אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אלאטרש ואח' נ' מדינת ישראל

אלאטרש ואח' נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 04/09/2018 | גרסת הדפסה
רע"פ
בית המשפט העליון ירושלים
4877-18
04/09/2018
בפני השופט בדימוס:
א' שהם

- נגד -
המבקשים:
1. יונס אלאטרש
2. שחדה אטרש
3. סאלם עלי אטרש
4. יוסף חליל אטרש
5. חסן סלאמה אטרש
6. יוסף אלאטרש
7. עבדאללה אלאטרש
8. עלי אלאטרש
9. אחמד אלאטרש
10. חסן מחמד אלאטרש

עו"ד קייס נאסר
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד סיגל אורבך סולומון
החלטה

                                          

 

  

  1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט א' אינפלד), בעתפ"ב 20004-05-18, מיום 30.5.2018. בגדרו של פסק הדין, נדחה ערעורם של המבקשים על החלטתו של בית משפט השלום בבאר שבע (כב' השופט ג' אמוראי), בת"פ 5147/06, מיום 14.3.2018.

 

רקע והליכים קודמים

 

  1. המבקשים הם אזרחים בני המגזר הבדואי הנמנים על משפחת אלאטרש, אשר מתגוררת ב"שכונת אלאטרש", המצויה בסמוך לצומת יתיר בקרבת באר שבע. הבקשה לרשות ערעור נסובה על דחיית בקשתם לעיכוב ביצועם של 20 צווי הריסה שיפוטיים שהוצאו נגד המבקשים (להלן: צווי ההריסה או הצווים), לפני למעלה מ-11 שנים. טרם שיוצג ההליך במסגרתו נדחתה הבקשה לעיכוב ביצוע הצווים, ייסקרו להלן האירועים המרכזיים אשר הובילו לבקשה.

 

  1.  ביום 16.11.2006, הוגשו לבית משפט השלום בבאר שבע 20 בקשות לצווי הריסה שיפוטיים, לפי סעיף 212 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבניה או החוק) ביחס למבנים בלתי חוקיים (להלן: המבנים), במקבץ הבינוי בו מתגוררים המבקשים, המצוי צפונית לדרך מס' 31 בסמוך לצומת יתיר.

 

ראוי לציין, כי מאז הוצאת צווי ההריסה השיפוטיים במקרה דנן, תוקן חוק התכנון והבניה, וההסדרים, שעניינם הוצאה וביטול של צו הריסה בלא הליך פלילי, מעוגנים כיום בסעיפים 239 ו-240 לחוק התכנון והבניה, אשר נכנסו לתוקף במסגרת תיקון 116 לחוק. בהחלטתי זו, אתייחס לטענות הצדדים לפי סעיפי חוק התכנון והבניה עובר לתיקון 116, מפאת העובדה שהצדדים שטחו את טענותיהם בכתב הבקשה ובתגובת המשיבה לפי סעיפים אלו.

 

ביום 26.12.2006, נענה בית משפט השלום לבקשות האמורות והוציא את צווי ההריסה המבוקשים. בתגובה, הגישו המבקשים בקשות לביטול הצווים ולעיכוב ביצועם, אשר נדונו במאוחד. לאחר משא ומתן ממושך בין המבקשים לבין הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב (להלן: הרשות), אשר ייצגה את המשיבה, הגיעו הצדדים להסכמה, אשר בית משפט השלום בבאר שבע נתן לה תוקף של החלטה, ביום 19.3.2009 (להלן: ההסכמה המקורית). ההסכמה שהתקבלה בין הצדדים פורטה בזו הלשון:

 

"הגענו להסכמה בתיקים אלו, לפיה הבקשות לביטול צווי ההריסה, ימחקו. צווי הריסה שניתנו כנגד המבנים יעוכבו ולא יבוצעו לתקופה של 12 חודשים. המשיבים יפנו למנהלת הבדואים [הרשות] תוך 30 ימים לצורך חתימה על הסכם הקרקע, ביחס לקרקע עליהם נמצאים המבנים ולמציאת פיתרון קבע להתיישבותם... המשיבים [המבקשים] מתחייבים לא להרחיב את הבניה הקיימת ולא להקים כל מבנה חדש נוסף ו/או תוספת על המבנים הקיימים בכל תקופת העיכוב, ללא היתר או אישור שניתן מצד הגורמים המוסמכים לכך על פי דין. מוסכם בין הצדדים, כי במידה ויגרמו עיכובים ו/או דחייה במועדים נשוא ההסדר, מסיבות שאינן תלויות במשיבים [המבקשים], תיבחן בקשה לדחיית המועדים והארכת תקופת עיכוב ביצוע צו ההריסה, עפ"י נסיבות שיהיו רלוונטיות באותה העת."

 

המועד שסוכם בין הצדדים לביצוע צווי ההריסה השיפוטיים נקבע עד ליום 19.3.2010, אך במהלך השנים שלאחר מכן, עוכב ביצוע צווי ההריסה לא מפחות מ-11 פעמים על ידי בית משפט השלום, לבקשת המבקשים ובהסכמת המשיבה. בין השנים 2015-2011, קידמו הצדדים פתרון מגורים, במסגרתו תוכנן לשכן את המבקשים בשכונה 16 ביישוב חורה, ובוצעו כל הפעולות הנדרשות על מנת לאפשר הקצאת מגרשים וחתימה על הסכמי פינוי, אך בשנת 2015, סירבו המבקשים לחתום על הסכמי הפינוי. זאת, לטענת המבקשים, לאור סירוב מועצת חורה לקלוט אותם בשטחה. יצוין, כי התנגדות מועצת חורה למעברם של המבקשים הייתה ידועה להם, עוד קודם שהביעו את הסכמתם לפתרון המגורים המוצע. בין היתר, הועלתה התנגדות המועצה בפני בית משפט השלום, בדיון ביום 15.3.2011, וב"כ המבקשים עמד בכל זאת על נכונותם של מרשיו לעבור לשכונה 16 בחורה.  כחודש וחצי לאחר מכן, ביום 28.4.2011, חתמו המבקשים על בקשות לרכישת מגרשים בשכונה 16 בחורה.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ