צבע "טלאים טלאים" כפי שביקש לעשות הנתבע, הרי שנראה כי הסכום של 3,000 ₪ הינו גבוה באופן יחסי לגודל הדירה ולמצבה כפי שנשקף מהתמונות שהוצגו בפני. לאור זאת סבירה טענת הנתבע כי התיקונים כללו גם את תיקוני הטיח בתקרה, דבר שבוודאי שאינו באחריות הנתבע ואינו נובע משימוש שלו בדירה. יש לציין כי התובע, על אף שבודאי צפה לאור השיחה שהתנהלה בינו לבין הנתבע ביום הפינוי כי ידרש להליך משפטי, לא צרף תמונות שצולמו על ידו המעידות על כך שמצב הדירה היה שונה מזה שנשקף מהתמונות שהציג הנתבע דווקא.

9. באשר לחפצים הנוספים שלטענת התובע נלקחו מהדירה, הרי שבהעדר ראיה כלשהי ביחס לחפצים אלו, למעט הטוסטר אובן שלגביו קיימת הודאה של הנתבע (אם כי לטענתו מדובר בטוסטר אובן ישן ששוויו אינו עולה כדי 500 ₪ כטענת התובע), אין מקום לחייב את הנתבע בעלותם בין היתר לאור העובדה כי לא הוכח שאיזה מחפצים אלה נרכשו מחדש על ידי התובע, דבר שיש בו תמיכה דווקא בטענת הנתבע כי השלט והכיריים היו בדירה, בעת פינויה.

10. ב"כ התובע בסיכומיו ובמהלך הדיון בפני, אמנם התנגד לכל שינוי או הרחבת חזית מצד הנתבע וזאת ביחס לטענות המצומצמות יחסית שעלו בבקשת הרשות להתגונן שהוגשה על ידו, ואשר לא היתה מפורטת, אולם אציין כי טענה זו יכולה להתיחס אך ורק לטענה בדבר ליקוי הטיח בתקרה שהועלה לראשונה בתצהיר העדות הראשית של הנתבע וכן טענת הנתבע שהועלתה רק בדיון בפני לפיה הסכים לבצע סיוד של כל הדירה למרות שלא חשב שהוא צריך לעשות כן. מאחר ושאר טענותיו של הנתבע פורטו במהלך הדיון בפני הרשם בעת חקירתו הנגדית ע"י ב"כ התובע, לא יכול התובע לטעון לשינוי או הרחבה חזית ביחס לדברים שעלו בעת חקירה זו.

11. לאור כל האמור, אני סבורה כי התובע הוכיח תביעתו, במובן זה שהוכיח כי נדרש לבצע צביעה של הדירה בתום תקופת השכירות והנתבע לא שכנעני באמצעות התמונות שהציג, כי מצב הדירה אכן היה כזה שלא הצריך כלל צביעה, כאשר למעשה הודה כי היה צורך בצביעה ולו חלקית. כמו כן שוכנעתי כי הטוסטר אובן נלקח על ידי הנתבע ולא הוחזר.

טענת הנתבע כי עפ"י סעיף 9(א) להסכם השכירות אינו חייב בהחזרת הדירה צבועה מאחר והדבר לא "התחייב באופן סביר" הינה טענה מתחכמת באשר לא נקבע מי הוא אותו גורם שיקבע באם הצביעה מתחייבת באופן סביר, אם לאו. עצם הודאת הנתבע בקיום צורך בצביעת חלק מהדירה, מעידה כי היה צורך בביצוע צביעה, וצדק התובע בסרבו לקבל צביעה חלקית.

יחד עם זאת, משקבעתי כי העלות שבה נשא התובע חורגת מהסביר בהתחשב בגודל הדירה ובמצבה הנשקף מהתמונות, אין מקום לחייב את הנתבע במלוא הסכום ששילם התובע.