אלבר שרותי מימונית בע"מ נ' אוקנין ואח'

פסק דין

לאחר ששמעתי את הנהגים ועיינתי בתמונות הנזק, ניתן בזה פסק דין כדלקמן:

לפני ביהמ"ש מונחות שתי גרסאות,גרסתו של הנהג מטעם התובעת, לפיה אירוע התאונה ארע כאשר הוא נוסע וחוצה צומת רחובות בראשון לציון בנתיב השמאלי לכיוון ישר, לטענתו הוא מבחין ברכב הנתבע 1 כאשר הוא נמצא מימינו ומבקש לפנות ימינה, ומאז איבד קשר עין עם הנתבע 1 ועד לאחר קרות האירוע, לא ידע לומר היכן נסע הנתבע 1, לטענתו הוא הניח כי הנתבע 1 אשר היה בנתיב הימני ביקש להשתלב לנתיב הנסיעה שלו, אשר לאחר הצומת כ – 40 מ' לערך הופך להיות נתיב אחד הואיל ובוצעו עבודות בצד ימין של הדרך, אשר חסמו את נתיב הנסיעה הימני וכך קרה אירוע התאונה.

הנהג מטעם התובעת, העיד כי הנתבע 1 פגע בו כאשר ביקש להשתלב בצד ימין קדמי – כנף ימנית קדמית, כתוצאה מעוצמת הפגיעה, כלי רכבו הסתובב לצד שמאל ועלה על אי התנועה והצמחייה שהיתה במקום וכך קרה הנזק כפי שמתואר בחוו"ד.

הנהג מטעם התובעת לא ציין מיוזמתו, אלא כאשר נשאל ע"י ב"כ הנתבעים בלבד, כי חתם על טופס שנרשם על ידו לפיו הוא מודה באירוע התאונה, לדבריו, ההסבר שניתן על ידו, הינו שהוא היה במצוקה ובהלם מאירוע התאונה ומשכך, חתם על אותו מסמך.

הנתבע 1 העיד ביחס לקרות האירוע, לדבריו הוא אכן הגיע מהנתיב הימני, מיד לאחר שביצע את הפניה הוא מבחין כי הנתיב נחסם בעוד מספר מטרים ומשכך, הוא מבקש להשתלב לנתיב שלשמאלו, בהמשך הופך להיות כאמור נתיב אחד בלבד, כאשר לטענתו הוא מסתכל לכל הכיוונים ומשלא ראה כל כלי רכב מגיח למקום, הוא משתלב לנתיב וכאשר כמעט הוא מסיים להשתלב באופן מלא בתוך הנתיב, פוגע בו רכב התובעת מאחור אשר מגיח ככל הנראה במהירות וכך נגרם הנזק לשני כלי הרכב כאשר לנתבע 1 ישנו נזק מסוג אובדן מוחלט, אשר לא נתבע על ידו שכן שווי הרכב נמוך ולנתבע 1 ביטוח צד ג' בלבד.

אירוע התאונה, בהנחה וזו נקודת המוצא של ביהמ"ש, קרה ולא בזדון, כך ששני הצדדים היו בהלם מאירוע התאונה. ולו רק בשל הנזקים שנגרמו לשני כלי הרכב הרי שאם זו האינדיקציה ניתן היה לומר שדווקא הנתבע 1 היה יותר בהלם מאשר נהג התובעת, חרף כך חתם נהג התובעת על מסמך לפיו הוא לוקח את האחריות על אירוע התאונה.

נהג התובעת הינו אדם משכיל מהישוב, אשר מוכנה אני לקבל את גרסתו לפיה, הוא חש מצוקה וחתם על מסמך, אלא שגם בגרסתו זו מבצבצים בקיעים של אי דיוקים, כך למשל, ניתן היה להניח בסבירות גבוהה יותר שמילא חתם, הוא זה שערך את המסמך בכתב ידו. וכל הסבר לא מצאנו ביחס לאותו מסמך, כאמור למעט בשלב של חקירת ב"כ הנתבעים כאשר ניתן היה לצפות שאדם שחותם על מסמך לפיו הוא אשם, היה מיד מוציא מסמך אחר תחת ידו לפיו הוא מתאר את הנסיבות לרבות חתימה על המסמך כאש מסמך כזה לא מצאתי.

כאשר בוחנים את האירוע, ניתן לומר ששני הצדדים לא נקטו משנה זהירות, משכך יש לחלק את האחריות בין שני הנהגים והנני מטילה אשם תורם על הנהג מטעם התובעת בשיעור של 60% לקרות האירוע, דהיינו, הנתבעים אחראיים רק ביחס ליתר של 40% ומשכך, עליהם לשלם ביחד וחוד סך של 8,400 ₪ בגין הנזק הישיר, אגרה בסך 337 ₪, שכר בטלה עבור העדים שאינם בעלי דין בסך של 300 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 15% + מע"מ ולא פחות מ- 1,000 ₪ + מע"מ.

סכומים אלו ישולמו תוך 30 יום.

ניתנה והודעה היום ד' אב תש"ע, 15/07/2010 במעמד הנוכחים.

לימור רייך, רשמת

הוקלד על ידי: שיפרה סויסה