אלדן השכרת רכב 1965 בע"מ ואח' נ' קליימן ואח'

פסק דין

תאונת דרכים שארעה בחצות הליל במעגל תנועה שבין צומת בילו לבין קריית עקרון. חילוקי הדעות המרכזיים הם בשאלה איזה מבין הרכבים הוא הראשון שנכנס למעגל התנועה.

הנהג ברכב התובעת העיד כי נסע מקריית עקרון, נכנס למעגל בתנועה כשהוא פנוי ובמחצית מעגל התנועה הגיעה נתבעת 1 מכניסה אחרת ונכנסה למעגל התנועה. הוא ניסה להתחמק אך לא הספיק וכתוצאה מכך נגרמה תאונה. הנהג העיד כי "ראיתי אותה מגיעה, אבל לפי חוקי התעבורה לי היתה זכות קדימה", כמו כן העיד כי כשנכנס למעגל התנועה האט אולם בהמשך "כשבאתי לצאת כבר האצתי במהירות".

הנתבעת מצידה העידה כי "נכנסתי לכיכר כשאף אחד לא היה בכיכר. לאחר כמה שניות היו אורות גבוהים מצד שמאל שלי ופגע בי הרכב". הנהגת הדגישה בעדותה כי כשנכנסה למעגל התנועה לא ראתה את רכב התובעת, וכן הבהירה כי היתה בתחילת כניסתה למעגל התנועה אם כי רכבה כבר היה כולו בתוך המעגל.

שמעתי את עדויות הנהגים ובחנתי את הראיות הנוספות ובעיקר את תמונות הנזק, ומצאתי כי סביר יותר שרכב התובעת הוא שהיה ראשון בכיכר וכי הנתבעת נכנסה למעגל התנועה מבלי שהבחינה בו ונתנה לו זכות קדימה. טעם הדבר: רכב התובעת בא מאחורי רכב הנתבעת וקשה לקבל כי הצליח להיכנס למעגל התנועה ולחלוף רבע ממנו בזמן שהנתבעת היתה רק בראשית כניסתה. יתרה מכך, מוקדי הנזק ברכבים – בפינה הקדמית-ימנית של רכב התובעת ולאורך הצד השמאלי של רכב הנתבעת – מצביעים כי רכב הנתבעת היה בזווית ומחזקים את הסברה כי היה בתחילת כניסתו למעגל התנועה בזמן שרכב התובעת כבר היה בו. מסקנתי היא אפוא כי עיקר האחריות לתאונה מוטל על הנתבעת שנכנסה למעגל התנועה כשלא היה פנוי ולא נתנה זכות קדימה לרכב התובעת.

סביר יותר שרכב התובעת הוא שהיה ראשון בכיכר, אולם מן הראיות שלפני עולה כי נהגו אינו פטור מאחריות לתאונה. כפי שציטטתי למעלה בעדותו הודה הנהג כי הבחין ברכב הנתבעת מגיע אך המשיך בנסיעתו ואף האיץ מתוך הנחה כי זו לא תיכנס למעגל התנועה, כאשר היקף הנזקים מעיד כי סביר שלא רק האיץ אלא היה במהירות גבוהה שאינה מתאימה למעגל תנועה מסוג זה. בנסיבות אלו מצאתי כי לא נהג במהירות המתאימה לתנאי הדרך וכי לא נתן דעתו לרכבים נוספים ולמכלול הנסיבות ולכן אני קובע כי יש לו אחריות תורמת בשיעור 30% לתאונה.

סוף דבר: אני קובע שהאחריות לתאונה מוטלת בשיעורים של 70% על הנתבעת ו-30% על נהג התובעת ואני מקבל את התביעה והתביעה שכנגד בשיעורים אלו. בהתאם לפסיקה ובשים לב לכך שהתובעת הנה חברת ליסינג ושלא הוצגו חשבוניות נזק אני מפחית מסכום הנזק שנקבע בחוות דעת השמאי סך של 15%.

התביעה הראשית ישלמו הנתבעים לתובעת סך של 26,734 ₪ צמוד מיום 11/12/2008 ועד ליום התשלום בפועל בתוספת אגרה ששולמה ושכ"ט עו"ד בשיעור 10% ומע"מ כדין. בתביעה שכנגד תשלם הנתבעת-שכנגד לתובעת-שכנגד סך של 3,002 ₪ צמוד מיום 29/12/2008 ועד ליום התשלום בפועל בתוספת האגרה ששולמה ושכ"ט עו"ד בשיעור 873 ₪.

אני פוסק לשני העדים שהעידו שכר עדות בסך 350 ₪ לכל עד. כל צד יישא בשכר עדו.

ניתן היום, כ' סיון תש"ע, 02 יוני 2010, בהעדר הצדדים.