אלון נ' מגדל חברה לבטוח בע"מ-ת"א ואח'

פסק דין

תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת בשתי תאונות דרכים ועל פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה – 1975 [להלן – "חוק הפיצויים"]. המחלוקת על הנזקים בלבד.

רקע

התובעת, ילידת 22.8.68, בעלת תואר ראשון בתנ"ך ולימודי ארץ ישראל ובעלת תואר שני בתלמוד מאוניברסיטת בר אילן [להלן – "בר אילן"] התגוררה ומתגוררת בכל עת רלוונטית בישוב נריה שבחבל מודיעין. התובעת נפגעה כנוסעת ברכב בשתי תאונות דרכים: הראשונה, ב – 29.4.02 והשנייה בדיוק כעבור ארבע שנים, ב – 29.4.06 [להלן – "התאונה הראשונה" ו – "התאונה השנייה"].

בעת התאונה הראשונה עבדה התובעת כמורה – ללא קביעות - באולפנת דולב והייתה אם ל – 5 קטינים. בעת התאונה השנייה הייתה התובעת בשבוע ה – 22 להריונה השישי ועבדה מביתה כעורכת לשונית. לימים ילדה התובעת שני ילדים נוספים וכיום היא אם ל – 7 ילדים.

התאונה הראשונה

בעת התאונה הייתה התובעת בת 33. כתוצאה מהתאונה נגרמו לה קרע בטחול, פגיעות גב וצוואר ושברים בצלעות. התובעת אושפזה בבי"ח תל השומר למשך 14 יום וטופלה שמרנית. לימים נמשך הטיפול במסגרות קופת החולים.

מומחה בית המשפט בתחום האורטופדי, ד"ר כספי ייחס לתאונה זו את הפגיעות הבאות: צלקות בלתי נראות על כתף ובבית החזה ורגישות בשרירי הצוואר והשכמות. הוא הדגיש כי לתובעת לא נגרמה בעקבות שתי התאונות כל פגיעה אורטופדית. ואולם, העניק לתובעת נכות בשיעור 3% ועקב התאונה הראשונה בלבד, בגין החמרת תסמיני כאב קודמים המלווים שינוי ניווני בצוואר. [לפי 1/3 מהנכות הקבועה בסעיף 35 [1] ב' לתקנות הביטוח הלאומי [קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה] תשט"ז – 1956.

מומחית בית המשפט בתחום הנפשי, ד"ר גאוני מצאה כי בתאונה הראשונה נגרמו לתובעת תסמונת שלאחר "צליפת שוט" וסימפטומים קלים של נוירוזה פוסט – טראומטית. היא העמידה את נכותה על 5% לפי סעיף 34 ב' לתקנות.

הנכות המשוקללת בגין התאונה הראשונה עומדת לפיכך על 7.85%.

התאונה השנייה

בעת התאונה השנייה הייתה התובעת בת 37. התובעת נחבלה בתאונה במנגנון "צליפת שוט". היא טופלה במיון גניקולוגי של בי"ח תל השומר ולאחר מכן במסגרות קופת החולים.

מומחה בית המשפט בתחום האורטופדי, ד"ר כספי, שלל כל נכות בגין תאונה זו.

מומחית בית המשפט בתחום הנפשי, ד"ר גאוני, מצאה כי כתוצאה מהתאונה הוחמרו הסימפטומים הפוסט – טראומטיים מהתאונה הראשונה: הופיעו חרדות בנהיגה, ירידה בפעילות החברתית, עצב, ביעותים בעלי תכנים פטאליים ותחושת סכנה משתקת. על כן העמידה את נכותה כתוצאה מתאונה זו על 10%. וזו הנכות היחידה תוצאת התאונה.

מומחה נוסף – בית חזה

לבקשת התובעת מונה מומחה נוסף בתחום בית חזה וריאות, פרופ' ילין. המומחה קבע כי התובעת סובלת מחסימה הגורמת להפרעה ריאתית ללא קשר לתאונות. ועוד קבע כי השברים שנגרמו לתובעת בתאונות נרפאו לחלוטין. אשר לשבר נטען בעצם בית החזה, לא הוכח קיומו בצילום ואף אם אירע, הרי נרפא לחלוטין. לאור זאת שלל כל נכות בתחומו.

הנכויות הרפואיות

הצדדים לא זימנו את המומחים לחקירה על חוות הדעת מטעמם ולא אתגרו את חוות הדעת בכל דרך אחרת. המשמעות היא כי קביעות המומחים בתחום הרפואי – בעינן עומדות:

נכות אורטופדית בשיעור של 3% עקב התאונה הראשונה ונכויות נפשיות מצטברות בשיעור של 15%, מהן 5% עקב התאונה הראשונה ו – 10% עקב התאונה השנייה.

מהלך הדיון והראיות