אלבז נ' אלבז ואח'

החלטה

בהתאם לתקנה 14 (ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות)תשס"ז- 2007 (להלן:"תקנות האגרות"), על המבקש פטור מלא או חלקי מתשלום אגרה להוכיח שני תנאים מצטברים: הראשון, חוסר יכולת לשלם את האגרה. השני, כי התביעה מגלה עילת תביעה.

המבקש פטור מאגרה נדרש לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ביותר ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי וזאת בהתאם לדרישת התקנות. ראה לענין זה, בשג"צ 3320/11 , מעוז נ' הנהלת בתי המשפט (2011).

במקרה זה, האמירה בדבר הקושי הכלכלי של החייבת, אינה נתמכת באסמכתאות כלל, למעט תדפיס פעולות מיום 22.12.2011, הא ותו לא.

ההלכה הפסוקה קובעת כי מבקש הפטור מחמת עוניו חייב לפרט במדויק ובאופן מלא ומהימן את מצבו הכלכלי העדכני. כן נקבע כי ללא פרטים מהימנים, הנתמכים במסמכים, על הכנסת המבקש, רכושו, הוצאותיו וחובותיו, לא ניתן כלל להיזקק לבקשה לפטור מאגרה. מסקנה זו מתחזקת לאור העובדה כי פרטים אלו הם בידיעתם של המבקשים ועל כן אי מסירת פרטים, או מסירת פרטים חלקית וחסרה, מצדיקים את דחיית הבקשה מטעם זה בלבד. בש"א 128/89 מצא נ' מצא, תק-על 89 (2) 739.

אני סבור כי תצהירה של התובעת איננו פורס תמונה מלאה של מצבה הכלכלי, ולפיכך לא הראתה התובעת חוסר יכולת כלכלית לשלם את האגרה.

בהיעדר פירוט מלא וממצה כנדרש, ומאחר והנטל המוטל בכל הנוגע לתנאי הראשון לפי תקנה 14 (א) לתקנות האגרות, לא הורם, איני יורד לעומקה של השאלה הנוספת, והיא עילת תביעה.

התובעת תגיש בתוך 14 ימים תצהיר מפורט, המבהיר פעולות בחשבונות בנק, לתקופה של 60 ימים לפחות, בעלות על נכסי מקרקעין וכלי רכב, ובקשתה תיבחן בהתאם.

לא יוגש תצהיר, תימחק התובענה מחמת חוסר תשלום אגרה.

ניתנה היום, כ' טבת תשע"ב, 15 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.