אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אלבנה נ' מדינת ישראל

אלבנה נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 07/10/2010 | גרסת הדפסה
בפ"מ
בית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע
5250-09-10
06/10/2010
בפני השופט:
אלון אופיר

- נגד -
התובע:
קוטיבה אלבנה ע"י עו"ד אלמוג אזולאי
הנתבע:
מדינת ישראל ע"י עו"ד זיכרמן רווית

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית אשר הוטלה על המבקש לאחר שנרשם נגדו כתב אישום המייחס לו נהיגה במהירות של 139 קמ"ש במקום מהירות של 90 קמ"ש.

המבקש נמדד באמצעות מכשיר מסוג ממל"ז.

המדינה הגישה לעיוני את חומר הראיות שבידיה ואין חולק כי חומר ראיות זה אינו כולל תעודה המעידה כי מכשיר הממל"ז אשר מדד את המבקש עבר כיול במעבדה שהוסמכה לכך או בכל מקום אחר.

ב"כ המבקש טען בתמצית כי בהיעדר אישור על כיול הממל"ז אשר מדד את המבקש, אין בידי המדינה די ראיות לכאורה לצורך ביסוס האישום נגד המבקש וזאת בהשען על החלטת בית המשפט המחוזי בפרשת עמיקם לוין (ע"פ 5355/09 (ב"ש מד"י נגד לוין).

עוד הפנה ב"כ המבקש להחלטה של בית המשפט המחוזי בעח (ב"ש) 16573-04-10 איהד עיסה נגד מדינת ישראל (להלן – פרשת עיסה) שם קבע בית המשפט המחוזי, בהחלטה המנחה ערכאה זו, כי יש לבטל פסילה מנהלית הנשענת על מדידת ממל"ז שעה שאין בידי המדינה ראייה לכאורה לכיולו של מכשיר הממל"ז.

מול טיעונים אלו, טענה ב"כ המדינה כי אתמול התקבלה החלטה חדשה של בית המשפט העליון וכי בהתאם להחלטה של כבוד השופטת חיות בבש"פ 6983/10 אדם קדוש נגד מדינת ישראל (להלן – פרשת קדוש) , יש מקום לשינוי הקביעה לפיה בהעדר תעודת כיול למכשיר ממל"ז אין בידי המדינה ראיות לכאורה.

ב"כ המדינה טענה כי החלטת בית המשפט העליון חלה על כל סוגי מכשירי המדידה וכי על בית המשפט לדון בשאלת הכיול עת ישמע ההליך העיקרי ולא בשעת הדיון בבקשה לביטול פסילה מנהלית.

שקלתי היטב את טענות הצדדים ולהלן החלטתי

פסיקתו של בית המשפט העליון בפרשת קדוש מתייחסת למכשיר ה"דבורה" ולא למכשיר הממל"ז.

החלטתו של בית המשפט העליון מחייבת על פי חוק וכמובן שערכאה זו תתאים כל החלטה עתידית שלה ביחס למכשיר הדבורה לפסיקתו של בית המשפט העליון לפיה שאלת כיולו של מכשיר הדבורה תוכרע רק בהליך העיקרי שידון בבית המשפט לאחר שמיעת ראיות.

החלטתו של בית המשפט העליון תואמת גם את המצב המשפטי לפיו שאלת כיולה של ה"דבורה" הוכרע רק בפרשת "ציטרון" (ת 5729/08 בבית משפט זה) וטרם עברה אישור של ערכאה מחוזית.

בית משפט זה אף קבע (לאחר ששמע מומחים) כי מכשיר ה"דבורה" (להבדיל ממכשיר הממל"ז) כן עובר בדיקות אימות דיוק מול אב מידה במעבדה אחת לחצי שנה ולכן מכשיר זה כן עונה על דרישת הכיול לצורך דיוק המדידה אותה הוא מספק.

לצד החלטתו הברורה של בית המשפט העליון ביחס למכשיר ה"דבורה", ניצבות החלטות מנחות וחד משמעיות של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע לפיהן אין בידי המדינה ראיות לכאורה כאשר המדובר במכשיר מסוג ממל"ז לגביו אין ראייה לכאורה לכיולו.

החלטות אלו של בית המשפט המחוזי ניתנו לאחר שבית משפט השלום שמע את תיקו של האזרח עמיקם לוין במשך יותר מ- 10 שנים, התיק עלה בערעור לבית המשפט המחוזי לאחר שזוכה הנאשם ובהחלטה חד משמעית קבע בית המשפט המחוזי כי על המדינה לכייל את מכשיר הממל"ז כתנאי לקבלת התוצאה שמספק המכשיר להוכחת המהירות המיוחסת.

בית המשפט פועל בהתאם לחוק, וכפי שנקבע בחוק יסוד: השפיטה , בסעיף 20 של חוק היסוד ביחס להלכה פסוקה-.(א)הלכה שנפסקה בבית משפט תנחה בית משפט של דרגה נמוכה ממנו.

(ב)הלכה שנפסקה בבית המשפט העליון מחייבת כל בית משפט, זולת בית המשפט העליון.

בית המשפט העליון קבע מפורשות בפרשת קדוש כי "המחלוקת העקרונית הנטושה בסוגיית הכיול של מכשירים דומים (ממל"ז וממא"ל) תלויה ועומדת בפני בית משפט זה"

מכאן כי בית המשפט העליון עצמו מודע למצב המשפטי בו שאלת הכיול ביחס למכשיר הממל"ז טרם הוכרעה בהלכה מחייבת ובמצב שנוצר כל שבפני היא החלטתו המנחה של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע ביחס למכשיר זה.

נכון כי החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, החלטה מנחה היא ולא מחייבת, אולם בהעדר כל החלטה מחייבת ומאחר והחלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע עולה בקנה אחד עם החלטתו של בית משפט השלום בתיקו המורכב של האזרח לוין עמיקם, ומאחר והחלטתה של כבוד השופטת ברקאי בע"פ 5355/08 מד"י נגד עמיקם לוין הינה חד משמעית ומדברת בעד עצמה ומאחר והחלטתה של כב' השופטת חימוביץ בפרשת עיסה מדברת בעד עצמה, אני מחליט לקבל את עמדתו המנחה של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (לה אני שותף מבחינת עמדתי המשפטית) וקובע כי בהיעדר תעודת כיול למכשיר הממל"ז אשר מדד את המבקש, אין בידי המדינה ראיות לכאורה לצורך הוכחת האישום המיוחס לו וכל דחייה של הבקשה תיצור כלפי המבקש עיוות דין שכן עת ינוהל התיק העיקרי סביר כי יזוכה המבקש (בהיעדר תעודת כיול) ודחיית הבקשה תוביל למצב בו מרצה המבקש פסילה בפועל שעה ש"כתובת הזיכוי" כבר רשומה על הקיר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ