אלדן תחבורה בע"מ נ' בן זקן

צד ג' קלרה שמש

ע"י ב"כ עו"ד כחלון

פסק דין

בפני תביעה כספית בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעת מסוג דייהטסו (להלן: הדייהטסו) בתאונה מיום 26.7.08 בה היו מעורבים אופנוע מסוג סוזוקי הנהוג ע"י הנתבע (להלן: האופנוע) ורכב נוסף מסוג טויוטה (להלן: הטויוטה) שהיה נהוג ע"י צד ג'.

התובעת טענה כי הדייהטסו נסע בנתיב השמאלי בנתיבי איילון דרום לכיוון בת ים, כאשר הטויוטה נסעה מימינו. האופנוע פגע בטויוטה, נהדף לעבר הדייהטסו ופגע בצידו הימני של הרכב, ואף הנתבע עצמו נזרק על שמשת הדייהטסו ופגע בחלקו הקדמי.

לגבי התאונה נפתח תיק משטרה ולאחר חקירה הוגש כתב אישום בביהמ"ש לתעבורה בת"א (ת"ד 13450-08), בו הורשע הנתבע על פי הודאתו בעבירות של נהיגה בקלות ראש וגרם חבלה של ממש. על פי עובדות כתב האישום, הנתבע נסע בנתיב הימני מאחורי הטויוטה, סטה שמאלה כדי לעקוף את הטויוטה אך מחוסר תשומת לב מספקת לדרך פגע בטויוטה ולאחר מכן בדייהטסו.

הנתבע טען כי בעת שנסע מאחורי הטויוטה, הגיעו שני אופנועים שנסעו בפראות בין הנתיבים, אחד מימין ואחד משמאל, "חתכו" לנתיב נסיעת הטויוטה וגרמו לטויוטה לבלום בלימת פתע. הנתבע ניסה לעצור אך לא הספיק לבלום, סטה שמאלה ופגע בטויוטה ולאחר מכן הועף לכיוון הדייהטסו. הנתבע הכחיש קשר בינו לבין האופנועים הנ"ל.

נהג הדייהטסו מסר כי התנועה זרמה במהירות 60-70 קמ"ש בשני טורים, הוא היה בנתיב השמאלי. לפתע עברו שני אופנועים שעברו במהירות עצומה בין הנתיבים, מימינו, וכמה שניות אח"כ הרגיש מכה מאחור וראה רוכב אופנוע שהועף לעבר השמשה הקדמית של הדייהטסו. לאחר התאונה נהגי אופנועים אלה שעברו קודם, ואופנוענים אחרים, חזרו למקום התאונה וניגשו לנתבע. מכך הסיק שיש קשר ביניהם לנתבע ונסעו בדבוקה.

הנהגת בטויוטה, צד ג', טענה כי לא בלמה בפתאומיות אלא נסעה ישר במהירות 60-70 קמ"ש ולפתע פגע בה האופנוע מאחור. היא לא הבחינה באופנועים שעברו בין הנתיבים ולא בלמה.

מאחר שהנתבע הודה והורשע בפסק דין חלוט בכך שניסה לעקוף את הטויוטה, תוך נהיגה בקלות ראש, וראיה זו הינה ראיה חלוטה, הדברים עומדים בסתירה לטענתו כיום כי ניסה לבלום, וזאת גם בהנחה שהוא חופשי לטעון טענה עובדתית שלא נכללה בכתב האישום, והיא כי הטויוטה בלמה בלימת חירום.

מעבר לכך, גם על פי גרסת הנתבע, האשם לתאונה מוטל במלואו עליו, מאחר ששמירת מרחק הולם מכלי הרכב שלפניו משמעותה צפיית האפשרות שהרכב שלפניו ייאלץ מסיבה כלשהי לבלום בלימת חירום, כפי שקורה לעתים מזומנות ומסיבות שונות, ולשמור מרחק מספיק שיבטיח שלא תהיה התנגשות במקרה כזה. קל וחומר, כאשר הנתבע עצמו טוען כי היתה סיבה מוצדקת לבלימת הפתע של הטויוטה, עקב כניסת אופנועים לנתיב נסיעתה ו/או גרימת בהלה בנסיעתם הפרועה בין הנתיבים.

לפיכך אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבע לשלם לתובעת את סכום התביעה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל, וכן אגרת המשפט והוצאות משפט בסך 3,000 ₪.

הודעת צד ג' נדחית, הנתבע ישלם לצד ג' הוצאות משפט בסך 3,000 ש"ח.

ניתן היום, כ"ו כסלו תשע"ב, 22 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.