אלבר שרותי מימונית בע"מ נ' חדאד

פסק דין

1.ביום 26.12.11 בשעה 20.00 בערך אירעה תאונת דרכים בה היו מעורבים רכב מסוג פורד פוקוס מספר רישוי 31-263-71 נהוג על ידי מר אריאל סטוקלסקי (להלן: הפורד ונהג הפורד בהתאמה) ורכב מסוג פולקסוואגן פסט מספר רישוי 80-776-59 שבו נהג הנתבע (להלן: הפולקסוואגן ונהג הפולקסוואגן בהתאמה).

2.כתוצאה מהתאונה נגרם נזק לפורד. התובעת, הבעלים של הפורד, סבורה כי האחריות לקרות התאונה ולתוצאותיה רובצת על כתפי נהג הפולקסוואגן. לפיכך הגישה נגדו תובענה זו לפיצוי בעד נזקיה, המסתכמים בסך 16,722 ₪ נכון למועד תיקון הנזק. סכום זה מורכב מעלות תיקון הנזק בסך 14,916 ₪; מירידת ערך הפורד בסך 686 ₪; מעלות רכב חלופי בסך 300 ₪ ומשכר טרחת השמאי בסך 800 ₪. הסכומים הללו אינם כוללים מס ערך מוסף, שכן התובעת זכאית לנכות את מס התשומות.

כתב התביעה הוגש בסדר דין מהיר. לפיכך ההנמקה תהא תמציתית, כמצוות הדין.

3.התאונה אירעה בכביש המוביל מצומת העמקים לצומת יגור, מרחק מה לפני צומת יגור. הכביש במקום התאונה ישר, שדה הראיה פתוח וקיימת תאורת רחוב. בזמן התאונה תאורת הרחוב היתה תקינה ופעלה כהלכה. כלי הרכב המעורבים נסעו בנתיב השמאלי מתוך שני נתיבים. באותה עת היתה התנועה בכביש סואנת ונסעו בו מספר כלי הרכב רב.

4.לגרסת נהג הפורד, מהירות נסיעתו השתנתה בהתאם לתנאי הדרך. לפני אירוע התאונה נסע במהירות 90 עד 100 קמ"ש, וכשהבחין כי בשל עומס התנועה רכב אשר נסע לפניו בלם ונעצר, בלם גם הוא ועצר עצירה מוחלטת מטרים אחדים אחריו. בעודו עומד, התנגש לפתע הפולקסוואגן בחזית האחורית של רכבו, וגרמה נזק לפורד. עוד הוסיף כי לאחר התאונה העמידו הוא והנתבע את כלי הרכב בשול השמאלי של הכביש, וידאו כי לאיש מהם או מהנוסעים בפולקסוואגן לא נגרם נזק גוף והחליפו פרטים. במהלך השיחה, שהתנהלה בנימוס, ניסה נהג הפולקסוואגן לשכנעו להביא את הפורד לתיקון במוסך המוכר לו (לנהג הפולקסוואגן) ולא לדווח על התאונה. הוא סירב לכך שכן הפורד שייך לחברת השכרה. בימים שלאחר התאונה היה מספר פניות רב מצד נהג הפולקסוואגן או מי מטעמו כדי לשכנעו להימנע מדיווח. מהטעם המצוין לעיל דחה גם פניות אלה.

כן ציין נהג הפורד כי דיווח לתובעת על התאונה בסמוך לאחר התרחשותה. לדבריו לפי הנוהל הקיים, עליו לדווח לתובעת על קרות תאונה, המוקדן שמקבל את השיחה מתייעץ עם מומחה ולפי קביעתו מחליטה החברה מתי להגיע אליו כדי לקחת את הרכב הניזוק. לדבריו יתכנו מקרים שבהם יהא עיכוב בן שבועיים עד אשר נמסר הרכב לחברה. במקרה דנן מצב הפורד אפִשר את המשך השימוש, ולכן חלפו ימים אחדים עד אשר מסר את הפורד וקיבל רכב חלופי. במהלך תקופה זו לא היה מעורב בתאונה נוספת.

5.לגרסת הנתבע, הוא נסע אחרי הפורד אשר עצר והוא נעצר אחריו עצירה מוחלטת, כשבין שני כלי הרכב הפרידו מטרים אחדים. לפתע החל הפורד בנסיעה אחורנית, כפי הנראה כדי לעבור לנתיב הימני. הוא, נהג הפולקסוואגן, הפעיל את מערכת הבהוב האורות ברם חרף זאת התנגש הפורד בחזית הקדמית של הפולקסוואגן. לגרסתו בשל מהירות הנסיעה האיטית נגרם לפולקסוואגן נזק מזערי – שריטה קלה בלבד – ולפורד לא נגרם כל נזק.

לפיכך לאחר שווידאו כי איש לא נפגע בגוף, החליפו פרטים ונסעו. לדבריו לא ניסה לשכנע את נהג הפורד במאומה, שהרי לא נגרם נזק לפורד. מטעמי נימוס בלבד התקשר אביו מספר פעמים לנהג הפורד והתעניין במצב בריאותו.

אביו של נהג הפולקסוואגן העיד כי שוחח עם נהג הפורד למחרת יום התאונה כדי לברר אם נגרם נזק לרכבו. פרט לכך לא היה לו קשר נוסף עמו.

6.בחרתי להעדיף את גרסת נהג הפורד על פני זו של נהג הפולקסוואגן.

ראשית, מיקום הפגיעה בפורד (חזית אחורית) יוצר חזקה הניתנת לסתירה, ולפיה הרכב שנסע אחריו התנגש בו. לא עלה בידי הנתבע לסתור את החזקה האמורה.

שנית, במועד קרות התאונה היה נהג הפולקסוואגן צעיר בן 19 שנים. לו ולאביו עניין מובהק בתוצאות ההליך – בעת התאונה נהג הלה ללא ביטוח המכסה את נזקי הרכוש שלו או של צד שלישי. לעומת זאת, לא הוכח כי לנהג הפורד עניין בתוצאות, שהרי הפורד לא לו ואין ראיה כי הנהג אישית היה צפוי לשאת בנזק, כולו או חלקו.

שלישית, אף כי השפה העברית שגורה בפי נהג הפולקסוואגן, בעדותו לפניי הפגין חוסר הבנה של השפה רק כאשר נשאל על אודות ניסיונותיו לשכנע את נהג הפורד להימנע מדיווח על התאונה. התנהגות זו פוגמת במהימנותו של נהג הפולקסוואגן.

רביעית, כמצוין לעיל, נתגלו סתירות בין גרסת נהג הפולקסוואגן לבין זו של אביו. בעוד נהג הפולקסוואגן העיד כי נוהלו מספר שיחות נימוסין שכל מטרתן לדרוש בשלומו של נהג הפורד, העיד אביו כי ניהל שיחה אחת בלבד כדי לברר אם נגרם נזק לפורד.

שתי גרסאות אלה בלתי סבירה בעליל, שהרי במקום התאונה וידאו כבר כי אין נפגעים בנפש. בנסיבות אלה אין זה נהיר מדוע היה צורך ביותר משיחת נימוסין אחת, אם בכלל. גרסת אביו סותרת את גרסת בנו, אשר העיד שהתקשר בנושא נזקי הפורד. גרסה זו אינה מתיישבת עם גרסת בנו, ולפיה לא נגרם נזק לפורד כלל.

חמישית, סוג הנזק – מעיכה – מתיישב עם המסקנה שרכב אחר פגע בפורד בעוצמה ואינה מתיישבת עם גרסת נהג הפולקסוואגן, ולפיה מדובר בפגיעה קלה ביותר.

שישית, אין חולק כי נגרם נזק לפולקסוואגן. גם אם הנזק היה מזערי ועלות תיקונו הסתכם בסך 500 ₪ בלבד, כפי שהעיד אביו של הנתבע, אין הסבר מדוע נמנעו הוא או אביו מלתבוע את נזקם מאת נהג הפורד.

7.על יסוד האמור לעיל אני קובעת כי התובעת הוכיחה במידה הדרושה בהליך אזרחי כי הפורד ניזוק עקב פגיעת חזיתה הקדמית של הפולקסוואגן בחזית האחורית של הפורד.

כן אני קובעת כי התאונה אירעה עקב אי-שמירת מרחק ונסיעה במהירות אשר לא אִפשרה לנהג הפוגע לעצור את רכבו בבטחה ולמנוע את התאונה. מלוא האחריות לקרות התאונה ולתוצאותיה רובצת אפוא על כתפי הנתבע.