אלגזי טובול טלי נ' כפר הנופש דור ואח' - פסקדין

פסק דין

1.לטענת התובעת, ילידת 1964, נפגעה ביום 4.10.02 בעת ששהתה בחופשה משפחתית בכפר נופש אצל הנתבע 1 המבוטח ע"י הנתבעת 2.

הצדדים חלוקים לגבי עצם קרות התאונה, האחריות וגובה הנזקים.

2.התאונה:

א.התובעת הצהירה כי:

"לאחר שסיימתי את ארוחת הערב בשעה 22:00 או בסמוך לכך, הלכתי להתקלח במקלחת המיועדת לשימוש ציבור הנופשים בכפר הנופש, ובעלי יוסי נותר עם הבנות באוהל, ושוחח עם זוג החברים שבאו עמנו לנופש.

לפתע, נתקלה רגלי במה שהסתבר לאחר מכן כתחילת כביש הגישה למקלחת, אשר היה שבור ואף לא היה מואר, וכתוצאה מכך עיקמתי את הרגל ונפלתי על הרצפה (להלן: "התאונה"). למחרת, אחרי שראיתי את השביל באור יום, התברר לי ששביל הגישה למקלחת שבור ומהווה מכשול, ומכשול זה הוא מה שגרם לנפילתי" (סעיף 4 לת/3).

ב.בעדותה התעקשה התובעת כי לא קבלה מכה אלא רגלה התעקמה (עמ' 12 לפרוטוקול). "מפנה לסעיף 4 לתצהיר, לשאלתך, מה שכתוב שם שלפתע נתקלה רגלי במה שהסתבר לאחר מכן כתחילת שביל הגישה למקלחת, לא נכון – התעקמה לי הרגל. כתוב שעיקמתי את הרגל בהמשך. זה כתוצאה. לא קיבלתי מכה, היתה מדרכה שבורה הרגל שלי לא היה את כל הבסיס לעמוד עליה, היא התעקמה, התיישבתי על הרצפה, לא יכולתי ללכת" (עמ' 13 לפרוטוקול שורות 2-5).

התובעת גם תוך סיכון של סתירת האמור לכאורה בתצהירה, התעקשה בכל זאת בעדותה להבהיר את אופן אירוע התאונה, כפי שכנראה אכן ארעה.

ג.לתאונה לא היו עדי ראיה, אך חבר המשפחה שהיה עמה בנופש ויצא לחפשה, לאחר שהתמהמהה לשוב, כיוון שבעלה שמר על הילדים הצהיר כי: "אני הלכתי לחפש אותה, בעוד יוסי נשאר להרדים את אחת מבנותיהם. כאשר התקרבתי לאזור השירותים/מקלחות, הבחנתי בטליה היושבת על השביל ואוחזת בכף רגלה. האזור היה חשוך מאוד ולכן לא יכולתי לראות מה מצב הרגל. טלי ספרה לי שעיקמה את הרגל על השביל שהיה שבור..." (סע' 5 לת/1).

ד.גם בעלה של התובעת, שלא התיימר לראות את מקום התאונה באותו לילה, תמך בעדותו בעדות התובעת ומר קובי לגבי המיקום, מצב השביל והעדר תאורה ראויה (סע' 5 לת/2 ועמ' 8 לפרוטוקול).

ה.שני הצדדים הכבירו מלים לגבי העובדה כי עדות התובעת הינה עדות יחידה של בעל דין כמשמעה בסעיף 54 (2) לפקודת הראיות, המחייבת תמיכה כדי להסתמך עליה בלבד.

ו.עדות התובעת נתמכה כדלקמן:

1)התובעת התארחה במועד הנטען אצל הנתבע 1 כעולה מהקבלה נספח 2 לת/3.

2)בעלה של התובעת ומר קובי תמכו בעדותה של התובעת ככל שהיא נוגעת לתיאור כפר הנופש, מיקום התאונה ביחס למיקום האוהלים בהם התמקמו, מצב התאורה במתחם והמשך השתלשלות המקרה, כשהתובעת בחרה להמשיך בחופשה, לבקשת ילדיה, ופנתה לקבלת טיפול רפואי רק בערבו של היום למחרת בדרך הביתה.

3)תמונות המקום (נספח 3 לת/3) לפיהן אין ספק שמדובר במכשול בין אם התובעת רק נתקלה בו ובין אם קבלה ממנו מכה.

לא זו אף זו, אלא שמהתמונה הראשונה בנספח 3 לת/3 עולה ברורות כי הנורה שהיתה מעל לדלת המקלחת היתה שבורה ובכך יש גם תמיכה לטענה להעדר תאורה מספיקה בדרך למקלחת.

4)3 עדי התביעה העידו, כאחד, כי בעלה של התובעת ומר קובי פנו בבוקר שלמחרת האירוע לקבלה, דווחו על התאונה ובקשו עזרה ראשונה אך לא נענו. הנתבעים בחרו שלא להעיד איש מאנשיהם כדי לסתור טענה חמורה זו וכידוע: "... הימנעות מלהביא ראיה מצויה ורלוונטית תוביל את ביהמ"ש למסקנה, שאילו הובאה היא היתה פועלת לרעת אותו צד שנמנע מהגשתה" (ע"א 27/91 קבלו נ' בן שמעון, עבודות מתכת בע"מ ואח' פ"ד מ"ט (1) 450, 457).

ראה גם ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ, פ"ד מ"ד(4) 595 וע"א 641/87 קלוגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים וציוד בע"מ ואח', פ"ד מ"ד(1) 239, 245).

לא זו אף זו אלא שכאמור בע.א. 295/89 רוזנברג נ' מלאכי פד"י מ"ו (1) 733, 737: "במקרה שלפנינו מצויה הנמקה להסתמכות השופט על העדות היחידה, שכן השופט הצביע על כך, שחברי המנוח, שכביכול יעצו לו לשנות את צוואתו לא הובאו לעדות...