אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אלבר שרותי מימונית בע"מ נ' אחים רג'ב בע"מ ואח'

אלבר שרותי מימונית בע"מ נ' אחים רג'ב בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 12/02/2014 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
22791-09-12
09/02/2014
בפני השופט:
אורלי מור-אל

- נגד -
התובע:
אלבר שרותי מימונית בע"מ
הנתבע:
1. אחים רג'ב בע"מ
2. הראל חברה לביטוח בע"מ

פסק-דין

פסק דין

לפני תביעה שעניינה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שארעה ביום 26/9/11 בין רכב בבעלות התובעת לבין משאית פול טריילר (שני קרונות) בבעלות הנתבעת-1, המבוטחת על ידי הנתבעת-2 (להלן: "המשאית").

נהג התובעת העיד, כי התאונה ארעה בכביש 6, בעת שהוא נסע במקביל למשאית, או אז הקרון האחורי של המשאית סטה עם הגלגל השמאלי אחורי מהנתיב הימני ונתן מכה ברכב מצד ימין קדמי. העד טען, כי ניסה לברוח, אך נוכח מהירות הנסיעה זה היה מסוכן, המשאית המשיכה לנסוע, הוא צפר הבהב שתעצור, בינתיים היה שם רכב שעבר אותו, העלה מהירות גבוהה כדי להגיע למשאית, עקף את המשאית מצד שמאל ועצר. ירד בחור צעיר מאוד שלא אבה למסור את פרטיו והדבר הגיע עד לכדי אלימות, נהג התובעת התקשר למוקד הבטיחות של כביש 6 ולמשטרה, אולם הם לא רצו לבוא באשר לא מדובר בנזקי גוף, אז הסתפק בכך שלקח את מספר המשאית. לדבריו, נהג המשאית טען שלא פגע בו. העד הראה לו שעל הגלגל האחורי של המשאית היו סימנים לבנים של הרכב של התובעת. נהג התובעת עוד הוסיף, כי נהג הנתבעים שכביכול בא להעיד כנהג המשאית, אינו מי שנהג ברכב, לדבריו, זה יכול להיות אבא שלו. נהג התובעת הסביר, ניסה להימנע מהתאונה ולברוח, אבל הקרון האחרון חצה את הקו המקווקו.

בחקירה נגדית, כאשר נשאל העד על הודעתו לחברת הביטוח הבהיר, כי מסר את כל פרטי התאונה בחקירת מצח והוסיף, כי נסע במהירות של 90-100 קמ"ש כל הזמן בנתיב השמאלי, כאשר המשאית בנתיב הימני. נהג התובעת הכחיש מכל וכל את גרסת נהג המשאית, כי היה רכב שלישי מעורב שעקף ובשל כך ארעה התאונה והוסיף, כי האדם הנמצא בדיון וטוען זאת אינו הנהג. הרכב שחלף הגיע אחרי התאונה.

עד הנתבעת העיד, כי הוא זה שנהג במשאית, לדבריו בכביש 6, עקף אותו רכב התובעת בזוית, הסתכל במראה וראה רכב נוסף שעוקף אותו צופר, ואז נוצרו למעשה שלושה נתיבים, המשאית עצמה לא נגעה בו, אלא הפלסטיק שעל הגלגל של העגלה. לדבריו, נהג התובעת חתך באלכסון את רכבו וכשחתך אותו היה רכב נוסף בעקיפה, הרכב הנוסף הספיק לבלום ברח שמאל ורכב התובעת נדבק אליו. הוא עצמו לא יכל לעשות דבר. לאחר התאונה הנהג השלישי המשיך לנסוע ואז ראה שרכב התובעת נפגע, הם עצרו כאשר רכב התובעת עצר לפניו, כשהוא עצר ראה שהוא לחוץ אמר לו שלא קרא כלום, ונהג התובעת אמר כל הזמן איך חשב לעקוף את ההר (כלומר, את המשאית). נהג התובעת אמר שהוא מצטער ונהג המשאית הוא זה שהציע להחליף פרטים ואף שאל אם להזמין לו אמבולנס. לדבריו, היו כמה אנשים בסביבה שהרגיעו אותו. לקח את מספר הרכב ושמו של נהג התובעת ודיווח למשרד שלו. לדבריו, נהג התובעת יודע מה הוא עשה ולכן טוען שלא העד דנן נהג. העד טען כי יש לו מסמכים שיוכיחו שהוא זה שנהג. לדבריו, הוא זוכר שנהג התובעת אמר לו – "סליחה, תחליף את הפרטים, אני ממהר להוציא את הילדים". (עמ' 4 שורות 16-17).

בחקירה הנגדית, התחמק נהג המשאית מתשובה אם היה מעורב בתאונות קודמות והשיב כי בשנת 1986 הייתה לו תאונה קטנה במכונית פרטית והוסיף והשיב, כי הוא יודע מה זה להחליף פרטים, דהיינו להחליף מספר רכב, חברת ביטוח, רישיון שלו הכל, אולם במקרה דנן זה כביש 6, הוא משאית והוא לא ברח הוא לקח רק שם נהג ומספר רישוי ונתן לו את הפרטים שלו ופינו את הכביש. לדבריו, נתן לנהג התובעת גם את מספר פוליסת הביטוח, מספר הרכב ומספר הרישיון והשם המלא, מכל מקום אם נהג התובעת היה מגיש תלונה במשטרה היו מאתרים אותו תוך יומיים.

כאשר נשאל על נוסח הודעתו לחברת הביטוח, לפיו: "נסעתי במקביל לרכב צד ג'. כאשר רכב צד ג' סטה למסלולי ופגע בצד שמאל של המשאית", השיב, כי הודיע לביטוח על התאונה וכל מה שסיפר היום סיפר לביטוח והוסיף, כי הוא עצמו לא הרגיש את המכה, הוא כבד על הכביש, מהרכב השלישי שהחל לצפור ידע שהייתה פגיעה, ראה את השפשוף של רכב התובעת.

דיון והכרעה

המדובר בתביעה אזרחית בה רמת ההוכחה הנדרשת עומדת על 51% ומכאן שדי בכך שגרסה אחת תהא מסתברת באחוז אחד בלבד יותר מרעותה, על מנת להעדיפה על הגרסה אחרת. הכלל הוא, שנטל השכנוע מוטל על המוציא מחברו, על כן, התובע נושא בנטל השכנוע לגבי כל יסודותיה העובדתיים של עילת התביעה ועליו להוכיח את אופן התרחשות התאונה ואת אחריות הנהג השני לה. השאלה באם הרים בעל הדין את נטל השכנוע המוטל עליו נבחנת בתום הדיון כולו ובית המשפט בוחן שאלה זו על סמך כל הראיות שהובאו בפניו ועל בסיס הערכת מהימנותן של הראיות, בחינת הגיונן של הגרסאות, העקביות שבן וקביעת משקלן הראייתי.

לאחר שבחנתי את מהימנות העדים והגרסאות שנשמעו לפני, את סבירותן ואת מכלול נסיבות העניין, אני מעדיפה באופן מובהק את גרסת נהג התובעת על פני גרסת מי שהתיימר להיות נהג הנתבעים.

נהג התובעת, שהינו איש צבא קבע ותיק, מסר את עדותו בבטחון רב, באופן רהוט ומעורר אמון. נהג התובעת השיב על כל שאלה והסביר את ההתרחשות. אני מאמינה לנהג התובעת, כי התאונה התרחשה כפי שתאר וכי מי שנהג במשאית לא היה מי שהובא כעד מטעם הנתבעים. אינני רואה שמץ של סיבה מדוע נהג התובעת ישקר בעניין זה ומדוע יעליל עלילה על נהג המשאית בכלל ועד הנתבעים בפרט. העובדה שבטופס ההודעה של נהג התובעת מופיע רק מספר הרישוי של המשאית תומכת בגרסתו, כי נהג המשאית אכן סרב להזדהות והוא החליט להסתפק במספר הרישוי ולא להכנס לעימות שכמעט הגיע לכדי עימות פיזי. לו אכן היו מוחלפים הפרטים בנחת, כפי שטען נהג הנתבעים, סביר היה למצוא בטופס ההודעה של כל אחד מהצדדים את מלוא הפרטים של כל אחד מכלי הרכב המעורבים. פרטי נהג הרכב, הם פרטים חשובים ולא סביר שנהג התובעת היה מוותר על קבלת פרט זה. כמו כן, לא סביר בעיני שנהג התובעת ימציא יש מאין תיאור מופרך של התרחשות התאונה לרבות הארועים שארעו אחריה, אילו אלה לא התרחשו.

לעומת זאת, בין גרסת נהג הנתבעים על דוכן העדים לבין ההודעה שנמסרה לחברת הביטוח, נפלו סתירות המצדיקות כשלעצמן לדחות את הגרסה. לחברת הביטוח, תואר, כי התאונה מתרחשת כששני כלי הרכב נוסעים במקביל, ולא ניתן כל פירוט לגבי עקיפת המשאית ורכב נוסף שעקף גם הוא. בבית המשפט תאר נהג הנתבעים, כי נהג התובעת עקף את המשאית בזוית, או אז הגיע רכב שלישי שגם הוא עקף את שני כלי הרכב, שאף צפר וכך ארעה התאונה, כאשר שלושה כלי רכב נמצאים על שני נתיבים. תיאור זה אינו סביר ואין לי שמץ של ספק שרכב שלישי שהיה רואה, כי רכב שלפניו מבקש לעקוף את המשאית היה מאט ונותן לו להשלים את העקיפה. מכל מקום, סיפור העקיפה והרכב השלישי כלל לא הופיע בגרסה לחברת הביטוח ודי בכך כדי לדחות את הגרסה. זאת ועוד נהג הנתבעים הוסיף והפליג באמירות שייחס לנהג התובעת לאחר התאונה, כגון שהוא מצטער, לא יודע איך עקף את ההר, וממהר לקחת את הילדים – לא רק שנהג התובעת לא נחקר על אמירות אלה, אלה שהתאונה התרחשה בשעה 18:30, שעה בה הילדים מסיימים את לימודיהם מזמן כך שאין סיבה שנהג התובעת ימהר לקחת את הילדים בשעה זו. גם לא נראה סביר שנהג התובעת ישתמש בביטוי של "עקיפת הר", לתיאור עקיפת המשאית. יתירה מזו, נהג הנתבעים טען שיש בידו להוכיח, כי הוא זה שנהג במשאית, אולם לא הובאה כל ראיה לכך, לרבות יומן עבודה ועדות נוספת של מי שיכול לאשש כי נהג הנתבעים הוא זה שנהג במשאית.

יוסף עוד, כי בתמונות הנזק של רכב התובעת, נראים סימני החיכוך השחורים שככל הנראה נגרמו מהמגע עם הגלגל על רכב התובעת, ולכן גרסת עד הנתבעים כי המגע לא היה עם הגלגל עצמו אלא עם כיסוי הפלסטיק של הגלגל, ספק רב אם היא יכולה לעמוד.

בגין התאונה התנהלה חקירת מצ"ח וטוב הייתה עושה התובעת אם הייתה מביאה את פרטי ותוצאות חקירת מצ"ח לפני בית המשפט ואולם גם בלי חקירה זו, ניתן להכריע בנסיבות המצויות לפני, כי גרסת נהג התובעת מהימנה יותר. למותר לציין, כי ככל שבמשאית נהג אדם שאינו מורשה מטעם הנתבעים, בקונסטלציה כזו או אחרת, ניתן לשער שיש לנתבעים סיבה טובה מאוד להסתיר זאת.

כפי שתאר נהג התובעת, התאונה התרחשה שעה שנסע במקביל למשאית והחלק האחורי של הקרון האחורי סטה לעבר רכבו תוך שהוא חוצה את הקו המקווקו בין הנתיבים, אין זאת אלא שנהג במשאית נהג לא מיומן ומכל מקום בחוסר זהירות ומכאן שהאחריות לתאונה מוטלת במלואה על נהג המשאית.

התובעת הגישה חוות דעת שמאי וקבלות תיקון שלא נסתרו. אומנם בכתב ההגנה נטען, כי הרכב נבדק באיחור, ואולם נהג התובעת העיד כי הרכב נשלח לתיקון מייד וכי בהתאם לחשבונית של המוסך הרכב הוחזר מתיקון ביום 4/10 מספר ימים לאחר התאונה (התאונה נגרמה ביום 26/9).

בנסיבות אלה, אני קובעת כי הנזק הוכח והתובעת זכאית לסכומי הנזק שהוכחו.

בהתאם לחוות דעת השמאי והקבלות שהוצגו, נגרם לרכב נזק בסכום של 9,046 ₪, ירידת ערך בסכום של 1,391 ₪ וכן נשאה התובעת בשכ"ט שמאי בסכום של 400 ₪ - בסה"כ 10,837 ₪.

התובעת טענה עוד, כי היא זכאית לעלות רכב חלופי, אולם טענה נזק לא הוכח.

משכך, ישלמו הנתבעים לתובעת את הנזקים שהוכחו, בצירוף הצמדה מיום התשלום, אגרה כפי ששולמה, שכר העדים כפי שנפסק ושכ"ט עו"ד בשיעור של 11.8%.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ