החלטה
בענין: בקשה למתן צו לעיון במסמכים ולהעתקתם
בפני בקשה לפי תקנה 117 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 להורות למשיבה לאפשר למבקשים לעיין במסמכים שלא נזכרו בגילוי המסמכים מטעמם ולהעתיקם. המסמכים שהעיון בהם מתבקש, הינם החשבונות הסופיים של הפרויקט נשוא התביעה, שהוגשו למשיבה על ידי "מי נתניה", החשבון הסופי שאושר לתשלום ואישור החשבון הסופי.
בקצירת האומר, טענת המבקשים הינה, כי על פי ההסכם בין הצדדים, שמכוחו הגישו את תביעתם, הסכום שהיתה המשיבה צריכה לשלם למבקשים נקבע בהתבסס על הסכום ששילמה למשיבה "מי נתניה", שהזמינה את הפרויקט.
המשיבה אינה מתנגדת לאפשר למבקשים לעיין במסמכים המבוקשים, וזאת בתנאי שינתן צו לחיסיון על המסמכים, לפיו יופקדו המסמכים בידי ב"כ הצדדים ולא ניתן יהיה לפרסמם ולעשות בהם שימוש שלא לצרכי התביעה. לטענת המשיבה, מכילים המסמכים המבוקשים מידע מסחרי שלה, והיא זכאית לחיסיון מפני גילויו ברבים.
עוד טוענת המשיבה, כי המבקשים לא נענו לבקשתה לאפשר עיון במסמכים שבהם ביקשה לעיין, ואף לא ענו לשאלון שנשלח להם.
בתשובתם טוענים המבקשים, כי אין מדובר במסמכים המכילים מידע סודי או סודות מסחריים.
באשר לטענתה של המשיבה בדבר אי היענותם לדרישה לעיון במסמכים ולמתן תשובה לשאלון, טוענים המבקשים, כי המסמכים, והתשובות לשאלון, הועברו למשיבה, ומצרפים אישור על משלוח דבר דואר רשום.
ההלכה הפסוקה קובעת, כי צד שזכה לגילוי מסמכים במסגרת משפט שמתנהל, יעשה בהם שימוש אך ורק לצורך המשפט, ואסור לו להשתמש בהם למטרות אחרות. אפנה בענין זה לע"א 632/77יוסף מוסקונה, עו"ד נ' גדעון מאור, פ"ד לב(2), 321 , 327-328:
"בתקנות סדר הדין האזרחי שלנו אין הוראה בשאלה של השימוש המותר לעשות במסמכים שניתן צו המחייב צד למשפט לגלותם לצד שכנגד, אבל גם באנגליה אין הוראה חקוקה בנדון, וכפי שנאמר לעיל השימוש המותר המוגבל יסודו בהתחייבות מכללא הדרושה לשם הבטחת עשיית צדק במשפט וגילוי כל האמת בלי חשש לתוצאות לוואי בלתי- רצויות ; אין לי ספק שהלכה זו צריכה להנחות גם אותנו והיא גם נראית לי סבירה והכרחית להבטחת המטרה המכרעת של כל התדיינות משפטית. אני בדעה שההלכה בענין אותה התחייבות מכללא ושל תוצאות הפרתה חלה גם בארץ".
על בסיס הלכה זו נוהגים בתי המשפט הנעתרים לבקשות לעיון במסמכים לאסור על הצד שזכה בעיון לעשות במסמכים שימוש מחוץ למשפט, לפרסמם, או לגלותם לאחרים.
בבש"א (מחוזי יר') 462/02 עופר נמרודי נ' רשות השידור נקבע:
"התובע התנגד לצו גילוי מסמכים גם משום החשש שמא הנתבעים יעשו שימוש לרעה במסמכים ויפרסמו את תוכנם בכלי התקשורת. בע"א 632/77 יוסף מוסקונה, עו"ד נ' גדעון מאור עו"ד (פ"ד לב(2) 321) פסק בית המשפט כי כל שימוש במסמכים למטרות זרות למשפט פסול:
... אכן, אין כל צידוק שהנתבעים יזכו לקבל אינפורמציה שלא היו זכאים לה טרם העתירה, ויעשו בה שימוש שלא למטרות המשפט בלבד, למשל, פרסומם בכלי התקשורת, או חשיפתם לאחרים שאין להם נגיעה למשפט. על כן, אני קובע כי הנתבעים לא יעשו במסמכים אשר יותרו לגילוי כל שימוש מלבד לצורך ניהול המשפט, ולא יפרסמו את תוכנם בכלי התקשורת או בכל דרך אחרת (ההדגשה אינה במקור – מ.צ.)".
בת"א (מחוזי ת"א) 966/92 ד"ר הנרי אזולאי נ' בנק איגוד לישראל בע"מ נתן בית המשפט צו לעיון בדו"חות בנקאיים שונים, תוך שהוא מורה:
"הנני מורה כי המבקשים לא יעשו בדו"חות שימוש כלשהו, פרט לצורך ההליכים שבתובענה זו וכי לא יעבירו עותקים אלה לאחרים. הגבלה זו הינה ברוח הדברים שנקבעו בע"א 632/77 יוסף מוסקונה עו"ד נ' גדעון מאור, עו"ד פ"ד ל"ב(2) 321, 329".
עוד אפנה בענין זה לדברים שנקבעו בע"א (מחוזי ת"א) 1410/93 פרופ' מיכה נוימן נ' לפקיפקר מנדל:
"כל בעל דין שמגיע לידיו מידע שיריבו מאלץ לגלותו במסגרת הליך משפטי, חייב שלא לעשות באותו מידע שימוש לתכלית כלשהי, זולת זו שלשמה נכפתה מסירת המידע על פי הדין".
לאור האמור לעיל, הרי שאין צורך להכריע בשאלה, האם המסמכים שהעיון בהם מתבקש מכילים סודות מסחריים אם לאו, שכן המבקשים זוכים לעיין בהם במסגרת הליכי גילוי מסמכים בתובענה זו, והשימוש שהם רשאים לעשות במסמכים מוגבל לניהול המשפט.
אשר על כן הנני מורה, כי המשיבה תעביר למבקשים, באמצעות בא כוחם, עותק מן המסמכים נשוא הבקשה. כמו כן הנני מורה, כי המבקשים יעשו במסמכים שימוש אך ורק לצורך תביעה זו, לא יפרסמו את תוכנם, ולא יעבירו את המסמכים או העתקים מהם לידיהם של אחרים.