אלון נ' ימין

החלטה

בפני מונחת בקשה להארכת מועד להגשת ערעור.

הבקשה נוגעת לפסק דין של בית משפט השלום בטבריה אשר ניתן ביום 21.02.13 על-ידי כבוד השופטת אילונה אריאלי.

עיון בתיק בית המשפט מראה כי הבקשה להארכת מועד הוגשה עוד ביום 09.04.13 כשבפיו של המבקש שתי טענות; האחת, כי הוא מחפש עו"ד לייצגו בהליך הערעור והשנייה כי יש לו סיכויי הצלחה טובים בערעור.

מאז הגשת הבקשה נעשו ניסיונות רבים להשיג את המשיב ולקבל את תגובתו. אולם, ללא הצלחה ולבסוף, בהחלטה מיום 27.08.13, ובהעדר תגובה נעתר בית המשפט לבקשה וניתנה ארכה של 60 יום להגשת הערעור. אולם, בחלוף אותו מועד, ומשלא הוגשה הודעת ערעור, הורה בית המשפט למבקש, בהחלטה מיום 12.11.13, לבוא ולתן טעם לחוסר המעש מצדו. בתשובה לכך, וביום 17.12.13 הוגשה בקשה נוספת להארכת מועד להגשת ערעור הפעם כאשר המבקש מיוצג על ידי עו"ד פרטי. בבסיס הבקשה נטען כי הארכה המבוקשת הינה בשל נסיבות שאינן בשליטתו של המבקש שכן הוא פנה לקבלת סיוע משפטי ועד שקיבל תשובה לכך עבר זמן רב וכן, שוב טען לסיכויי הצלחה גבוהים בערעור.

הבקשה הועברה לתגובת הצד השני וזה בתגובתו מיום 04.02.14 התנגד לארכה המבוקשת וטען, בין היתר, לסופיות הדיון. כן, ציין כי יש לחייב את המבקש בהפקדת הסכום שנפסק לחובתו.

המבקש הגיש תשובה מטעמו וחזר על בקשתו להאריך את המועד ולתן לו את יומו בבית המשפט.

המסגרת הנורמטיבית ומגמת הפסיקה

המועד להגשת הודעת ערעור קבוע בחיקוק. משכך, חובה על מי שמבקש את הארכת המועד הנ"ל להתבסס על "טעם מיוחד" וזאת כמצוות הוראות תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

קיומו של טעם מיוחד ייבחן על רקע הנסיבות המיוחדות של המקרה העומד בפתחו של בית המשפט. רשימת השיקולים שיש לקחתם בחשבון אינה סגורה. בפסק הדין בענין בש"א 5636/06 נפתלי נשר נ' שלומי גפן, תק-על 2006 (3) 3082 (2006), נפסק, כי מניין השיקולים שיש לקחת בחשבון הם: משכו של האיחור, האם הבקשה להארכה הוגשה בתוך המועד, מהות הטעם שהציג המבקש להגשתו של ההליך באיחור, סיכוייו הלכאוריים של ההליך, מידת ההסתמכות של בעל הדין האחר על ההליך שהסתיים ועוד שיקולים, בשים לב לעובדה, כי המדובר הוא ברשימה לא סגורה.

לא זו אף זו, מקום בו הנסיבות שהובילו לאיחור בהגשת הערעור לא היו בשליטתו של בעל הדין, נטו בתי משפט להיעתר לבקשה להארכת מועד, ואולם טעמים הנעוצים בבעל הדין עצמו לא הוכרו כטעמים המצדיקים הארכת מועד (בש"א 6402/96 הועדה המקומית לתכנון נ' רחל מיכקשווילי , פ"ד נ (3), 209 (1996).)

יישום התקנות והפסיקה על המקרה הספציפי

יציקת טענות הצדדים אל תוך תבנית הפסיקה והתקנות מנווטת למסקנה לפיה, דין הבקשה להארכת מועד להתקבל.

הבקשה הראשונה להארכת מועד הוגשה בתוך התקופה להגשת ערעור והמשיב קיבל את הבקשה וידע את דבר קיומו של ההליך. המבקש תקע את יתדות טיעוניו בכך שניסה לקבל ייצוג משפטי מהסיוע המשפטי ועד שקיבל את תשובתם של אלה הדוחה את בקשתו עבר זמן רב. עובדה זו לא הייתה בשליטתו של אותו צד ומנעה ממנו להיערך בהתאם.

אמנם, המבקש לא הצביע על סיכויי ערעור טובים והסתפק בהודעה סתמית לסיכויים גבוהים ובכך לא די, אולם בהעמדת זכותו של המבקש לפנייה לערכאות מול השיקולים האחרים, ידו של שיקול זה בנסיבות המקרה הינה על העליונה ומצאתי כי יש לתן לו את יומו בבית משפט.

לסיכום

בנסיבות העניין, ובהתחשב בזכות החשובה של פניה לערכאות שהינה זכות בעלת מעמד מיוחד ובהתחשב בעובדה כי הוצג טעם מיוחד המצדיק את הארכת המועד המבוקשת ובאיזון מול השיקולים האחרים אותם על בית המשפט לשקול בבואו לדון בבקשה מעין זו דוגמת סיכויי הערעור, מצאתי כי יש מקום להיעתר לבקשה להארכת המועד וכך אני עושה.

אשר על כן, אני מאריך את המועד להגשת ערעור כמבוקש כך שזה יוגש תוך 20 יום מהיום.

מובהר בזאת כי אי הגשת הערעור תוך אותה תקופה, (או הגשתו באיחור, אף של יום אחד בלבד) תוביל למחיקת ההליך ללא כל התראה נוספת.

המזכירות תמציא העתק החלטה זו לצדדים.