אלבז ואח' נ' שטינדל ואח'

פסק דין

בקשה לאכוף על המשיבים לקיים הסכם מיום 18.9.07 אשר נחתם בין הצדדים בהתייחס לזכויות חכירה ובניה בשטחי הרחבה במושב בוסתן הגליל.

הצדדים הסכימו כי פסק הדין יינתן על סמך החומר המצוי בתיק בלא שמיעת ראיות.

העובדות בקצרה

1.ביום 18.9.07 נחתם בין הצדדים הסכם לפיו התחייבו המשיבים להעביר למבקשים את הזכויות שאמור לקבל המשיב מס' 3 (להלן – "אורי") בעת היותו בגיר, ממינהל מקרקעי ישראל, וזאת בתמורה לסכום כולל של 420,000 ₪ (להלן – "ההסכם").

מאחר ואורי היה קטין בעת שחתם על ההסכם, צויין בסעיף 6 להסכם כדלקמן:

"מכיוון שהחלקה מונפקת ע"ש הבן של המשפחה שטנדל אורי שהוא היום קטין בין 16 שנים ו-8 חודשים, מתחייבים בזה צד א' ואורי שבעת הגיעו לגיל שהוא רשאי לחתום בשמו על חוזה להעברת הזכויות, כלומר כנראה בעוד שנה מהיום, יפגשו הצדדים אצל עו"ד לשם ביצוע חוזה המכירה המסכם של החלקה".

2.עד יום 4.2.09 שילמו המבקשים למשיבים סכום של 92,885 ₪ על חשבון התמורה במועדים הבאים:

סך 86,000 ₪ שולם ביום 19.9.07

סך 3,200 ₪ שולם ביום 3.2.08

סך 1,785 ₪ שולם ביום 4.2.09

סך 1,900 ₪ שולם ביום 4.2.09

3.לאחר שמלאו לאורי 18 שנים, פנו המבקשים למשיבים בדרישה לממש את האמור בסעיף 6 להסכם לפיו, כאמור, עם בגרותו של אורי ייחתם ההסכם פעם נוספת ויבוצע.

בתשובה, השיבו המשיבים, באמצעות בא-כוחם, כי התחייבותו של אורי בהסכם אינה מחייבת נוכח היותו קטין וכי כיום אין הוא מעוניין להעביר את זכויותיו לצד ג'. נאמר עוד כי משעמד אורי על דעתו, חזר בו מכוונתו המקורית למכור את המגרש לזרים, ותחת זאת מעוניין הוא לנצל את הזכות המגיעה לו להמשיך להתגורר בסמוך ובצמידות להוריו ולבנות את ביתו במגרש הנדון.

עוד צויין במכתב כי אין למשיבים כל התנגדות להשיב למבקשים את כל התמורה ששולמה על ידם, כפוף להשבת שטר החוב שניתן לפקודת המבקשים על פי ההסכם.

4.המבקשים דחו את טענות המשיבים ועמדו על קיומו של ההסכם. לפיכך הוגשה המרצת הפתיחה דנן להצהיר על תקפות ההסכם.

5.המבקשים טוענים כי יש להצהיר על תקפותו של ההסכם, שכן לטענתם, גם לאחר שמלאו לאורי 18 שנים נוהלו שיחות בין הצדדים ובאף אחת מהן לא נטען על ידי המשיבים כי העסקה בטלה. יתרה מכך, נטען, כי המבקשים שילמו כספים נוספים על חשבון העסקה ישירות לאורי לאחר שבגר, ובכך אישר למעשה את הסכמתו לעסקה ויש לראות בכך, ביחד עם השיחות שהתקיימו בין הצדדים לאחר בגרותו, "קיבול" וגמירות דעת מצידו של אורי לשכלול העסקה, כאמור בסעיף 5 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973.

6.המשיבים טוענים כי דין המרצת הפתיחה להדחות, באשר אין מחלוקת כי ההסכם מלכתחילה בעת שנחתם לא היה תקף. נטען כי משלא אישר אורי את ההסכם לאחר שבגר, אין לתת תוקף להסכם.

עוד נטען כי לא שולמו לאורי כל כספים לאחר שבגר, שכן כל ארבעת התשלומים ששולמו על ידי המבקשים, נעשו עוד בהיותו של אורי קטין.

המשיבים חוזרים על עמדתם כי הם מוכנים להשיב למבקשים את כל הכספים שקיבלו מהם.