אלדן תחבורה בע"מ נ' אדי

פסק דין

ביום התאונה חנה רכב בבעלות התובעת נהוג בידי עד התביעה בתוך חניה בזווית של 90 מעלות לתוואי הנסיעה בתוך חניון של מרכז מסחרי . גבו אל תוואי הנסיעה לרכבים הנכנסים והיוצאים משטח החניה , ואילו פניו לכיוון הנגדי. באותה עת בתוך שטח החניה נסע רכב מונית נהוג בידי הנתבע 1 .

עד התביעה ביקש לצאת מתום החניה , נכנס לרכבו התניע , ושילב הילוך לאחור על מנת לצאת מתוך החניה , להסתובב לנסוע לכיוון היציאה . עד התביעה מוסר כי ראה את המונית של הנתבע 1 שחלפה מאחוריו בתוך תוואי הנסיעה לכיוון היציאה מן החניון , עצר וזו חלפה מאחוריו.ואז הוא המשיך בנסיעה לאחור כדי לצאת מן החניה , אלא שאז המונית אשר חלפה מאחוריו בכיוון היציאה , נסעה לאחור והוא גם היה בנסיעה לאחור ואז שני כלי הרכב התנגשו פינה אחורית שמאלית של המונית עם פינה אחורית ימנים של רכב התובעת.

הנתבע 1 אינו מכחיש כי אכן נסע בתוואי הנסיעה , חלף מאחורי רכבו של עד התביעה , עצר להורדת נוסע, כשהוא נמצא בצד השמאלי של תוואי הנסיעה , קרי בנתיב המיועד לנסיעת כלי הרכב הנכנסים לשטח החניה , הנתיב הקרוב יותר אל המקום בו חנה עד התביעה . הנתבע 1 אף טוען כי לאחר הורדת הנוסע , וכשביקש להמשיך את הנסיעה לכוון היציאה , ראה כי רכב אחר , שחנה בשורת החניות שמשמאלו, השורה בה חנה עד התביעה , אף הוא בקש לצאת מן החניה , לכן נסע לאחור על מנת לאפשר לזה לצאת מתוך החניה , הנתבע מאשר כי נסע 3-4 לאחור , ואז היתה התנגשות.

כל אחד מהנהגים מטיל את האחריות על השני .

הצדק עם הנתבע 1 .

הנתבע 1 נסע בנתיב המיועד לכניסה לחניון, הצד השמאלי כיוון הנסיעה שלו . נתיב זה מיועד לכניסת רכבים לחניון, והוא הנתיב הראשון אליו מתחיל החלק האחורי ברכב התובעת להיכנס שעה שהוא נוסע לאחור לצורך יציאה מהחניה . נתאר מצב שרכב נוסע בכיוון הנכון בתוך נתיב זה והוא נכנס לחניון ונוסע צמוד לשורת הרכבים שבאחת מחניותיה חנה עד התביעה , ונשאל למי זכות הקדימה במקרה זה. איש לא יטען כי זכות הקדימה היא של עד התביעה . שכן, הוא בחניה ומבקש לצאת ממנה בנסיעה לאחור , והוא חייב לכבד את זכותו של הרכב הנוסע באותו נתיב .

במקרה שלנו אין זה משנה אם הרכב שנסע בנתיב הקרוב לשורת החניות בה חנה עד התביעה נוסע קדימה או אחורה, גם נסיעה לאחור היא נסיעה במשמעות התקנות , הזכות היא של הרכב הנוסע והיא עדיפה על פני הזכות של הרכב היוצא ברוורס , במקרה זה עד התביעה .

עד התביעה נוסע לאחור לצורך יציאה מהחנייה , והוא חייב לתת זוכת קדימה לרכב הנוסע בנתיב העובר מאחוריו , חובה עליו להסתכל במראות ולוודא כי הוא לא מקפח זכותו של רכב אחר הנוסע בנתיב הנסיעה היישר, ואינו מסכן משתמשים אחרים בנתיב הנסיעה .

עד התביעה לא בחן את התנועה בנתיב הקרוב אליו מאחור, ואילו הסתכל , היה רואה את המונית של הנתבע 1 כאשר היא נעה על נתיב הכניסה לחניו, והיה אמור לתת לה זכות קדימה .

בנסיבות אלו אני קובע כי האחריות לאירוע התאונה היא על עד התביעה , ומכאן אני דוחה את התביעה .

בנסיבות אין מקום להטיל הוצאות על התובעת.

ניתן היום, י"ד טבת תשע"א, 21 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.