אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אלדן תחבורה בע"מ נ' אבו טיר

אלדן תחבורה בע"מ נ' אבו טיר

תאריך פרסום : 23/10/2010 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
23720-08-10
22/10/2010
בפני השופט:
רונן אילן

- נגד -
התובע:
סוהיר אבו טיר
הנתבע:
אלדן תחבורה בע"מ

החלטה

בפני בקשה להעברת מקום הדיון בטענה להעדר סמכות מקומית.

במסגרת תובענה זו עותרת המשיבה לחיוב המבקשת בפיצוי על הנזק שנגרם לרכב אשר בבעלותה, בתאונה בה היה מעורב רכב שבבעלות המבקשת. המבקשת הגישה כתב הגנה בו הכחישה את טענות המשיבה ובד בבד, הגישה בקשה להעברת מקום הדיון לבית משפט השלום בירושלים. לטענת המבקשת, התאונה נשוא התביעה התרחשה בירושלים, מקום מגורי המבקשת בכפר סילואן שליד ירושלים ואין לבית משפט זה סמכות מקומית לדון בתביעה.

המשיבה מתנגדת לבקשה. ראשית לכל, טוענת המשיבה, יש לדחות הבקשה על הסף שכן היא איננה נתמכת בתצהיר. שנית, לטענת המשיבה יש לבית משפט זה סמכות מקומית לדיון בתובענה על בסיס החלופה המנויה בסע' 3 (א) (3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"). לשיטתה, מאחר ומשרדיה בתל אביב, מאחר והמבקשת חייבת לה כספים בגין הנזק שנגרם לה ומאחר ולא נקבע מקום התשלום, חובה על המבקשת לשלם את הכספים הנתבעים במשרדיה של המשיבה בתל אביב. "המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות", כנקוב בתקנה 3 (א) (3) לתקנות, הינו איפה בתל-אביב. כך לשיטת המשיבה.

כלל יסוד של דיני הפרוצדורה האזרחית הינו חובתו של תובע לפרט בכתב התביעה, בין היתר, את "העובדות המראות שביהמ"ש מוסמך לדון בתובענה" (סע' 9 (6) בתקנות). די לעיין בכתב התביעה כדי להיווכח שאין בו לא עובדה ולא זכר לעובדה המקימה סמכות מקומית לבית משפט זה. כל שיש בכתב התביעה הוא סעיף כוללני לפיו לבית משפט זה הסמכות המקומית. אך הסבר לכך איין.

זאת ועוד, בסע' 3 בכתב התביעה מובאת גרסת המשיבה לתיאור התאונה נשוא התביעה וכולל התאריך, השעה והאופן בו התרחשה. אך הנה ודווקא המקום בו אירעה התאונה איננו נזכר. גם לא ברמז. אין אלא לתהות אם אך מקרה הוא הדבר שמא העדיפה המשיבה שלא לציין זו מאותה סיבה בעטייה נכתבת החלטה זו.

במצב זה, כאשר הנטל להוכחת הסמכות המקומית מוטל על המשיבה – התובעת וכאשר אין בכתב התביעה כל עובדה המבססת קיומה של סמכות מקומית לבית משפט זה, אין כל צורך בצירוף תצהיר לבקשה אשר הגישה המבקשת. זאת ועוד, המשיבה כלל לא כופרת בכך שהתאונה התרחשה בירושלים ואף המשיבה איננה תומכת תגובתה בתצהיר אף שהיא מבססת טיעוניה על עובדה – מקום משרדיה בתל אביב. כאשר הנטל להוכחת הסמכות המקומית על המשיבה, דווקא אליה ניתן לבוא בטרוניה על מחדלה שבאי צירוף תצהיר.

לטענת המשיבה, מתקיימת חלופת תקנה 3 (א) (3) בתקנות, שכן המקום המיועד לקיום התחייבות המבקשת הינו משרדי המשיבה בתל אביב. טענה זו איננה מקובלת עלי.

ראשית, טענה זו מתבססת על טענה עובדתית – מקום משרדיה של המשיבה. כיוון שתגובת המשיבה לא נתמכת בתצהיר הרי שאין כל תשתית לטענה עובדתית זו.

שנית, אין בנסיבות העניין כל נפקות להלכה אשר נקבעה בעניין רע"א 6920/94 לוי נ' פולג ואח', פ"ד מט(2) 731. בהלכה זו נקבע כי לנוכח עמימותו של הביטוי "התחייבות" בתקנה 3 (א) (3) הרי שיש להתאימו להוראות הדין המהותי "אם אך הדבר ניתן". סעיף 44 (א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים") קובע כי "חיוב שלא הוסכם על מקום קיומו, יש לקיים במקום עסקו של הנושה, ואם אין לו מקום עסק - במקום מגוריו הקבוע". התביעה נשוא רע"א 6920/94 הייתה, בין היתר, לדמי שימוש ברכוש משותף. באותו העניין מצא בית המשפט העליון (בקבלו את פרשנות בית המשפט המחוזי) כי ניתן להחיל על עילת התביעה את הוראות סעיף 44 (א) לחוק החוזים דרך סע' 61 לחוק החוזים. כך מצא בית המשפט שהמקום המיועד לקיום ההתחייבות באותו העניין הינו מקום מגורי התובע. בעניין נשוא תביעה זו מאידך, המשיבה איננה מציינת כלל מהו הדין המהותי עליו היא מתבססת וכיצד ניתן להחיל בנסיבות העניין את סע' 44 לחוק החוזים.

לא זו בלבד שאין המשיבה מציינת כיצד מבסס הדין המהותי את טענתה, נראה שאין הדבר כך. מעיון בכתב התביעה, ניכר כי תביעה זו הינה תביעה נזיקית אשר כלל לא ניתן להחיל עליה את הוראות סע' 44 לחוק החוזים, שלכן גם לא ניתן לטעון לתחולת תקנה 3 (א) (3) כבסיס לקיומה של סמכות מקומית.

ושלישית, קבלת טענה זו של המשיבה תוביל בהכרח לאבסורד שכן לשיטת המשיבה, כמעט כל תביעה נזיקית יכולה להתברר במקום מושב התובע, שלעולם יוכל לטעון כי זה זה המקום המיועד לתשלום החוב. אכן, לנוכח מימדי מדינת ישראל אין לייחס חשיבות רבה מידי למקום ההתדיינות ולא בנקל תתקבל טענה לאי נוחות שסיבתה היחידה מרחק, אך אין ברעיון זה כדי לאיין את כללי הסמכות המקומית כפי שנקבעו בתקנות.

אין איפה בנימוקי המשיבה כל בסיס המקנה לבית משפט זה סמכות מקומית ואשר על כן, אני נעתר לבקשה ומורה על העברת מקום הדיון לבית משפט השלום בירושלים. מאחר ולא התקיים כל דיון בפני ומאחר וממילא תוכרע המחלוקת לגופו בבית המשפט בירושלים, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ד חשון תשע"א, 22 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ