אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אלדן תחבורה בע"מ נ' טובינה ואח'

אלדן תחבורה בע"מ נ' טובינה ואח'

תאריך פרסום : 23/02/2014 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
20290-08-12
21/02/2014
בפני השופט:
אבי כהן

- נגד -
התובע:
אלדן תחבורה בע"מ
הנתבע:
1. יקיר טובינה
2. שירביט חברה לביטוח בע"משניהם

פסק-דין

פסק דין

בפניי תביעת כספית מיום 23.8.12 ע"ס 10,133 ₪ בגין נזקי רכב-רכוש בתאונת דרכים מיום 9.2.12 בין רכב התובעת לבין רכב הנתבעים. התביעה הוגשה ונתבררה בסדר דין מהיר.

אתמול נערכה בפניי ישיבה מקדמית, שבה נשמעו ראיות הצדדים.

המחלוקת הינה בשאלת האחריות בלבד, כאשר גרסת התובעת היא שבעת שרכב התובעת חלף בנסיעה קדימה בכביש על פני רכב הנתבעים, שחנה אותה עת מימינו בצד הדרך, נפתחה דלת רכב הנתבעים לעבר רכב התובעת ופגעה בה, ואילו גרסתם הנגדית של הנתבעים היא שרכב התובעת הוא זה אשר פגע ברכב הנתבעים החונה מימין, בשלב שבו הדלת כבר הייתה פתוחה ונהג רכב הנתבעים כבר היה עם חלק מגופו מחוץ לרכב.

הכרעה

לאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים ולאחר שנתתי דעתי לממצאי חקירת העדים בפניי, אני מוצא לקבל את התביעה, באופן חלקי.

מצאתי לקבוע כי נהג רכב הנתבעים אשם בתאונה, אך מצאתי גם לקבוע שלנהג רכב התובעת יש אשם עצמי תורם לקרות התאונה (עפ"י סעיף 68 לפקודת הנזיקין) בשיעור של % 35, כך שבסופו של יום תהיה התובעת זכאית לפיצוי חלקי בשיעור של % 65 בלבד מהנזק הנתבע.

אנמק בקצרה את מסקנתי האחרונה:

עפ"י כל אחת משתי הגרסות הנגדיות שהוצגו, לנהג רכב הנתבעים אחריות משמעותית לתאונה, וזאת משום שפתח והותיר פתוחה זמן רב יחסית את דלת רכבו, מבלי להתחשב בתנועה שבסמוך ותוך סיכונה הברור, הכל בניגוד לתקנות התעבורה המחייבות שפתיחת דלת תיעשה בזהירות רבה ורק כאשר אין כל חשש לפגיעה בתנועה. יש לציין כי רכב הנתבעים חנה בסמוך לפינת הרחוב ממנה נכנס רכב התובעת, כך שמחובת נהג רכב הנתבעים היה לצפות גם לתנועת רכבים שצפויה להיכנס לרחוב וטרם נכנסה אליו בשעת הפתיחה הראשונית של הדלת.

התרשמותי הכללית מנהג רכב הנתבעים היא שהוא לא הקפיד במיוחד על כללי זהירות בכל הנוגע להחניית רכבו, ובהחלט סביר שבשל כך גם לא הקפיד לוודא שבעת פתיחת הדלת לא עוברת או עומדת לעבור תנועה במקום. בהקשר זה לא מצאתי לקבל את דבריו לגבי האופן המיוחד (והלא ברור) בו תמרן את רכבו לצורך החנייתו במקום בו חנה בעת התאונה. נראה לי כי סביר שגם נהג רכב הנתבעים עצמו נכנס מאותה כניסה ממש בה נכנס רכב התובעת לכביש, למרות שלדברי נהג רכב הנתבעים הדבר אסור בשל היות הכביש חד-סטרי (הגם שאין חולק שבשעת התאונה לא היה כל תמרור תקין במקום). מדובר בנהג שעובד במקום ועסקו נמצא במקום, ולכן, וגם בשל כך שהתמרון בכביש הצר לרכב הנתבעים הארוך הוא מסורבל וספק אם כלל אפשרי פיסית, סביר שנהג רכב הנתבעים לא עמד בפיתוי להיכנס מהכניסה האסורה, שבאופן פורמלי לא נאסרה בשל היעדרו של התמרור. בשל כל אלו להתרשמותי נהג רכב הנתבעים גם לא הופתע, סובייקטיבית, מכך שרכב נסע בכיוון (האסור) שממנו נסע רכב התובעת, ונהג זה גם אישר למעשה בעדותו כי יודע שקיימת תנועת רכבים מכיוון אסור זה.

ממכלול הראיות והעדויות (לרבות צורת ומיקומי הנזק ברכב התובעת) סביר יותר שהדלת נפתחה פתאומית לעבר רכב התובעת בעת זה שהחל לחלוף (בנסיעה קדימה ובמקביל) על פני רכב הנתבעים, יותר מאשר הגרסה הנגדית, לפיה רכב התובעת התנגש בדלת פתוחה.

נהג רכב הנתבעים בעדותו מתאר התרחשות בה הדלת פתוחה זמן רב יחסית, כאשר רגליו מחוץ לדלת והנהג היה עסוק בחיפוש מסמך בתוך הרכב. סביר שבמצב כזה הנהג עלול לפתוח (אולי עם רגליו) את הדלת באופן פתאומי וכך להפתיע את נהג רכב התובעת שנסע במקום.

קיימת סתירה בין גרסת נהג רכב הנתבעים בטופס ההודעה על התאונה, לפיה בעת התאונה היה בתהליך של יציאה פיסית מהרכב, לבין עדותו בפניי, לפיה בעת התאונה לא היה בתהליך יציאה מהרכב מאחר שטרם השלים אצת חיפוש המסמך בתוך הרכב.

העובדה שבעל רכב הנתבעים בחר במודע שלא לתבוע את התובעת (גם לא בתביעה שכנגד פשוטה וקלה) בגין הנזק העצמי שנגרם לו, מהווה אינדיקציה לחובת הנתבעים, כי הללו רואים עצמם כאחראים לתאונה.

יחד עם זאת, גם לנהג רכב התובעת תרומה לקרות התאונה ואשם תורם בה. נהג זה נכנס בפועל (גם אם אין תמרור) לכביש אליו אסור היה לו להיכנס. מצורת הכביש (פס העצירה לרוחב כל הכביש המופנה לתנועה בכיוון הנגדי) הייתה אמורה להדליק נורת אזהרה לנהג. מעבר לכך, התרשמתי שדעת הנהג הייתה מוסחת משהו בחיפוש אחרון ארון במקום ואחר חנייה במקום, ולכן יתכן שלא נזהר מספיק להבחין בדלת הפתוחה או העומדת להיפתח. ומעבר לכל אלה, אין חולק כי נהג רכב הנתבעים מצב להתנצל באופן ספונטני בזירת התאונה.

סיכום

התביעה מתקבלת באופן חלקי (כמידת אחריות נהג רכב הנתבעים).

על הנתבעים לשלם לתובעת את הסכומים הבאים:

סך של 6,586 ₪, שהינו סכום התביעה (בניכוי אשם תורם), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה 23.8.12 ועד יום התשלום המלא בפועל.

סך של 365 ₪ בגין אגרת בית משפט ששולמה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה 23.8.12 ועד יום התשלום המלא בפועל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ