אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אלבר ציי רכב בע"מ נ' עראר ואח'

אלבר ציי רכב בע"מ נ' עראר ואח'

תאריך פרסום : 27/01/2011 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
59424-08
27/01/2011
בפני השופט:
יסכה רוטנברג

- נגד -
התובע:
אלבר ציי רכב בע"מ
הנתבע:
1. סוהד עראר
2. סנדומירסקי צבי

החלטה

התביעה יסודה בנזקים שנגרמו לרכב התובעת בתאונה נשוא התביעה. בתאונה היו מעורבים 3 כלי רכב: רכב התובעת, רכב הנתבע 1 ורכב הנתבע 2.

בתום הדיון ביקשה ב"כ התובעת לחזור בה מהתביעה נגד הנתבע 2 ולקבוע שהנתבע 1 אחראי למלוא הנזקים שנגרמו לרכבה. הנתבע 1 חולק הן על אחריותו לתאונה והן על גובה הנזק, והצדדים הסכימו כי תינתן תחילה הכרעה לעניין האחריות, ובהתאם להחלטה זו יודיע הנתבע 1 אם הוא מבקש לחקור את שמאי התובעת. אשר לנתבע 2, התובעת מבקשת לדחות את התביעה נגדו ללא צו להוצאות; ב"כ הנתבע 2 מבקש לפסוק את הוצאותיו. לאור האמור החלטה זו היא החלטת ביניים המתייחסת רק לשאלת אחריותו של הנתבע 1 לתאונה.

התאונה אירעה ברח' ז'בוטינסקי ברמת גן, בצומת מרומזרת. מכונית הנתבע 1 נסעה מכיוון מערב למזרח, ומכונית הנתבע 2 ומכונית התובעת נסעו בכיוון הנגדי ממזרח למערב זו אחר זו. עובר לתאונה המתינו שתי המכוניות ברמזור המורה על פנייה שמאלה, פנייה החוצה את נתיב נסיעת רכב נתבע 1. עם התחלפות הרמזור החלו שתי המכוניות לבצע את הפנייה, ולפתע הגיחה מכונית הנתבע 1, חצתה רמזור אדום בכיוון נסיעתה, חסמה את דרכן של המכוניות ופגעה במכונית הנתבע 2 שפנתה ראשונה. העובדות האמורות למעשה כמעט ואינן שנויות במחלוקת. המחלוקת מתייחסת להמשך התאונה, לפגיעת רכב התובעת.

לגרסת התובעת רכב הנתבע 1 לא רק פגע ברכב הנתבע 2 שנסע לפניה אלא גם הדף אותו לאחור על רכבה וכך ניזוק הרכב. לגרסת הנתבע 1, מכוניתו פגעה אמנם ברכב הנתבע 2 ואולם היא לא הדפה אותו לאחור, ורכב התובעת שנסע מאחורי רכב הנתבע 2, לא שמר על מרחק סביר, לא הצליח לבלום ופגע ברכב הנתבע 2 מאחור.

העידו בפני שלושת הנהגים המעורבים, אשתו של נהג רכב התובעת שנסעה עימו ברכב, ועד נוסף שנסע בכביש וראה את התאונה (להלן: "העד החיצוני").

לאחר שבחנתי את מכלול העדויות אני מחליטה להעדיף את גרסת הנתבע 1 על פני גרסת התובעת. גרסת הנתבע 1 נתמכת בעדותו של הנתבע 2, שמבחינת המחלוקת בין התובעת לנתבע 1, הוא עד שאינו מעוניין. אני מעדיפה להסתמך על עדות זו ולא על עדותו של העד החיצוני, מהטעם שהנתבע 2 היה קרוב יותר לתאונה ונראה לי שתיאורו לנסיבות התאונה מדוייק יותר.

לפי עדותו של הנתבע 2 רכבו לא נהדף לאחור כתוצאה מהמכה שקיבל מרכב הנתבע 1, והפגיעה מאחור יסודה בפגיעת רכב התובעת ברכבו. העד נשאל וחזר ונשאל אם מכוניתו נהדפה לאחור והוא שב וטען שלדעתו הרכב לא נהדף לאחור. גם בהודעתו במשטרה טען הנהג שנראה לו שקודם פגע בו רכב הנתבע 1 מלפנים ורק לאחר מכן פגע בו רכב התובעת מאחור. גם בהודעה לחברת הביטוח טען הנתבע 2 את אותם הדברים.

מאידך העד החיצוני ראה את התאונה ממרחק, לפי עדותו מרחק של 150 מ' ולפי הודעתו במשטרה מרחק של 150 – 200 מ'. התאונה אירעה בשעה 19:10 ביום 28.03.08, ולדברי הנתבע 1 היה כמעט חושך (עמ' 9 שורה 1). בנסיבות אלו יתכן מאוד שהעד לא ראה את הדברים במדוייק. ואכן בהודעת העד במשטרה אין טענה להדיפה לאחור של רכב הנתבע 2, ומשנשאל העד לפשר הדבר טען כי החקירה במשטרה לא התייחסה לתשלום הנזקים ועתה הוא מעיד במשפט אזרחי על דיני נזיקין. תשובה זו אינה מניחה את הדעת. בהודעת העד במשטרה הוא טען שהרכב שנפגע היה הרכב השלישי שפנה (שורות 27 - 28), אך נראה כי עובדה זו אינה מדוייקת שכן רכב הנתבע 2 שנפגע ראשון היה הרכב השני כפי שהעידו העדים כולם, וכפי שהעיד בפני העד החיצוני עצמו. שוני נוסף מתייחס לשעת התאונה. בעדותו טען העד שהתאונה היתה בשעה 18:00 ובהודעתו במשטרה טען שהתאונה היתה בשעה 19:10. לשעת התאונה יש רלוונטיות לעניין יכולתו של העד לראות את הנעשה ממרחק כה רב.

זאת ועוד. נגד הנתבע 1 הוגש כתב אישום, והוא הורשע בו על פי הודאתו. לפי עובדות כתב האישום: "הנאשם נהג בקלות ראש בכך שנכנס לצומת מבלי לציית לאור האדום שדלק ברמזור בכיוון נסיעתו, חסם דרכה של ההונדה (=רכב הנתבע 2 – י.ר.), פגע בה, ועקב כך פגעה המיצובישי (=רכב התובעת – י.ר.) בהונדה". היינו גם לפי עובדות כתב האישום אין הדיפה לאחור ורכב התובעת פגע מאחור ברכב הנתבע 2.

התוצאה היא שאני קובעת שרכב התובעת פגע ברכב הנתבע 2 מאחור וכתוצאה מכך נפגע הרכב. עם זאת, אני סבורה שיש לייחס גם לנתבע 1 חלק בנזקי התובעת. כאמור, הנתבע 1 חצה רמזור אדום, חסם את דרכו של רכב הנתבע 2, ועקב כך הרכב נעצר באופן פתאומי, ורכב התובעת פגע בו. היינו לא רק רשלנות נהג התובעת הובילה לפגיעה אלא גם רשלנות הנתבע 1, שהתנהגותו הייתה הרקע לתאונה. אני אומדת רשלנות זו בשיעור של 30%.

לאור האמור אני קובעת שהנתבע 1 ישלם לתובעת 30% מנזקיה המוכחים.

אני קובעת תזכורת צדדים ליום 16.02.11 שעה 08:30.

המזכירות מתבקשת לשלוח לצדדים החלטה זו.

ניתנה היום, כ"ב שבט תשע"א, 27 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ