אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אלברט ואח' נ' ועדת הזכאות לפי חוק יישום תוכ' ההתנתקות

אלברט ואח' נ' ועדת הזכאות לפי חוק יישום תוכ' ההתנתקות

תאריך פרסום : 18/10/2011 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
20101-07-10
14/10/2011
בפני השופט:
משה יועד הכהן

- נגד -
התובע:
1. חיים אלברט
2. שושנה אלברט

הנתבע:
ועדת הזכאות לפי חוק יישום תוכ נית ההתנתקות ע"י ב"כ עו"ד חלי לסר מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)
פסק-דין

פסק דין

ערעור זה מופנה כנגד פסק דינו של בית משפט שלום בירושלים ( כב' השופטת א' שניידר, בתיק וע 141/09, שניתן ביום 05/05/2010, (ראו נספח מ/27 בתיק המוצגים מטעם המערערים). במסגרת פסק הדין האמור, ערערו המערערים על החלטת וועדת הזכאות מיום 13/8/07 באשר לגובה הפיצוי לו זכאים לפי מסלול ב', בהתאם להוראת סעיף 36 לחוק יישום תכנית ההתנתקות, תשס"ה- 2005 (להלן: "החוק"), בגין בית מגוריהם שהוקם על חלקה 24 במושב השיתופי בני עצמון.

2.בפסק הדין הנ"ל, נתקבלה עמדת המשיבה – ועדת הזכאות לפי חוק יישום תוכנית ההתנתקות ( להלן: "ועדת הזכאות"). פסק הדין, דחה את ערעור המערערים – אותם המערערים שבפנינו ( להלן: "המערערים"). וקבע, כי המערערים אינם עונים על אף אחד מהתנאים שנקבעו בהחלטות המנהל לעניין "נחלה", בשל כך, לא ניתן לראות אותם כמי שנכנס בגדרו של סעיף 3(א)(1) לתוספת השניה לחוק, כבעלי זכות "בבית מגורים בנחלה בישוב שתוכנן כישוב חקלאי". לפיכך, קבעה השופטת קמא , כי הם אינם זכאים , על פי החוק, לפיצוי המוגדל בסכום של 360,000 ₪, אלא לפיצוי לפי סעיף 3(א)(2) לתוספת השניה בשל "בית מגורים אחר" בסך של 225,000 ₪. לכן, מצאה השופטת, כי אין מקום להתערב בהחלטת וועדת הזכאות ודחתה את ערעורם של המערערים.

עוד פרט בית משפט קמא, כי לצורך קביעת הפיצוי, יש לפעול על פי החוק ולבדוק האם בית המגורים של המערערים נכנס בגדר פרשנות המונח "נחלה". היות ומונח זה אינו מוגדר בחוק, קבעה השופטת , כי מכוח סעיף 2 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981, יש לפרש מונח שלא הוגדר בחיקוק, לפי הדין הכללי הרלוונטי לגביו – יש לפרשו בהתאם לפרשנות אשר ניתנה לו בהחלטות המינהל.

4.השופטת קמא הסיקה מהחלטת המינהל מס' 9, והחלטת המינהל מס' 1 שאושרה ביום 23/05/65, ומהחלטת המינהל מס' 692 מיום 13/02/95, וכן מהחלטת המינהל מס' 737 מיום 17/12/95 ( אשר אותה מחליפה החלטת המינהל 959 מיום 04/02/03), כי רק חברות במושב השיתופי מקנה זכות בנחלות, והיא מקנה גם לחבר הבודד זכות לכך שבית מגוריו ייחשב כבית מגורים בנחלה, ומצאה, כי המערערים אינם עונים על התנאים שנקבעו בהחלטות המינהל.

עוד הוסיפה וקבעה, כי לעניין המונח "נחלה", אין אפשרות לראותם, לצורך סעיף 3(א)(1) לתוספת השניה לחוק, כבעלי זכות "בבית מגורים בישוב שתוכנן כישוב חקלאי".

5.הטענה העיקרית של המערערים היא, משמצאה וועדת הזכאות כי הם "בעלי זכות בבית מגורים", לפי סעיף 32(1) לחוק, ומשמצאה כי מרכז חייהם ביום הקובע היה בישוב המפונה ועומדת להם הזכות לפיצוי לפי מסלול ב', הרי שבהיות ביתם שבמושב "בית מגורים שנבנה בנחלה בישוב שתוכנן כישוב חקלאי", עומדת להם הזכות לקבלת פיצוי בהתאם להוראות סעיף 3(א)(1) לתוספת השניה לחוק, בסך של 360,000 ₪.

6.הטענה העיקרית של המשיבה (להלן:"המדינה"), מהדיון שהתקיים ביום 02/01/11, היא, כי לשון החוק ברורה, ובית המשפט קמא אשר התייחס בצורה מעמיקה לסוגיות אשר הועלו בפניו, ואשר יפורטו להלן, בחן את הגדרת המושג נחלה וקבע, שבית המערערים לא היה בית מגורים בנחלה ושאינם עומדים בשני הקריטריונים אשר המחוקק קבע לצורך מתן פיצוי מוגדל: האחד, היות הישוב חקלאי והשני, היות בית המגורים בית בנחלה.

רקע:

7 .ביום 13/08/2007, ניתנה החלטה עקרונית ומנומקת ע"י וועדת הזכאות לפי חוק יישום תכנית ההתנתקות (ראו מוצג 2 בתיק המוצגים מטעם המערערים), בראשותה של עו"ד ענת הר-אבן , בתיק מס' 3661/2006, לפיה אין להכיר בקרקעות שהוקצו בהרחבה קהילתית ביישוב "עצמונה" כנחלה חקלאית.

8.מהחלטת הוועדת הזכאות הנ"ל, עולה:כי, תושבי "עצמונה" אוגדו בשתי אגודות. האחת : "עצמונה – מושב שיתופי של אמנה בע"מ", אשר התאגדה ב – 30/06/1982. וסווגה אצל רשם האגודות כ "מושב שיתופי".

האגודה השניה: "קהילת עצמונה – אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות קהילתית בע"מ", אשר התאגדה ב- 22/02/1995. אגודה זו סווגה אצל רשם האגודות כ-" יישוב קהילתי כפרי".המחלוקת המשפטית אשר עלתה, הינה לגבי סכום הפיצוי אותו זכאים לקבל התובעים לקבל מכוח סעיף 3(א) לתוספת השנייה – בגין מסלול ב'.

9.לטענת ב"כ התובעים בפני הוועדה (אשר אינם המערערים): על אף שהתובעים הינם חברי "עצמונה – הישוב הקהילתי", מאחר וביתם היה מצוי בישוב שתוכנן כישוב חקלאי ובית המגורים נבנה בתוך איזור המגורים של הישוב, הרי שיש לראות בו כבית מגורים שנבנה בנחלה וככזה לפצות בגין שיעור הפיצוי המוגדל הקבוע בעבור בית מגורים בנחלה שהוכר כזכאי למסלול ב' בסך של 360,000 ₪. וזאת בדומה לחברי המושב השיתופי עצמונה אשר הוכרו על ידי וועדות הזכאות כזכאים למסלול ב' המוגדל.

10.טיעוניו של ב"כ התובעים, הועברו לעיון המחלקה המשפטית של המנהלה.

ביום 13/11/2006 נתקבלה אצל וועדות הזכאות חוות דעת, מפורטת ומנומקת מטעמם של משרד עורכי הדין "לאמעי, סידר,רהט, צידון ופינק" (ראו מוצג 3בתיק המוצגים מטעם המערערים), אשר מסקנתה היתה, כי מקור הזכות של החכירה בתנאי נחלה, הינו הסכם החכירה שהאגודה החקלאית צד לו ולמשתכנים הקהילתיים אין כל חלק בו. עוד מצאו, כי למשתכנים הקהילתיים, שאינם חברי המושב, אין כל זיקה לנכסי האגודה החקלאית, לרבות למקרקעי משבצת המושב, וכי הבסיס לפיצוי המוגדל בגין בית מגורים על נחלה, נובע מצבר זכויותיו של החוכר בתנאי נחלה בחלקת המגורים. זכויות שלא היו משתכנים הקהילתיים.לפיכך, בעלי זכות בבית מגורים במושבים שיתופיים שמרכז חייהם ביום הקובע היה במושב ואשר לא היו חברי המושב, אינם נכנסים לגדר מי שזכאי לפיצוי המוגדל לפי סעיף 3(א)(1) לתוספת השניה לחוק. ובהתקיים התנאים האחרים הקבועים בחוק לעניין זה, יהיו אלה זכאים לפיצוי על פי סעיף 3(א)(2). לפיכך, נשמט הבסיס לטענה בדבר זכאות המתיישב הקהילתי לפיצוי בשל קרקע, לפי סעיף 3(א)(3) לתוספת השלישית לחוק, קרקע שאין לאותו מתיישב קהילתי כל זיקה קניינית ו/או אחרת אליה.חוות דעת זו, אומצה על ידי היועץ המשפטי למנהלה.

11.מעיון בפרק המשפטי בהחלטתה של וועדת הזכאות עולה, כי ביאור ופירוש המושג "נחלה" וניתוחו הינו חיוני לצורך הכרעה במחלוקת.

הגדרת המושג "נחלה" אינו מצוי בדבריי החקיקה, אולם מצא את ביטויו בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל.בהחלטה מס' 1 של מועצת מקרקעי ישראל (שאושרה בהחלטת ממשלה 489 ביום 23/05/65) , קבעה, בין היתר, בסעיף להלן:

" 4.(א) קרקע חקלאית תוחכר במסגרת של נחלות. גודל נחלה ייקבע ע"י המרכז המשותף לתכנון ופיתוח חקלאי של משרד החקלאות. נחלות יוחכרו ישירות למתיישב במושב בתיאום עם האגודה. בקיבוץ יוחכרו הנחלות לקיבוץ.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) תהיה רשאית מועצת מקרקעי ישראל לקבוע בכללים שיקבעו על ידה, לאחר שתקבל לכך המלצת המרכז לתכנון, המקרים בהם תוחכר קרקע חקלאית שלא בדרך של נחלה".

הגדרה של המושג נחלה גם בהחלטה מס' 9 של מועצת מקרקעי ישראל מיום 05/07/66: "נחלה" לצורך כללים לה, פירושה:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ