אלבז נ' הריס

פסק דין

רכבו של הנתבע פגע בחלקו האחורי של רכב התובע שעה שהשניים נמצאו בשדרות הרצל בירושלים. אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבע ביקש לעבור מהנתיב לשמאלי לימני, וכי בנתיב הימני נמצא רכבו של התובע. התובע טוען כי הנתבע נכנס לתוך נתיב נסיעתו ופגע בו מאחור. הנתבע טוען כי התובע מאן לאפשר לו לעבור לנתיב הנכון, עצר והחל להטיף לו מוסר, ולאחר מכן חזר לרכב והחל לנסוע לאיטו ואז ביצע עצירת פתע שגרמה להתנגשות.

תקנה 50 לתקנות התעבורה קובעת כי כאשר נוסעים כלי רכב על נהג כל רכב לדאוג לכך שיוותר מרחק מספיק בינו ובין הרכבים שבפניו.תקנה 53 אוסרת על ביצוע בלימת פתע. עם זאת, האפשרות של בלימת פתע תגרום לתאונה עולה באופן טבעי ביחס ישיר למרחק שבין הרכבים ולמהירות הנסיעה. מאחר וגם לשיטת הנתבע אירעה התאונה בזמן שהוא ניסה לגלוש מהנתיב בו עמד, לשיטתו בשל טעות בבחירת הנתיבים מלכתחילה, הרי שהושתה עליו חובת זהירות מוגברת להימנע מפגיעה בכל רכב בנתיב אליו הוא סוטה. תוצאת האירוע מעידה על כך שהמהירות בה בוצעה הסטייה לא התאימה לתנאי הדרך, שכן גם אם יתרחשו הדברים בדיוק באופן שתיאר הנתבע הרי שהוטלה עליו החובה לבצע את הפניה באופן שלא יפגע גם לא ברכב שבחר לבצע בלימת פתאום. לא למותר לציין כי על פי גרסת הנתבע אירעה כל התאונה במהירות איטית מאוד, וממילא העצירה הייתה אמורה להיות קלה יותר.

בנתונים אלה התוצאה המוכתבת על ידי תקנות התעבורה ועל ידי סטנדרט הזהירות המוכתב מכוחן, מביאה למסקנה כי הנתבע שפגע מאחור ברכב התובע הוא שחב בנזקי התובע.

התובע הציג חוות דעת שמאי לפיה הנזק שנגרם לרכבו הוא בסכום של 6,275 ₪ וקבלה לפי שולם סכום זה. כמו כן הציג חשבונית אודות תשלום סכום של 563 ₪ עבור שכר טרחת השמאי. בנסיבות אלה, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סכום של 6,838 ₪ בגין הנזקים שנגרמו בעקבות התאונה, וכן סכום של 100 ₪ בגין הוצאות המשפט. הסכום ישולם בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן הוא ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין.

הנתבע טען כי במועד האירוע היה לו ביטוח צד ג' בתוקף שבוטל לאחר מכן למפרע. לענין זה לא נודעת השפעה ישירה על תוצאות התובענה שבפני, אולם אם יעלה בידי הנתבע להביא לכך שהמבטחת תכיר בחבותה, יהיה עליה להשיב לו סכומים אלה.

ניתנה והודעה היום י' ניסן תש"ע, 25/03/2010 במעמד הנוכחים.

רם וינוגרד, שופט