אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אלאלוף נ' נאות רבקה חברה למסחר ולהשקעות בעמ ואח'

אלאלוף נ' נאות רבקה חברה למסחר ולהשקעות בעמ ואח'

תאריך פרסום : 21/05/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
48728-11-12
09/05/2013
בפני השופט:
חנה פלינר

- נגד -
התובע:
דוד אלאלוף
הנתבע:
1. נאות רבקה חברה למסחר ולהשקעות בע"מ
2. ענת פרץ

החלטה

1. מונחת לפניי בקשה לסילוק על הסף מחמת התיישנות, מעשה בית דין, היעדר עילה, שיהוי, השתק מניעות וויתור ובשל היותה קנטרנית וטורדנית ולחילופין בקשה להפקדת ערובה.

2. בתמצית, המדובר בתובענה שהגיש מר אלאלוף דוד (להלן: "התובע"/ "המשיב") כנגד נאות רבקה חברה למסחר ולהשקעות בע"מ (להלן: "הנתבעת 1") וכן הגב' פרץ ענת (להלן: "הנתבעת 2"/ "המבקשת"). על פי כתב התביעה, התובע הוא דייר מוגן בחלק מהדירה המדוברת משנת 1976. הנתבעת 1 הינה בעלת הבית של הדירה השלמה כולה משנת 1997. הנתבעת 2 הינה המחזיקה בשני חדרי מגורים בדירה וכן השתלטה על הרכוש המשותף (כך נטען, כפי שיפורט להלן) משנת 1981. המדובר בדירת מגורים בת 4 חדרים אשר נמצאת בקומת קרקע של בניין מגורים משותף שהושכרה לתובע ולנתבעת 2 כאשר לכל אחד מהם ניתנה זכות חזקה ושימוש בשני חדרים מתוך הדירה וכן ברכוש המשותף/ במתקנים המשותפים, קרי שירותים, מטבחון, מקלחת והמעבר אליהם. לגישת התובע, בשנת 1998 כשהגיע למושכר הסתבר לו שהדלת הפנימית שאפשרה לו יציאה משני החדרים אל הרכוש המשותף נעקרה ממקומה ובמקומה נקבעה מחיצה החוסמת את גישתו לרכוש המשותף כך שהנתבעת 2 עושה בו שימוש בלעדי. בשל האמור טוען התובע שנאלץ לשכור דירה נוספת ולשלם גם עליה דמי שכירות. התביעה הוגשה ביום 26.11.2012. התובע טוען כי מגיש תביעה זו רק כעת מאחר שעבר הליך גירושין כואב וקשה שהשפיע עליו נפשית וכלכלית וכן עבר תאונה בה הפך לנכה בידו האחת. מסיבות אלה לא עלה בידו לשכור שירותי עו"ד על מנת להגיש תביעה. התובע עותר לפינוי המחיצה ולהתקנת דלת המעבר כך שתתאפשר לו גישה לרכוש המשותף.

3. בין התובע לנתבעת 1 התנהל הליך משפטי קודם במסגרתו תבעה הנתבעת 1 את התובע ועתרה לפינוי וסילוק ידו מהדירה. התביעה נדונה לפני כב' הש' אשר גולדין שקבע בין היתר כי התגבשה עילת פינוי מהדירה בגין אי תשלום שכר דירה אך לא בגין עילת הנטישה או שינוי מטרת השכירות. בית המשפט העניק לתובע סעד מן הצדק שמנע את פינויו מהדירה (ת.א 74665/99; להלן: "התיק האחר"/ "התביעה האחרת" ו-"פסה"ד", בהתאמה).

4. בדיון שהתקיים לפני ביום 23.1.2013 ציינתי: "..בתיק זה קיימות טענות משפטיות כבדות משקל ובניהן טענת התיישנות, טענת מעשה בית דין, טענת השתק ומניעות. נראה כי לצורך הכרעה בטענות המשפטיות יש צורך בבירור עובדתי בין היתר בשאלה מתי נעשה אותו שינוי לגביו טוען התובע ומתי ניתן היה לגלותו. אני מזכירה את סעיף 8 לחוק ההתיישנות שקובע שהתיישנות שאינה מדעת תחול מהמועד בו ניתן היה לגלות את האירוע ולאו דווקא ממועד גילויו בפועל. לפיכך, סבורני כי אין מקום להגיש בקשות למחיקת ההליך על הסף, בשל אותו צורך לקיים בירור עובדתי שלדידי הינו מצומצם ויסתיים בישיבה אחת קצרה. אם בכל זאת מי המצדדים רוצה להגיש בקשה מקדמית, יש לעשות כן תוך 21 יום מהיום..."

טענות המבקשת (הנתבעת 2), בתמצית

הבקשה לסילוק על הסף

5. לטענת המבקשת, יש לדחות את התביעה בשל מעשה בית דין לעניין שאלת מטרת השימוש במושכר. שכן, בפסק הדין נקבע שהתובע משתמש בו כמחסן ולא כדירת מגורים ואינו מתגורר בו. המבקשת טוענת כי שכרה את דירתה במצבה הנוכחי, כאשר המתקנים הנטענים משותפים הינם חלק ממנה, בשנת 1993. בעקבות פסה"ד מושתק המשיב מלהעלות טענות שהוכרעו בעבר בפסק דין חלוט לרבות בעניין מטרת השימוש במושכר (מחסן) ותקופת השימוש שעשה בו למגורים (1976 – 1979). בפסה"ד לא אוזכר הרכוש הנטען כמשותף ולכן מושתק המשיב מלהעלות טענה בעניין זה; עוד טוענת כי פסה"ד יוצר השתק פלוגתא מאחר ובתצהיר המשיב מיום 14.6.1998 שצורף לכתב ההגנה מטעם נתבעת 1 (להלן: "התצהיר") הצהיר כי אינו מתגורר במושכר ואינו עושה שימוש ברכוש המשותף הנטען. על פי פסה"ד והתצהיר המשיב לא משתמש במושכר למגורים משנת 1979.

6. עוד טוענת המבקשת להעדר עילת תביעה וזאת לאור הקביעות בפסה"ד אשר הכריעו בפלוגתאות המהוות בסיס לתובענה. המבקשת חוזרת וטוענת שרכשה את הזכויות לרבות במתקנים הנטענים כמשותפים בהתאם לחוזה שכירות מאז ומתמיד ועשתה שימוש ייחודי ובלעדי בדירה על חלקיה. המשיב מבסס את תביעתו בין היתר על מכתב הנתבעת 1 משנת 1998 ולפיו שכר חדרים ושירותים אך לא הציג חוזה שכירות (גם בפסה"ד ציין כב' הש' גולדין שלא הומצא הסכם השכירות) ומכאן אין למשיב חוזה בעוד למבקשת יש חוזה. לגישת המבקשת מאחר שהתובע הינו ה"מוציא מחברו" הרי שעליו הראיה. המשיב טוען כי זכויותיו במושכר נפגעו ולכן היה עליו לבסס תביעתו על חוזה שכירות דיירות מוגנת. בהיעדרו ולאור קביעות פסה"ד שקבע כי אין המשיב מתגורר במושכר וכי אין מדובר בדירת מגורים כי אם במחסן הרי שהתביעה נעדרת עילה. אין בידי המשיב להוכיח את העובדות המבססות את עילת התביעה מאחר שאלה סותרות את שנקבע בפסה"ד ואת דברי המשיב עצמו בתצהיר.

7. יתרה מזאת טוענת המבקשת להתיישנות התביעה. לשיטתה מהאמור לעיל עולה כי המשיב השתמש במושכר כמחסן משנת 1979 ולכן לא היה לו צורך בשימוש במתקנים המשותפים הנטענים. המשיב טוען כי בשנת 1998 התחוור לו כי הדלת הפנימית במושכר נעקרה ובמקומה נקבעה מחיצה. זאת למרות שהמושכר משמש לו מחסן משנת 1979 וכי מאז כניסת המבקשת לדירה (1993) חלפו 14 שנים. דירת המבקשת הייתה במצבה הנוכחי מאז כניסת המבקשת לדירה. כעת, בחלוף 20 שנים מבקש המבקש לעשות שימוש במתקנים שטוען כי משותפים. לפיכך, חלה התיישנות. המשיב טוען כי המבקשת מתגוררת בדירה משנת 1981 דבר המלמד כי לשיטתו חלפו 31 שנים מהמועד בו לטענתו קיבלה המבקשת חזקה בדירה. מאחר שמדובר בתביעה לחזקה ושימוש ולא לתובענה בזכות במקרקעין הרי שתקופת ההתיישנות הינה 7 שנים. היה על המשיב לגלות את המחיצה הנטענת למצער במועד בו קיבלה המבקשת את החזקה; בתצהיר המבקש מיום 14.6.1998 הצהיר: "לימים התחוור לי כי בניית הקיר.. בוצעה.. לפני כשנתיים." כלומר במועד החתימה על התצהיר ידע המשיב כי בניית הקיר בוצעה לכאורה שנתיים קודם לכן ודי בנתון זה כדי לדחות את התובענה מחמת התיישנות שכן חלפו 16.5 שנים. גם אם תתקבל עמדת המשיב לפיה תקופת ההתיישנות הינה 15 שנים הרי שהתובענה התיישנה שכן בהתאם לסעיף 8 לחוק ההתיישנות היה על המשיב לדעת על שימוש המבקשת למצער משנת 1993 בייחוד שבפסה"ד האחר נקבע שהמשיב לא נטש את המושכר. האמור בתצהיר מהווה הודאת המשיב ומכוחה ניתן לסלק את התביעה בין אם תקופת ההתיישנות הינה 7 שנים ובין אם היא 15 שנים.

8. המבקשת סבורה כי יש לדחות את התובענה על הסף גם בשל השתק, מניעות, ויתור ושיהוי בלתי סביר שכן המשיבה שילמה ממיטב כספה את דמי המפתח בגין הדירה במצבה הנוכחי ואין כל בסיס לטענות המשיב בחלוף 20 שנים מאז רכשה היא את הזכויות בדירה ועשתה בה שימוש וחזקה בלעדיים במשך כל אותן שנים.

9. לסיום טוענת כי התביעה הינה קנטרנית וטרדנית. המדובר בתביעת סרק שהוגשה בחוסר תו"ל, באי ניקיון כפיים ותוך שימוש לרעה בהליכי משפט. המשיב בחר במודע להעלים עובדות מהותיות; המשיב החליט לצאת למסע דייג מבלי לדעת את העובדות לאשורן (כמו למשל מועד תפיסת חזקת המבקשת בדירה); ב"כ המשיב טען בדיון, תחילה, כי מדובר בדירה ובסיומו כי מדובר במחסן ובכך מנסה המשיב לאחוז במקל משני קצוותיו, הגם והאמור לא מתיישב עם פסה"ד.

הבקשה להפקדת ערובה

10. לחלופין מבוקש מביהמ"ש להורות למשיב להפקיד ערובה. מדובר בתביעת סרק שסיכוייה קלושים מחמת מעשה בית דין, היעדר עילה, התיישנות וקנטרנות, כמפורט לעיל. המשיב נמנע מלתמוך תביעתו בראיות. נוסף על כך, מצבו הכלכלי של המשיב רעוע. בכתב התביעה טען הוא שעבר הליך גירושין כואב שהשפיע עליו כלכלית "עד לידי חרפת רעב של ממש". המבקשת טוענת כי זכות הדיירות המוגנת אותה רכשה כדין ובהתאם להסכם שכירות ברור וחד משמעי עולה על זכות הגישה לערכאות לאור כך שלמשיב אין כל זכות ולו לכאורה במתקנים שטוען כי הינם משותפים.

טענות המשיב, בתמצית

11. המשיב טוען שנפלה טעות בכתב התביעה אותו ניסח בא כוחו שכן למרות שהמשיב לא זוכר את המועד המדויק בו נכנסה המבקשת לדירה הרי שסביר להניח שהיה זה בשנת 1993 ולא 1981 ככתוב בכתב התביעה ונכתב בהתאם לכותרת בחוזה השכירות שהוצג לבא כוחו; הנתבעת 1 שהיא בעלת הבית הודתה במפורש בכתב התביעה בתיק האחר ובכתב ההגנה בתיק זה וכן בעל הבית הקודם מר פפושדו הודה בתצהירו משנת 2000 כי התובע בעל זכויות בשני חדרים ובמתקנים המשותפים; זאת ניתן ללמוד גם מהתשריט התכנוני של הדירה; בשנת 1998 הגיע המשיב למושכר וגילה שהדלת הפנימית נעקרה ובמקומה נקבעה מחיצה ע"י המבקשת או מי מטעמה. המשיב פנה למבקשת ולנתבעת 1 בבקשה להסרת המחיצה. ביום 25.5.1998 שלחה הנתבעת 1 מכתב רשום למשיבה ובו רשמה שהמתקנים המשותפים שייכים לשתי הדירות וכי המחיצה בוצעה ללא אישור הנתבעת 1- הבעלים ומהווה שינוי במושכר. ביום 14.6.1998 זימן נציג הנתבעת 1 את המשיב וביקש ממנו לחתום על תצהיר והסביר לו שהתצהיר נועד להגשת תביעה כנגד המשיבה (המשיב מפנה לסעיף 1 לתצהיר) אלא שהנתבעת 1 השתמשה בתצהיר נגד המשיב בתביעה לפינויו שנדונה בתיק האחר. בתצהיר העדות הראשית של המשיב בתיק האחר מציין שגילה על המחיצה "זמן לא רב" לפני שהוחתם על התצהיר משנת 1998 וכן התייחס לנסיבות החתימה על התצהיר עליו הוחתם ע"י נציג הנתבעת 1. לפיכך מבקש המשיב שביהמ"ש לא ייחס כל ערך ראייתי לאמור בסעיף 6 לתצהיר.

12. המשיב מפנה לסעיפים 145 ו-204 לחוק התכנון והבניה וטוען כי אל לביהמ"ש להושיט סעד למי שביצע ועדיין מבצע מעשה בלתי חוקי של עבירה על החוק המדובר בדומה למבקשת שביצעה עבירת בניה ללא היתר. המשיב טוען כי ביקר במחלקת ההנדסה בעירייה וגילה בתיק הבניין מכתב מהעירייה למבקשת מיום 26.7.2010 ולפיו עולה חשד לעבירה על חוק התכנון והבניה קרי שימוש בניגוד להיתר – חלוקת יחידות דיור למס' יחידות נפרדות. אל לביהמ"ש ליתן יד למעשה בלתי חוקי.

13. למשיב זכות דיירות מוגנת שהינה לגישתו קניינית המוגנת גם בחוק יסוד. למרות שחוזה השכירות אבד, הנתבעת 1 מודה שהמשיב משלם לה דמי שכירות. המבקשת פוגעת בזכות הקניין של המשיב ובערך הכלכלי שלה.

תגובה לבקשה לסילוק על הסף

14. לטענת המשיב, קבלת הבקשה תהווה פגיעה קשה ואנושה בזכויותיו שכן תחסום את דרכו לביהמ"ש, תפגע בזכויותיו בין היתר הקנייניות, הכלכליות (שכן שילם דמי מפתח) ובזכותו להליך משפטי. טוען כי לאור הודאת בעלי הבית המכירים בזכויותיו סיכויי התביעה הינם גבוהים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ