אלבז נ' עו"ד

פסק דין

בפניי תביעה לתשלום סך של 30,000 ₪.

העובדות וטענות הצדדים בתמצית:

התובע היה לקוח של הנתבעת בתביעה לנזקי גוף שהגישה בשמו לבית המשפט המחוזי ובמסגרת היחסים ביניהם חתם התובע, בין היתר, על הסכם שכר טרחת עורך דין.

התביעה בבית המשפט המחוזי הסתיימה והתובע קיבל פיצויים וכעת הוא מגיש תביעה זו שבפניי ובה הוא טוען כי הנתבעת גבתה ממנו שכ"ט בניגוד לדין.

הנתבעת טוענת כי התובע הגיע למשרדה בהרצליה בשנת 2002 על מנת שתייצגו בתביעה לרשלנות רפואית, בפגישה נכחו אשתו, בתו וחתנו שהינו עו"ד במקצועו. בפגישה התובע חתם על הסכם שכר טרחה לאחר שתוכן ההסכם הוסבר לו במפורש וכן הוסבר לו אותן חישוב שכר הטרחה ואף הובאו לצורך כך דוגמאות. התובע חתם על ההסכם לאחר שבני משפחתו שהתלוו אליו קראו את ההסכם ואף הוסבר גם להם עניין חישוב שכר הטרחה.

הנתבעת טוענת כי בשלב מאוחר יותר הצטרפה בתו של התובע לתביעה והיא הוסיפה חתימתה על שכר הטרחה, תיקו טופל במשך 7 שנים ומפי התובע לא נשמעה אף פעם תלונה כלשהי או הסתייגות לעניין שכר הטרחה.

הנתבעת טוענת כי שכר הטרחה נגבה ע"פ ההסכם במדויק והוא תואם את המקובל בתחום הנזיקין ואת הוראות ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין ומכאן דין התביעה נגדה להידחות.

הכרעה:

שמעתי את הצדדים ואף הקדשתי לתיק הזה זמן רב בניסיון להביאם לפשרה, אך לצערי, התובע לא השכיל להבין את כל אשר ניסה ביהמ"ש להסביר לו.

לאחר עיון בכתבי הטענות והמסמכים שצירפו הצדדים ושמיעתם בפניי הגעתי למסקנה כי יש לדחות את התביעה.

סעיף 1 להסכם שכר הטרחה (שצורף לכתב ההגנה וסומן נספח א') קובע כי התובע ישלם לנתבעת שכ"ט בשיעור 20% בתוספת מע"מ מתוך הסכום הכולל שייפסק על ידי בית המשפט. כאשר הסכום הכולל שייפסק משמעו כל הסכום שייפסק לטובת הלקוח על כל מרכיביו לרבות הסכומים שיפסוק בית המשפט עבור קרן, ריבית, הפרשי הצמדה וכן שכ"ט עו"ד מע"מ והוצאות משפט. אופן חישוב שכר הטרחה יחושב על פי סה"כ הכולל של כל מרכיבי פסק הדין ו/או הפשרה.

לשון הסעיף ברורה היא ואינה מותירה פרשנויות שונות!

הסכום שנגבה עבור שכר הטרחה תואם את הוראות הסעיף הנ"ל, כך לאחר שבחנתי כיצד חושב שכר הטרחה והוסבר היטב בהודעת הדואר האלקטרוני שנשלח לתובע באמצעות בנו ביום 1/1/2009 שצורף לכתב התביעה.

השתכנעתי מעדות הנתבעת, שלא נסתרה, כי בפגישה בה נחתם הסכם שכר הטרחה נכחו מלבד התובע, אשתו, בתו וחתנו שהינו עורך דין במקצועו.

השתכנעתי מעדותה גם, כי נושא חישוב שכר הטרחה הוסבר לתובע היטב ואף ההסכם נבדק ע"י המתלווים אלו באותה פגישה. מכאן לא נותר ספק כי התובע חתם על ההסכם לאחר קבלת הסבר מלא על תוכנו ולאחר שהנוכחים איתו קראו גם הם את ההסכם והובר להם תוכנו.

התובע, בחר שלא להעיד מי מהאנשים שנכחו איתו בפגישה עם הנתבעת, עדים אשר יכלו לשפוך אור על המחלוקת וביכולתם היה לסתור דבריה של הנתבעת בדבר ההסבר בע"פ שנתנה לתובע וגם לנוכחים לאחר שניתן להם לקרוא את ההסכם הכתוב. כלל הוא כי אי הבאת ראיה שיכל בעל הדין להסתמך עליה פועלת לחובתו וביהמ"ש רשאי להסיק כי אילו הובאה אותה ראיה הייתה פועלת נגדו, דהיינו אילו הובאו אותם עדים היו מאמתים ומאשרים עדות הנתבעת בדבר מתן ההסבר לגבי ההסכם.

זאת ועוד גביית שכר הטרחה הינה בהתאם להסכם ועולה בקנה אחד עם החלטות לשכת עורכי הדין בדבר הכללים לחשוב שכר טרחה בגון דא, ואינו סותר את הדין, מכאן שהתביעה לא היה לה כל מקום.

מכל מקום, התובע לא התלונן במשך כל שנות הטיפול בתיקו על אופן חישוב שכר הטרחה והנושא לא עלה לדיון כלל, בואו בטרוניה לאחר קבלת הסכומים ע"פ פסק דין אין לו עילה שבדין ומוטב אילו לא היה בא לפתחו של ביהמ"ש כלל.

מכל האמור לעיל , אני קובע כי התובע לא הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו בהוכחת תביעתו ודין התביעה להידחות.