אלבנא ואח' נ' רשות הפיתוח

החלטה

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום ברמלה מיום 09.05.11 (כב' השופט ז. ימיני) אשר עיכב פסק דין המחייב את המבקשים לפנות נכס השייך למשיבה כפוף להפקדת סך 150,000 ₪ בתוך 15 יום.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת בימ"ש קמא המתנה את עיכוב ביצוע פסק הדין בהפקדת סך 150,000 ₪. החלטה זו תואמת את הכלל האמור בתקנה 466 לתקסד"א, ומביאה בחשבון את מאזן הנוחות בין הצדדים. אינני סבורה כי על בית המשפט היה להרחיב בשאלת סיכויי הערעור, ןאף אני אינני רואה מקום לקבוע מסמרות בשאלה זו. אומר רק בקצרה כי סיכויי הערעור אינם נראים לכאורה כה טובים עד שהיה מקום לעכב את ביצוע פסק הדין ללא קביעת סכום לפיקדון כתנאי לעיכוב הביצוע, ולו מהטעם שפסק הדין מתבסס על ממצאים עובדתיים בהם לא נוטה ערכאת הערעור להתערב: כך, יצא בימ"ש קמא לביקור במקום (עמ' 5 לפסה"ד), שמע עדים ובחן את משקל העדויות וכד' (ר' ע"א 2254/09 צ.נ בנייני איכות בנתניה בע"מ נ' עו"ד גונן קסטנבאום (פורסם ב"נבו", פס"ד מיום 03.01.11).

הלכה היא כי רשות ערעור על החלטת ביניים תינתן רק במקרים חריגים המדיקים זאת ובהתאם "למידתו ולעוצמתו של הצורך בהכרעה מיידית בשאלת נכונותה של החלטת הביניים" (רע"א 6514/10 פלוני ואח' נ' ד"ר אהוד רוזנר ואח' (פורסם ב"נבו", החלטה מיום 22.05.11) וכאמור, החלטת הביניים שניתנה ע"י בימ"ש קמא עומדת בקנה אחד עם הוראות התקנות והפסיקה.

יחד עם זאת, ולנוכח המועד הקרוב שנקבע לדיון בערעור לגופו, נתון שככל הנראה לא היה בפני בימ"ש קמא עת נתן החלטתו, אני מאריכה את המועד להפקדת הסכום שנקבע עד ליום 20.06.11.

ניתן היום, כ"ו אייר תשע"א, 30 מאי 2011, בהעדר הצדדים.