אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אלדד ואח' נ' זהבי ואח'

אלדד ואח' נ' זהבי ואח'

תאריך פרסום : 31/08/2011 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
36057-01-11
31/08/2011
בפני השופט:
רונן אילן

- נגד -
התובע:
1. גל אלדד
2. מאיה גל

הנתבע:
1. דוד זהבי
2. פז זהבי פישמן
3. יעקב זהבי
4. עזרא קסירר

פסק-דין

פסק דין

בפני תביעה לאכיפת חוזה וחיוב בתשלום סך של 31,900 ₪.

תמצית העובדות הרלוונטיות

ביום 19.11.07 נכרת חוזה (להלן:"החוזה") בין התובעים כרוכשים מצד אחד לבין הנתבעים 1 עד 3 (להלן:"הנתבעים") כמוכרים מצד שני ובמסגרתו רכשו התובעים מהנתבעים בית צמוד קרקע (להלן:"הנכס") ברח' דוד בן גוריון 11 א' ביהוד. הנתבע 4, עו"ד במקצועו, ייצג את הנתבעים בעסקה האמורה.

בעת כריתת החוזה התברר לצדדים כי התגלה סדק אלכסוני בקיר הצפוני של אחד החדרים בנכס (להלן: "הסדק"). נוכח סדק זה, הגיעו הצדדים לכדי הסכמה בדבר אופן הטיפול בסדק וזו הועלתה על הכתב בסעיף 11.6 בחוזה.

בתמצית, לפי הסכמת הצדדים בסעיף 11.6 בחוזה, לאחר חתימת החוזה התחייבו הנתבעים לתקן את הסדק אולם בתום 14 חודשים מביצוע התיקון תתבצע, במידת הצורך, בדיקה באמצעות מהנדס מוסכם לבירור אם הסדק תוקן כהלכה. היה ויתברר כי יש לתקן את הסדק לאחר הבדיקה, כי אז יבצעו את התיקון המוכרים על חשבונם. להבטחת התחייבות הנתבעים לביצוע התיקון האמור הסכימו הצדדים בחוזה כי מתוך התמורה יפקידו התובעים סך של 40,000 ₪ בנאמנות בידי הנתבע 4.

בסמוך לחודש נובמבר 2009 סברו התובעים כי הסדק הופיע שוב ופנו לנתבעים כדי שימונה מהנדס לבדיקת הסדק. בעקבות פנייה זו יצרו הנתבעים קשר עם חברת "בקרה הנדסית" וביום 05.11.09 ביקר בנכס המהנדס אייל ערמון (להלן:"המהנדס ערמון") ועל יסוד בדיקותיו מסר חוות דעת (להלן: "חוות הדעת"). לפי חוות הדעת, נמצא בנכס סדק אלכסוני הן בקיר הפנימי והן בקיר החיצוני. המהנדס קובע לפיכך במסקנותיו, כי מדובר בסדק אשר נגרם משקיעת יסודות כך שתיקון הסדק עצמו לא יועיל ויש למצוא פתרון הנדסי לייצוב היסודות.

חוות הדעת נמסרה לנתבעים בסמוך לאחר מכן, בנובמבר 2009. תחילה לא אוו הנתבעים למסור לתובעים את העתק חוות הדעת (כעולה ממכתבי ב"כ התובעים המצורפים לכתב התביעה) ולאחר שנמסרה ועל יסוד חוות הדעת פנו התובעים לנתבעים בדרישה לבצע תיקון של הסדק ולשיטתם, כפי שהוסכם בסעיף 11.6 בחוזה.

במשך מספר חודשים התנהלו מגעים בין הצדדים ובמהלך חודש מרץ 2010 פנו הנתבעים למהנדס שלמה מגן (להלן: "המהנדס מגן") וביקשו ממנו חוות דעת בעניין הסדק. בחוות דעת מיום 01.04.10 קבע המהנדס מגן כי נמצא בנכס סדק קל בלבד, שאין כל צורך הנדסי בתיקונו ולא נמצאו סימנים לשקיעות או לעיוות בקיר הנכס. הנתבעים הציעו לתובעים לבצע תיקון על יסוד חוות דעת המהנדס מגן אולם הצדדים לא הגיעו לכדי הסכמה.

במהלך אוגוסט 2010 פעלו התובעים לקבלת הנחיות ממהנדס לתיקון הנדרש בנכס על יסוד חוות הדעת של המהנדס ערמון. על יסוד הנחיות אלו תיקנו התובעים על חשבונם את הסדק ושילמו עבור תיקון זה סך של 40,000 ₪. התובעים פנו אל הנתבעים בדרישה לקבלת פיצוי על התשלום שהוציאו וקבלת הכספים אשר החזיק הנתבע 4 בנאמנות ולנוכח סירוב הנתבעים הוגשה תביעה זו.

טענות הצדדים והראיות

לטענת התובעים, בהתאם לחוזה הוסכם כי הנכס ייבדק על ידי המהנדס, כי תינתן על ידו חוות דעת וכי החלטתו תהיה סופית ותחייב את הצדדים לכל דבר ועניין. המהנדס ערמון מונה, קבע שיש לבצע תיקון יסודי של הסדק והנתבעים היו חייבים לבצע את התיקון כפי שנקבע בחוזה. הנתבעים הפרו את החוזה כאשר סירבו לבצע את התיקון ומאחר ובלית ברירה תיקנו התובעים את הסדק על חשבונם, יש לחייב את הנתבעים להשיב להם את הסכום שהוציאו. התובעים הגבילו את תביעתם לסכום המקסימאלי אשר ניתן לתבוע בבית המשפט לתביעות קטנות, 31,200 ₪.

לטענת הנתבעים, לאחר קבלת חוות הדעת של המהנדס ערמון ניאותו לטפל בסדק אולם לא זכו לשיתוף פעולה מצד המהנדס ערמון וככל הנראה לאחר שהוא עצמו לא האמין בחוות דעתו. עוד טוענים הנתבעים כי התובעים עצמם הסכימו לבחון מחדש את חוות-דעתו של המהנדס ערמון ולכן אפשרו למהנדס מגן להגיע לביתם. המהנדס מגן הוציא חוות דעת והנתבעים הציעו לתובעים לפעול על פי חוות דעתו ודווקא התובעים סירבו לכך. עוד מדגישים הנתבעים כי הסדק נשוא התביעה היה סדק קטנטן אשר רוכשים פוטנציאלים קודמים בכלל התעלמו ממנו. על רקע כל זה טוענים הנתבעים כי לא התקיימו כלל התנאים שנקבעו בסעיף 11.6 בחוזה ומשכך אין כל יסוד להשית להם חבות בתשלום כלשהו ויש לדחות את התביעה.

בדיון שהתקיים בפני חזרו התובע 1 והנתבע 1 אשר התייצבו לדיון, על עיקרי טענותיהם כאשר בקשת הנתבע 1 לדחות את מועד הדיון, נדחית. בטיעוניו, הדגיש התובע 1 כי התובעים כלל לא הסכימו לבטל או לתקן את חוות דעתו של המהנדס ערמון ולדידו הביקור של המהנדס מגן בנכס לא נועד אלא לשם עריכת תוכניות עבודה ולא מכל סיבה אחרת. ביחס לעלות התיקון הדגיש התובע 1 כי לא בכדי יש התאמה בין עלות התיקון בפועל לבין הסכום שהופקד בנאמנות בידי הנתבע 4, שכן מראש הייתה הערכה שזו תהיה עלות התיקון, אם יהיה צורך בחיזוק היסודות, כפי שנעשה בפועל.

הנתבע 1 בטיעוניו, אישר כי הוא זה שפנה למהנדס ערמון בעקבות המלצת חבר והוא זה שסיכם איתו על ביצוע הבדיקה ושילם בגינה. הנתבע 1 הוסיף וציין כי המהנדס מגן קבע שיש נזק אסתטי בלבד והוא הסכים לתקן נזק זה על חשבונו ואף ליתן לתובעים אחריות של 14 חודש בסיומם תתבצע בדיקה נוספת, אך התובעים סירבו.

דיון

במוקד תביעה זו עומדת המחלוקת שנתגלעה בין הצדדים באשר לפרשנות החוזה בכל הנוגע למנגנון למינוי המהנדס ולחבות הצדדים בעקבות מינוי זה.

בסעיף 11.6 בחוזה קובעים הצדדים כי נוכח מודעותם לקיומו של הסדק יבצעו הנתבעים תיקון ראשוני בסדק אולם לאחר 14 חודש תבוצע בדיקה נוספת אשר תתבצע כפי שקבעו הצדדים בזו הלשון:

"בתום 14 חודש מביצוע התיקון, וככל שיהא מקום וצורך בכך, בשל כך שבמקום התיקון נראה שעדיין קיים סדק, תתבצע בנוכחות הצדדים בדיקה, באמצעות מהנדס, שיוסכם על הצדדים... (להלן "המהנדס הבורר") לבירור האם הסדק הנ"ל תוקן כהלכה או האם מדובר בסדק שיש לתקנו באופן יסודי... ואז מתחייבים המוכרים לתקן את התיקון היסודי על חשבונם בסמוך לאחר מכן והכל בפיקוחו ועל פי חוות-דעתו של המהנדס הבורר. מוסכם על הצדדים כי החלטתו של המהנדס תהיה סופית ותחייב את הצדדים לכל דבר ועניין וחתימת הצדדים על מסמך זה תחשב כחתימה על שטר בוררים."

אף שהצדדים מכנים את האמור בסעיף 11.6 בהסכם "שטר בוררים" ואף שהם מכנים את המהנדס נשוא הסכמתם בשם "בורר", לא למילים יינתן משקל מכריע באיתור כוונת הצדדים אלא שיש לבחון את מכלול הנסיבות, לרדת למהותם של דברים ולבחון למה בדיוק התכוונו הצדדים בהסכמתם זו (ס. אוטולנגי, בוררות – דין ונוהל, מהדורה רביעית, עמ' 541).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ