אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אלון נ' עירית צפת

אלון נ' עירית צפת

תאריך פרסום : 13/01/2014 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי נצרת
15136-12-13
01/01/2014
בפני השופט:
אסתר הלמן

- נגד -
התובע:
משה אלון
הנתבע:
מנהל הארנונה בעיריית צפת

החלטה

1.המבקש הגיש ביום 08.12.13 בקשה להארכת מועד להגשת עתירה מנהלית נגד המשיבה, על החלטת וועדת הערר לארנונה שליד עיריית צפת, שניתנה לאחר דיון מיום 8.5.13 (ההחלטה איננה נושאת תאריך), (להלן: "ההחלטה"). בהחלטה נדחו טענותיו של המבקש ביחס לחיובים שהוטלו עליו בגין נכס המצוי בתחום שיפוטה של המשיבה, אשר מספרו בספרי העירייה 11110000 ואשר משמש את המבקש למטרת ייצור ומכירת יין בעיר העתיקה בצפת. (להלן: "הנכס").

2.בתצהירו של המבקש אשר צורף לבקשה נטען כי החלטת וועדת הערר נשלחה בטעות אל משרדה של עו"ד רונית אלון-בוהדנה (להלן: "עו"ד אלון"), אשר ייצגה את המבקש בהתנדבות באחת ההשגות שהגיש למשיבה בקשר לנכס, ונתקבלה במשרדה של עו"ד אלון ביום 24.10.13. עוד נטען כי המבקש קיבל את ההחלטה לידיו מעו"ד אלון רק בחלוף למעלה משבוע ימים מתאריך זה. המבקש סובר שסיכויי העתירה המנהלית שבכוונתו להגיש טובים, אולם הוא זקוק לשהות בת 30 (עד ליום 7.1.14) בכדי לקבל סיוע משפטי בהגשת העתירה.

3.המשיבה מתנגדת לבקשה מן הטעם שהבקשה הוגשה באיחור של חמישה ימים, כאשר החיוב כבר הפך לחלוט. בכתב התגובה, שאיננו נתמך התצהיר, נטען, כי מגוף הבקשה עולה שהמבקש מעוניין לערער על החלטת וועדת ערר לארנונה, אך המשיבה סבורה כי הדרך לעשות כן היא באמצעות הגשת ערעור מנהלי ולא באמצעות הגשת עתירה מנהלית.

עוד טוענת המשיבה, משלא הודיע המבקש למשיבה על כך שבאת כוחו חדלה מלייצגו, יש למנות את 45 הימים הקבועים בדין להגשת הערעור מהמועד בו הומצאה ההחלטה נשוא הבקשה לבאת כוחו של המבקש - ביום 24.10.13, ומשכך, טוען המשיבה, היה על המבקש להגיש את ערעורו עד ליום 3.12.13.

המשיבה מוסיפה לטעון כי גם לאחר שהמבקש קיבל לידיו את ההחלטה נשוא הבקשה, הוא המתין ימים רבים בטרם הגיש את הבקשה להארכת המועד, אשר הוגשה באיחור וזאת מבלי להציג "טעם מיוחד" כמתחייב מתקנה 38 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין) תשס"א - 2000 (להלן: :"תקנות סדרי הדין").

באשר לסיכויי הערעור נטען, כי המבקש לא ביסס את טענתו לסיכוי ערעור טובים בראיות או ממצאים לאימות כלשהם ומשכך יש לדחות את הבקשה להארכת המועד להגשת הערעור תוך חיוב המבקש בהוצאות.

דיון והכרעה:

4.החלטת וועדת הערר לארנונה, מושא הבקשה שבפני, נופלת בגדרי סעיף 7 לתוספת השנייה בחוק בתי משפט לעניינים מנהליים- תש"ס -2000, הקובע כי ערעור לפי סעיף 6(ב) לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו-1976, יוגש בדרך של ערעור מנהלי.

5.המועד להגשת ערעור מינהלי נקבע בתקנה 23 לתקנות סדרי הדין:

"(א)ערעור מינהלי יוגש במועד שנקבע לכך בדין.

(ב)לא נקבע מועד כאמור, יוגש ערעור מינהלי בתוך ארבעים וחמישה ימים".

לאור האמור, המועד להגשת הערעור המנהלי הינו 45 ימים מיום המצאת ההחלטה כדין, כאמור בתקנה 39 לתקנות סדרי הדין.

6.ככלל, מנין הימים לצורך הגשת הליך ערעור לגבי החלטה שניתנה שלא במעמד בעל הדין, מתחיל במועד בו הומצאה לו ההחלטה כדין. טוענת המשיבה כי החלטת ועדת הערר הומצאה למבקש באמצעות עו"ד אלון והמצאה זו הינה כדין, משלא המציא המבקש הודעה בדבר הפסקת ייצוג, הוא יצר מצג לפיו עו"ד אלון הינה עדיין באת כוחו כל אותה העת. לגישת המשיבה, יש למנות את הימים להגשת הערעור ממועד זה, בו הומצאה ההחלטה לעו"ד אלון, ולא מהמועד בו הועברה ההחלטה לידי המבקש. טענה זו יש לדחות.

7.המבקש טען כי לא היה מיוצג על ידי עורך דין בעת שהגיש את הערר. עורכת הדין אלון יצגה אותו באמצעות הגשת אחת ההשגות בלבד. טענה זו לא זכתה למענה בתצהיר נגדי והיא גם מבוססת במסמכים שהוצגו בתמיכה לבקשה. הערר הוגש על ידי המבקש עצמו והוא זה שטען בפני הועדה, כפי העולה מתוך החלטת הוועדה. בנסיבות אלה, לא הייתה כל סיבה לעדכן את הועדה על הפסקת הייצוג, והמצאת החלטה צריכה הייתה להיעשות אל המבקש עצמו. מנין התקופה להגשת הערעור ימנה מיום המצאת ההחלטה לידיו של המבקש.

8.מעבר לכך, גם אם אקבל את הטענה כי המצאת ההחלטה לידי עו"ד אלון ביום 24.10.13. הייתה כדין, הרי המועד להגשת הערעור הינו בחלוף 45 ימים, היינו עד ליום 8.12.13 ולא 3.1213 כפי שציינה המשיבה בתגובתה.

9.יוצא אפוא, שהבקשה למתן אורכה הוגשה, לכל הדעות, בטרם הסתיים המועד להגשת הערעור ובטרם הפך החיוב לחלוט, ומשכך אין בסיס לטענת המשיבה, לפיה יש לדחות את הבקשה על הסף, בשל האיחור בהגשתה.

10.הארכת המועד להגשת הערעור טעונה טעם מיוחד, שכן המדובר במועד הקבוע בחיקוק.

תקנה 38 לתקנות סדרי הדין קובעת:

"בלי לגרוע מהוראות תקנות 3 ו-4, רשאי בית המשפט או הרשם לשנות כל מועד שנקבע לעשיית דבר שבסדר דין; ואולם מועד להגשת ערעור מינהלי, ערעור לבית המשפט העליון או בקשת רשות לערער לא יוארך אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ