אלגרבלי נ' כהן

פסק דין

בתאריך 02.08.09 בסמוך לשעה 8:00, אירעה תאונת דרכים בין רכב התובע ורכב הנתבע (להלן:"התאונה"). כתוצאה מהתאונה ניזוק רכבו של התובע בחלקו השמאלי-אחורי.

מר יוסי אלגרבלי, אשר נהג ברכב התובע בעת התאונה (להלן:"נהג הרכב התובע"), העיד כי בעת שפנה לכיוון היציאה מחניית הבניין בו החנה את רכב התובע, שמע רעש ולאחר מכן הבחין כי רכב הנתבע אשר נסע לאחור, פגע ברכב בו נהג בצידו השמאלי- אחורי.

לטענת הנתבע, רכב התובע המתין ששער החנייה יפתח, וברגע שהנתבע, אשר ברשותו שלט לשער, פתח את השער, האיץ רכב התובע את מהירותו, פנה שמאלה ופגע ברכב הנתבע תוך כדי ביצוע הפנייה. בהמשך ציין כי הוא נסע לאחור בעת שפגע בו, לטענתו, רכב התובע.

לאחר ששמעתי את הצדדים, עיינתי בכתבי הטענות, במסמכים המצורפים להם, ובתמונות שהוגשו על ידי הצדדים, ולאחר שבחנתי את שתי הגרסאות מצאתי להעדיף את גרסת נהג רכב התובע ולקבל את התביעה.

אין מחלוקת, כאמור, כי הנתבע נסע בהילוך אחורי בעת התרחשות התאונה. לעניין זה קובעת תקנה 45 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 כדלקמן:

"נוהג רכב לא יסיעו אחורנית אלא אם יש צורך בכך, ובמידת הצורך, ולאחר שנקט באמצעים הדרושים בנסיבות הקיימות כדי למנוע –

(1)סיכון או פגיעה;

(2)הטרדה או הפרעה."

על פי עדויות הנהגים שהעידו בפניי, הנתבע לא נקט באמצעים הדרושים למניעת התאונה.

בנוסף, בכתב ההגנה טען הנתבע, כי כאשר החל בנסיעה איטית אחורית על מנת לצאת מהחניה, פגע בחלקו הקדמי של רכב התובע, דבר שאינו מתיישב עם נזקי הרכב כעולה מחוות דעת השמאי שהוגשה מטעם התובע ומהתמונות שצורפו לה, לפיהם נזקי הרכב הינם בכנף אחורית שמאלית.

עם זאת בשל העובדה כי התאונה ארעה בחניה, בה מתחייבת נהיגה זהירה, כאשר על נהג רכב התובע היה לנסוע בזהירות ולבחון את שטח החנייה כולו ולא רק את היציאה ממנה, אני מוצאת כי יש לזקוף לחובת התובע אשם תורם בשיעור של 10%.

לאור האמור לעיל, התביעה מתקבלת. הנתבע ישלם לתובע סכום של 2,610 ₪ אשר אינם כוללים פיצוי בגין טרחה ועוגמת נפש אשר לא הוכחו. עוד ישלם הנתבע לתובע הוצאות משפט בסכום של 300 ₪.

הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין לידי הנתבע. לא ישולמו במועד האמור, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד יום התשלום בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי מרכז בתוך 15 יום.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ב חשון תשע"א, 20 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.