אלון רבוע כחול ישראל בע"מ נ' מנהל הארנונה של עיריית אילת

פסק דין

בפני עתירת חברת "אלון הריבוע הכחול בע"מ" (להלן: "העותרת") נגד עיריית אילת (להלן: "העירייה") וזאת בגין החלטת העירייה מיום 21.4.13, להשית על העותרת שומת ארנונה מתוקנת ובאופן רטרואקטיבי החל מתחילת שנת 2013 (להלן: "השומה המתוקנת"), בגין נכס שברחוב חטיבת גולני 48 בעיר אילת (להלן: "הנכס") המשמש כסופרמרקט. השומה המתוקנת הומצאה לעותרת ביום 30.4.13.

טענות העותרת בקצרה

בפתח טענותיה טענה העותרת כי העירייה פועלת באופן שבו היא משיתה שומה, אחר כך מתקנת אותה, בהמשך שוב משיתה שומה ואחר כך שוב מתקנת, כך שחודש ינואר מושתת שומה נמוכה ואילו כמה חודשים לאחר מכן מושתת שומה מתוקנת, מוגדלת ורטרואקטיבית, וכל זאת בגין אותו הנכס. כך ששומות הנכס משתנות שוב ושוב ולעיתים חוזרות על עצמן.

לטענת העותרת, השומה בגינה הוגשה העתירה דנן, הינה הגרסה העשירית לשומת הנכס.

העותרת ציינה כי ביום 4.3.13 הגיעו הצדדים להסכם פשרה לעניין כל התקופה עד לסוף שנת 2012. העתירה דנן מתייחס לשנת 2013, והדברים הובאו כרקע לעתירה.

שומת הארנונה האחרונה ואשר בגינה הוגשה העתירה דנן, הושתה על העותרת כאמור, ביום 21.4.13 ביוזמת פרקליט חיצוני של העירייה, לאחר שביום 1.1.13 הוצאה שומה קטנה יותר. ההפרש בין השומות הינו סך של 312,752 ₪ לחובת העותרת.

על פי תדפיס מפנקסי העירייה שקיבלה העותרת לבקשתה ביום 29.5.13, הנכס של העותרת מחויב על פי הגרסה התשיעית לשומת הנכס ולא בהתאם לגרסה העשירית והמוגדלת שהשיתה העירייה על העותרת וביוזמת פרקליט חיצוני של העירייה. רק ביום 8.10.13, שישה ימים לפני מועד הדיון, החיוב בפנקסי העירייה שונה ולתשובת העירייה צורף תצהיר עובדת העירייה בו היא מצהירה כי מדובר בטעות טכנית. לטענת העותרת מדובר בתצהיר שקרי והאמת היא שהשומות המוגדלות אינן מוזנות כלל לפנקסי העירייה, לעיתים במשך שנים, עד למתן פסק דין סופי או הסכם פשרה. לטענתה, המדובר בשיטה.

העותרת התייחסה לטענתה המקדמית של העירייה, לפיה יש למחוק העתירה על הסף בשל אי מיצוי הליכי ההשגה והערר וטענה כי לוועדת הערר אין סמכות לדון בסוגיות המנהליות שהעלתה העותרת, אילו המתינה העותרת ל"מיצוי הליכים" הייתה טוענת העירייה לשיהוי כבד.

עוד התייחסה העותרת לטענת העירייה לדחות העתירה על הסף בשל הסתרת עובדות מהותיות על ידי העותרת וטענה כי אין בטענה זו ממש, שכן העובדות המוסתרות לכאורה ידועות לעירייה והעותרת לא ניסתה לקבל על בסיסן סעד זמני במעמד צד אחד. עוד טענה כי לדעתה העובדות אינן מהותיות, אלא המדובר בהליכים משפטיים בסוגיות שהן בסמכות וועדת הערר ולא בסמכות בית המשפט במסגרת עתירה זו.

לגופו של עניין טענה העותרת כי דיני הארנונה אינם מתירים לרשות מקומית לבטל החלטה מנהלית, שבעקבותיה הושתה שומת ארנונה בתחילת השנה, אלא אם התקיימו תנאים מסוימים, כך למשל אם הגיע לעירייה מידע לאחר ה-1 בינואר של אותה שנה, או במקרה שבו נישום הסתיר מהרשות המקומית מידע שהיה בו כדי לשנות את שומת הארנונה. אף תנאי מאלה לא התקיים במקרה דנן.

בשומה המתוקנת מיום 21.4.13 לא נאמר כי נפלה "טעות" בשומת 1.1.13 ולא ניתנה כל הנמקה לביטול ההחלטה המנהלית הקודמת. יתרה מכך, טענה העותרת, הרשות אינה מוסמכת לשנות החלטה מנהלית ולפתוח שומת ארנונה סופית, אלא על פי הקבוע בחוק, אולם בחקיקה הרלוונטית, כלומר בחקיקה הנוגעת להשתת חיובי ארנונה בפקודת העיריות, בפקודת המועצות המקומיות ובחוק ההסדרים במשק המדינה - אין כל הוראה המתירה לפקיד השומה של הרשות לתקן ולשנות שומת ארנונה במהלך השנה השוטפת.

לחילופין, טענה העותרת, כי על פי סעיף 318 לפקודת העיריות, פנקסי העירייה הם ראייה לכאורה לחובות הנישום והוא רשאי להפריך ראייה זו. כאמור, על פי תדפיסי פנקסי העירייה מיום 29.5.13, עלה כי חובה של העותרת הינו על סך של 5,464 ₪ והדבר שונה כאמור, רק ביום 8.10.13, שישה ימים לפני מועד הדיון בעתירה דנן.

לטענת העותרת ההלכה הפסוקה באשר לגביית ארנונה רטרואקטיבית, קובעת כי הדבר אסור, אפילו לא בשל סיווג מחדש של הנכס, אלא במקרים חריגים כגון צורכי ציבור חיוניים. יתרה מכך, הדבר אסור אפילו אם הרשות טעתה במדידת השטח של הנכס, אלא במקרים חריגים המצדיקים עיון מחדש. בנסיבות העניין, תוקפה של דרישת תשלום רטרואקטיבית ייקבע מיום משלוח הדרישה ויש לראות בה השתה ראשונה וחדשה של ארנונה כללית.

בשנת 2013 שלחה העירייה לעותרת 5 שוברי תשלום דו-חודשיים, והעותרת שילמה אותם בהוראת קבע.

העותרת טענה, טענה חילופית, לפיה, על בית המשפט לקבוע כי השומה המתוקנת מיום 21.4.13 תחול רק לגבי התשלום הדו חודשי השישי, כלומר מיום 1.11.13. לחילופי חילופין תחול מיום תיקון פנקסי העירייה ביום 8.10.13 ולחילופי חילופין מיום 21.4.13.

העותרת טענה טענה חילופית נוספת, לפיה העיריה איננה מוסמכת לטעון בניגוד לפנקסי העירייה בהיותם ראיה לכאורה שכאמור נישום יכול להפריכה אולם מבחינתה של העירייה מדובר בראייה חלוטה לעמדתה.

ביום 20.12.2000 ערכה העירייה בדיקה ומדידה בנכס, ועל פי אותה מדידה השיתה את שומות הארנונה, שנה אחר שנה, משנת 2001 ועד לשנת 2010.

ביום 27.7.2009 נמדד הנכס ביוזמת פרקליט חיצוני של העירייה, ועל פי אותה מדידה השיתה העירייה באמצעות פרקליט חיצוני את שומות הארנונה במהלך השנים 2010 ,2011 ,2012 ו- 2013.

ביום 7.2.2011 תוקנה שומת ארנונה לשנת 2011 ביוזמת העירייה.