אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אלוש מור נ' אברבוך יוליה

אלוש מור נ' אברבוך יוליה

תאריך פרסום : 03/04/2010 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות באר שבע
592-09
25/03/2010
בפני השופט:
אור אדם

- נגד -
התובע:
אלוש מור
הנתבע:
אברבוך יוליה

החלטה

בפני תובענה שהגיש התובע, להשבת כספים, בטענה כי במהלך מערכת יחסים זוגית בין התובע לנתבעת, הפקיד כספים בחשבון שפתח, לטענתו, לשימושה של הנתבעת, וכן העביר כספים שונים, בין היתר, לשם רכישת רכב ולצורך ההוצאות השונות הקשורות בטיפול בו.

ביום 28.2.10 קבע בית המשפט (כב' השופט א. בן-דור), כי מכתבי הטענות עולה אפשרות כי הסמכות הייחודית לדון בתובענה מסורה לבית המשפט לענייני משפחה ולא לבית המשפט לתביעות קטנות, והורה לצדדים להגיב לעניין זה.

בתגובתו שהוגשה ביום 23.3.10, ציין התובע כי הוא מותיר את נושא הסמכות לשיקול דעת בית המשפט.

הנתבעת, שהגישה תגובתה באותו המועד, הביעה התנגדותה להעברת הדיון לבית המשפט למשפחה. לטענתה, מדובר בתובענה כספית גרידא, המצויה בגדרי סמכותו של בית משפט זה. עוד טענה הנתבעת, כי העברת הדיון לבית המשפט לענייני משפחה יכול ותביא עימה עלויות כספיות של ייצוג על-ידי עו"ד, אשר עולות על סך הסעד הנתבע.

עם כל הצער וההבנה לנתבעת, לא ניתן לתת משקל ממשי לטענה בדבר הייצוג והעלויות, בעת בחינת סמכות עניינית. אם הסמכות בתובענה נתונה אכן לבית המשפט לענייני משפחה, הרי שלא יהיה מנוס מהעברת הדיון. למעלה מן הצורך יודגש כי לא אין בדין חובת ייצוג על הבאים בשעריו של בית המשפט לענייני משפחה.

לבית המשפט לענייני משפחה הוקנתה הסמכות הייחודית לדון בתובענות מסויימות וזאת מתוך ההשקפה כי:

"...השפיטה בענייני משפחה מצריכה ידע, נסיון וגישה מיוחדים..." (דברי הסבר להצעת חוק לתיקון דיני המשפחה (ריכוז סמכויות השיפוט), התשנ"ה-1994, ה"ח 2330, כ"ז בכסלו התשנ"ה, 30.11.1994, עמ' 153).

בית המשפט העליון עמד על החשיבות בריכוז עניינים אלה בבית משפט בעל מומחיות ייחודית לנושא בקובעו:

"מטרת ההסדר החקיקתי הינה לאפשר לבית-המשפט לרכז בידיו את כל הסכסוכים הנוגעים לאותה משפחה, תוך מתן כלים לשופט לרדת לעומק הסכסוך, ותוך ניסיון לתת פתרון יסודי ומקיף לסכסוך כולו..." (רע"א 6558/99 חבס ואח' נ' חבס, פ"ד נד (4) 337 (2000) להלן: "הלכת חבס").

נושא הסמכות העניינית של בית המשפט לענייני משפחה מוסדר בחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") הקובע בסעיף 3 כי: "עניני משפחה לפי חוק זה ידונו בבית המשפט לענייני משפחה".

סעיף 1 לחוק מגדיר מה הם "ענייני משפחה", כשלענייננו רלוונטי סעיף-קטן 1(2) הקובע:

"תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לעניין פסקה זו - "בן משפחתו" - בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג..."

את ההגדרה: "תובענה אזרחית בין אדם... לבין בן משפחתו... שעילתה סכסוך בתוך המשפחה", יש לבחון על פי היסוד הדומיננטי של הסכסוך, והאם הסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבוש עילת התובענה (הלכת חבס דלעיל).

ראשית, יש לבחון אם הצדדים עונים בכלל על ההגדרה של "בני משפחה". ההגדרה כוללת גם "ידועים בציבור". שאלת ההגדרה של בני זוג כ"ידועים בציבור", נדונה בהרחבה על ידי בתי המשפט. הפסיקה העמידה שני תנאים מצטברים לקיומה של מערכת יחסים שכזו: חיי משפחה וניהול משק בית משותף. ואולם, נקבע כי אין לחפש ואין לגבש קריטריונים נוקשים למושג "חיי משפחה" או למושג "משק בית משותף" וכי יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו, מתוך ראייה כוללת של מערכת היחסים. יצוין, כי לעתים הרחיבה הפסיקה את הגדרת המונח "ידועים בציבור", גם בהעדרו של מקום מגורים קבוע, וגם במקרים של מריבות תכופות ואלימות בין בני הזוג (בש"א (אשד') 62/07 שטרית דוד נ' יפרח סמדר, תק-של 2008(1), 8619 , 8621 (2008)).

בענייננו, התובע והנתבעת חיו כבני זוג תקופות בין פברואר 2007 לינואר 2009. מכתבי הטענות עולה כי הם קיימו מערכת יחסים זוגית עניפה, שכללה חיים משותפים (ר' ס' 1 וס' 7 סיפא לכתב ההגנה), רכוש משותף (ר' האמור בכתב התביעה) והגיעה עד להצעת נישואין. אף כי הצעת הנישואין לא הבשילה לכדי קשר נישואין, הרי שיש מקום לדעתי, לראות בהם ידועים בציבור, הנכללים בגדרה של ההגדרה בסעיף 1(2)(א) הנ"ל לחוק.המדובר בבני זוג אשר קיימו מערכת יחסים זוגית לאורך תקופה ארוכה, וחיו בצוותא כאיש ואשה, תוך שבחלק מן התקופה אף קיימו משק בית משותף, כאשר התובע התגורר, לפי הטענה, בדירתה ואף בבית הוריה של הנתבעת.

ער אני לטענה המועלית לעיתים, כי סעיף 1(2)(א) לחוק אינו כולל ידועים בציבור לשעבר, מן הטעם כי בכל הנוגע לבן זוג, מרבה ההגדרה שבסעיף גם בן זוג לשעבר, בעוד שלגבי "ידועה בציבור" אין ההגדרה כוללת, לכאורה, ידועה בציבור לשעבר (ראה בש"א (חי') 16799/07 מירב אמר נ' מאיר יעקב הרוש, תק-של 2008(1), 2699). יחד עם זאת, בכל הכבוד, אין בידי להסכים לה. לטעמי, את התיבה "בן זוג, לרבות ידועה בציבור כאשתו", שברישא ההגדרה, יש לקרוא יחדיו, כמגדירה את המונח "בן-זוג" לצרכי המשך הסעיף, ומרבה וכוללת בו אף בני זוג שהינם ידועים בציבור וזאת, גם לעניין בן-זוג לשעבר ובהתאמה, ידועה בציבור כאשתו לשעבר. שאם לא כן, נמצאנו מבדילים בין בני זוג שנישאו ובין ידועים בציבור, בלא שקיים טעם ממשי הנעוץ בהבדל זה.

שנית, באשר לתיבה: "שעילתה סכסוך בתוך המשפחה", על פי הפסיקה יש לבחון מהו העניין הדומיננטי בסכסוך (ת"א (שלום ת"א) 17076-08 דרור זיתוני נ' דויד שאשון, תק-של 2009(4), 4363, 4367 (2009) ; תא"ק (חיפה) 5707-01-09 לביא נ' ברסלב, תק-של 2009 (3) 16120). על פי הפסיקה, יש לבחון נתונים אובייקטיביים העומדים ברקע הסכסוך, וכן את הפן הסובייקטיבי, היינו התייחסות הצדדים עצמם לסכסוך שביניהם: כיצד משקיפים הצדדים על המחלוקת שביניהם, האם כסכסוך בעל אופי משפחתי, או כמחלוקת שעיקרה אזרחי. הדגשים שהצדדים מניחים על אופי היריבות ביניהם, חשובים במלאכת איתור היסוד הדומיננטי לצורך סיווג הנושא לסמכות העניינית של הערכאה המתאימה (ת"א (מחוזי חי') 429/04 פאיזה ג'בארין נ' מחמוד ג'בארין, תק-מח 2005(1), 9482 , 9485 (2005)).

בתביעה דומה שהוגשה לבית המשפט לתביעות קטנות באשדוד, נקבע כי למרות שמדובר היה גם שם בבני זוג לא נשואים, הרי שהמחלוקות הכספיות בינהם היו תוצר של חיי השיתוף הזוגיים, ולכן נקבע כי הסמכות הייחודית הינה לבית המשפט לענייני משפחה (בש"א (תביעות קטנות אשד') 62/07 שטרית דוד נ' יפרח סמדר, תק-של 2008(1), 8619 , 8622 (2008)).

בענייננו, עיון בכתבי הטענות מעלה, כי הסכסוך בין התובע לנתבעת, בקשר לתקופה ששררו בינהם יחסי זוגיות, כרוך באופן דומיננטי במהות היחסים הזוגיים בינהם:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ