אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ נ' חנוכייב ואח'

החלטה

בהחלטה זו אקבע באיזה אופן יתבררו כמה תביעות נבחרות מבין התביעות הרבות המתנהלות בפניי בין אותם צדדים (חב' אלבר כתובעת וחב' הראל כנתבעת).

מבוא

בבית משפט זה וכנראה גם בבתי משפט שלום נוספים הגישה אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ (להלן – "אלבר") נגד הראל חברה לביטוח בע"מ (להלן – "הראל") ונגד מבוטחי הראל ו/או נגד נהגי הרכבים המבוטחים בהראל, במהלך השנים 2012 ו-2013, מאות תביעות כספיות-נזיקיות נפרדות, על סכומים קטנים עד קטנים מאוד, שבהן אלבר, כבעלת רכבים (שמשמשים כרכבי השכרה או ליסינג), תובעת פיצוי כספי בגין נזקים שנגרמו לרכביה בתאונות דרכים. בכל אותן תביעות אין חולק כי נהגי הרכבים המבוטחים בהראל אשמים באופן בלעדי לקרות התאונות, ובכל אותן תביעות הראל, כמבטחת הנהגים המזיקים, מכירה בחבותה הביטוחית לפצות את אלבר בגין מלוא הנזקים שנגרמו לאלבר. זאת ועוד, בכל אותם תיקי תביעות הראל כבר שילמה בפועל לאלבר, עוד בטרם הגשת התביעות המשפטיות, פיצוי כספי בסכום לא שנוי במחלוקת (סכום המשקף לדעת הראל את הנזק הממשי או המרבי שנגרם לאלבר). סכומה של תביעה מתביעות אלו מבטא אפוא את ההפרש בין סכום הנזק המלא שנגרם לשיטת אלבר, לבין סכום הפיצוי הלא שנוי במחלוקת ששולם לאלבר ע"י הראל, סכום שמבטא את הערכתה של הראל לגבי שיעור הנזק הממשי או האמיתי שנגרם לאלבר.

יובהר מייד: למרות שסכומי התביעות קטנים, כאמור, ניכר כי אלבר והראל מתייחסות ברצינות גמורה לתביעות אלו וכי שתיהן רואות במחלוקות המתעוררות בתביעות אלו כמחלוקות עקרוניות וחשובות, שדורשות הכרעה זהירה ומוקפדת. ובשל היותן של חברות אלו גורמים גדולים ומשמעותיים בשוק הרכב והביטוח בישראל – וכבר נקבע שחברות ביטוח ולצורך העניין גם חברת השכרת רכב גדולה כמו אלבר (שמנהלת את צי רכביה בניהול עצמי שכמוהו כמעין "ביטוח עצמי") משמשות כסוכנויות חברתיות - הרי שלתביעות ולמחלוקות אלו יש גם היבט ציבורי שראוי לתת עליו את הדעת.

אלבר והראל ניסו דרכים שונות ליישב את הסכסוך ביניהן, לרבות הליך של גישור, אך עד כה ולמרות הזמן הרב יחסית שבו מתנהל סכסוך זה, דרכים אלו לא הובילו את הצדדים לכל פיתרון מוסכם וגם לא לכל הכרעה מוסכמת.

מאחר שבתביעות שבנדון מתעוררות מחלוקות טיפוסיות זהות למעשה ומתוך כוונה לסייע לצדדים להגיע להכרעה יעילה ומהירה בתביעות (רק בפניי תלויות ועומדות עשרות תביעות מהסוג הנדון), זימנתי את ב"כ הצדדים וכן גורמים בכירים באלבר ובהראל לדיון מיוחד בפניי ביום 12.11.13 (במסגרת תיק תא"מ 23586-11-12 הנדון בפניי). בדיון מיוחד זה הציגו ב"כ הצדדים ונציגי הצדדים הבכירים את הדברים, כל אחד כפי הבנתו והשקפתו. בדיון זה גם נעשה ניסיון להביא את הצדדים להסכים על מתווה דיוני כולל, שלפיו תיעשה מעין הכרעה "ייצוגית" בכמה תיקים מובילים שתחייב את הצדדים בכל יתר התיקים הדומים, ושלפיו ייקבע מועד דיון הוכחות מיוחד ומרוכז ותוסכם המסגרת הדיונית והראייתית שבה ייערך אותו דיון. בסופו של הדיון ביום 12.11.13 לא הושג מתווה דיוני כזה, אך הוסכם שהראל תגיש הצעה להסדר דיוני שלפיו יידונו ויוכרעו תחילה מס' תיקים מייצגים קונקרטיים שבהם מתעוררת המחלוקת הקשה והטעונה ביותר מבין המחלוקות הטיפוסיות שמתעוררות בתביעות שבנדון (המחלוקת בשאלה מהו הנזק הישיר האמיתי שנגרם לרכבי אלבר ושבגינו היא זכאית לפיצוי בנזיקין, בשים לב לחובת הקטנת הנזק המוטלת עליה כניזוקה ובשים לב להנחות להן זכאית אלבר במחיר תיקוני נזקי רכביה – להלן: "שאלת הנזק הישיר"), והוסכם שאלבר תבחן את הצעתה הנ"ל של הראל ותציע מס' תיקים מייצגים קונקרטיים משלה.

יש להבהיר, כי ניתוח התביעות מהסוג הנדון מלמד, שבתביעות מתעוררות מס' מחלוקות זהות, אם כי לא בכל אחת מהתביעות מתעוררות כל המחלוקות, ובחלק מהתביעות מתעוררות רק מחלוקת אחת או חלק מהמחלוקות.

ואלו המחלוקות הטיפוסיות העיקריות שמתעוררות בתביעות שבנדון:

מחלוקת בשאלת הנזק הישיר. במסגרת מחלוקת זו מעלה הראל טענה מרכזית, לפיה אלבר אינה יוצאת ידי חובת הקטנת הנזק המוטלת עליה כניזוקה ואף מנסה להתעשר שלא כדין על חשבון הראל, בשל כך שאלבר תובעת בתביעות סכומי פיצוי העולים על הסכומים האמיתיים שאלבר משלמת (או יכולה לשלם) בפועל לשם תיקוני נזקי רכביה, בשים לב להנחות הגדולות אותן אלבר (כחברת השכרה וליסינג גדולה) מקבלת או יכולה לקבל במחירי תיקוני נזקי רכביה. הראל הפחיתה מהפיצוי אותו שילמה לאלבר בגין הנזק הישיר סך של 15% מסכום הנזק הישיר עפ"י חוות דעת שמאי הרכב מטעם אלבר, כאשר יש לציין שהסכום בחוות הדעת לוקח כבר בחשבון הנחה כללית בשיעור זהה של 15% בעבודות ובחלקים לפי חשבוניות התיקון המצורפות לכתבי התביעה, כך שיוצא שלגישת הראל אלבר זכאית להנחה בשיעור כולל של 30% (כפול משיעור ההנחה הנזכר במסמכי אלבר).

מחלוקת לגבי דמי ההשתתפות העצמית שאלבר גובה משוכרי רכביה. הראל טוענת כי אלבר לא מפחיתה מסכומי הפיצוי הנתבע בתביעותיה את דמי ההשתתפות העצמית שהיא גבתה משוכרי רכביה, למרות שהפחתה זו מתחייבת עפ"י דין. אלבר מצידה סיפקה ברבים מהתיקים הוכחות (תצהירים והסכמי ליסינג והשכרה) לכך שהיא כלל לא גבתה ולא אמורה לגבות דמי השתתפות עצמית.

מחלוקת במישור נזק ירידת הערך שנגרם לרכבי אלבר. עפ"י ראש אחד של הטענה, מאחר שאלבר רכשה את הרכב הניזוק בהנחה (במחיר נמוך ממחיר השוק), לא ראוי לחשב את שווי הרכב (לצורכי ירידת ערך) עפ"י שווי השוק שלו (מחירון לוי יצחק) אלא עפ"י המחיר המוזל בו רכשה את הרכב, שאחרת אלבר תפיק רווח, החורג ממטרת ירידת הערך (השבה לקדמות). עפ"י ראש שני של הטענה, אלבר, ממילא ובכל מקרה, לא זכאית לפיצוי בגין ירידת ערך כלל, מאחר שאלבר ממשיכה לגבות משוכר הרכב שלה דמי שכירות חודשיים קבועים (עפ"י חוזה השכירות), ללא תלות בנזקי התאונה, כך, שאם בכלל, הנזק נגרם לשוכר ולא למשכירה אלבר.

מחלוקת במישור של נזק "ימי עמידה". אלבר תובעת בכל תביעותיה פיצוי בגין ראש נזק של ימי עמידה, כלומר נזק משני שנגרם לרכב אלבר בשל כך שאלבר נאלצה להשביתו (להעמידו) לפרק זמן מסוים במוסך, לצורך תיקונו. יצוין כי אלבר לא כללה דרישה לפיצוי בגין ראש נזק זה במכתבי הדרישה/התראה ששלחה להראל קודם הגשת התביעות המשפטיות.

בשורות הבאות יוצגו המסמכים שהגישו הראל ואלבר בעקבות אותו דיון מיוחד ביום 12.11.13.

בקשתה הדיונית של הראל, ותגובת אלבר על הבקשה

בעקבות אותו דיון מיוחד בפניי ביום 12.11.13, הגישה הראל ביום 19.11.13 (במסגרת תיק תא"מ 23586-11-12 הנדון בפניי) בקשה דיונית, שבה מבקשת הראל זאת:

לקיים דיון עקרוני בשלושה תיקים קונקרטיים המתנהלים בפניי (תיקים שמספריהם: 43314-04-12 + 23782-11-12 + 43186-04-12), במחלוקת בשאלת הנזק הישיר.

לבקש מאלבר למסור פרטי שלושה תיקים קונקרטיים נוספים באותה מחלוקת.

להעביר את התביעות בששת התיקים הקונקרטיים הנ"ל, מפסים של תביעות בסדר דין מהיר לתביעות בסדר דין רגיל, כדי לאפשר לצדדים "הגשת בקשות, שאלונים, גילוי מסמכים וכדומה".

ביום 19.12.13 הגישה אלבר תגובתה על הבקשה הדיונית הנ"ל של הראל. בתגובתה טוענת אלבר כך: