אי סי איי טלקום בע"מ ואח' נ' חדד ואח'

החלטה

תובענה זו המתנהלת בסדר דין מהיר ועניינה בנזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שארעה ביום 24/12/2010, בה היו מעורבים, בין היתר רכב המבוטח על ידי המבקשת 2 ורכב המבוטח על ידי המשיבה.

המבקשים עותרים למתן צו שיורה למשיבה להמציא למשרדם דיסק הכולל את השיחות בהן הודיע מבוטח המשיבה ו/או נהג הרכב על התאונה. המבקשים מנמקים את הבקשה בכך, שמסתבר, כי נהג המשיבה מסר יותר מהודעה אחת, ומאחר שתיעוד השיחות מהווה תקציר, אין לומר כי הוא משקף נכונה את ההודעה שנמסרה. מוסיפים המבקשים, כי מדובר בראיה מרכזית בהליך.

המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת, כי הבקשה הוגשה באיחור רב, לא נתמכה בתצהיר וכי בתביעות המתנהלות על דרך סדר דין מהיר, לא חלים הליכי גילוי ועיון במסמכים, אלא על הצדדים לצרף את כל הראיות הרלוונטיות לכתבי הטענות וככל שמי מהצדדים נמנע מלצרף ראיה רלוונטית, הרי שהדבר יפעל כנגדו. בנוסף עומדת המשיבה על הנוהג שהשתרש בתביעות מסוג זה לפיו הודעת הנהג לחברת הביטוח מהווה את הגרסה שמסר אודות התאונה וחקירתו על דוכן העדים נערכת בהתייחס להודעה זו. לטענת המשיבה, המצאת הקלטות יגזלו משאבים וזמן מן הצדדים ואין המדובר במקרה ייחודי בו עולה טענה ספציפית המצדיקה את המצאת הקלטות. המשיבה עומדת על כך, כי הוראה להמציא הקלטות השיחות תהווה מדרון חלקלק לתביעות אחרות מסוג זה, האמרת ההוצאות וסרבול ההליכים.

דיון והכרעה

צודקת המשיבה, כי הבקשה לא הוגשה לפי סדרי הדין, לא צורף לה תצהיר ולא הוכח, כי נעשתה פנייה קודמת למשיבה בבקשה להמציא את הקלטת וכי פניה זו סורבה, די היה במחדלים אלה כדי להצדיק את דחיית הבקשה.

גם לגופו של עניין איני רואה להיעתר לבקשה. מדובר בתובענה בסדר דין מהיר האמורה להתנהל בדרך יעילה ועניינית, כאשר בין היתר, בתביעות מסוג זה קבע המחוקק, כי דרך כלל לא יתנהל הליך עיון וגילוי מסמכים המקובל בתביעות אזרחיות שאינן מתנהלות בסדר דין מהיר וכי על כל אחד מהצדדים להמציא את כל הראיות הרלוונטיות.

כפי שציינה המשיבה, ההנחה היא, כי הודעת המבוטח, מהווה ראיה בדבר הגרסה שמסר. שעה שמדובר בהודעה טלפונית, מן הסתם לא נרשמת כל מילה אלא תמצית הדברים כפי שמסר המבוטח, כאשר על דוכן העדים מסביר המבוטח את פרטי התאונה ונחקר בחקירה נגדית על ההודעה שמסר לחברת הביטוח. ככל שמסר המבוטח יותר מהודעה אחת וככל שקיימות בין הודעותיו סתירות, הרי שמן הסתם ידרש להסביר את הדברים בחקירה הנגדית.

יצויין, כי המבקשת לא טרחה לפרט בבקשתה ואף לא לצרף את הודעות המבוטח ואת הטעם הספציפי בגינו נדרשות הקלטות של השיחות.

בהנחה שכפי שטוענת המבקשת קיימות מספר הודעות לחברת הביטוח שיכול שיש סתירה ביניהן, הרי שכפי שציינה המשיבה עצמה בתגובתה, ככל שיתברר כי בנסיבות התיק הספציפי, מדובר בראיה רלוונטית ונדרשת, הרי שהמשיבה שבחרה שלא לאתר ולבחון את פרטי השיחות, מן הסתם לא תוכל להישמע בטענה, כי הדברים לא הוקלדו באופן נכון או מדויק.

בנסיבות תיק זה, לא התרשמתי, כי בפי המבקשת טענה עניינית ספציפית (כגון טענת מרמה מצד המשיבה עצמה) המצדיקה מתן צו לאיתור הקלטות והמצאתן להבדיל מטענה לחוסר מהימנות המבוטח או הנהג דבר שניתן יהא לבררו על דוכן העדים.

אוסיף עוד, כי המדובר בתאונת דרכים שארעה בשנת 2010, בתביעה שתלויה ועומדת משנת 2011 כשהודעת צד ג' נגד המבקשת עצמה הוגשה כבר באוגוסט 2012, כתב הגנה על ידי צדדי ג' הוגש באפריל 2013 והבקשה דנן הוגשה רק בפברואר 2014, ואם צריך עוד להוסיף, הרי שכפי שעולה מתגובת המשיבה קיימת תביעה מקבילה בין המשיבה למבקשת שעמדה על סף קיום הוכחות ובמסגרתה לא הוגשה בקשה דומה – בנסיבות אלה, נדמה גם שהבקשה לוקה בשיהוי לא קטן.

יוסף עוד, כי לא עולה מן הבקשה שהמבקשת, שהינה חברת ביטוח, ביקשה במסגרת בירור הדרישה לשיפוי המצאת פרטי השיחות עם המבוטח כחלק מן המסמכים הרלוונטיים ומן הסתם לא התייחסה לעניין זה בנימוקי דחיית הדרישה לשיפוי. כידוע, המבקשת חייבת להעלות את כל טענותיה בעניין החבות מלכתחילה ולא לערוך "מקצה שיפורים" לאחר הגשת תביעה.

בגדר שיקולי, נתתי משקל גם לעובדה שמדובר בתביעות שיש אינטרס ממשי לנהלן ביעילות ובענייניות, כאשר הערמת קשיים על הצדדים והאמרת ההוצאות, עלולה להתגלגל בסופו של דבר אל גב ציבור הלקוחות.

בנסיבות שפורטו, הבקשה נדחית.

בשולי הדברים יצויין, כי כפי שעולה מכתבי הטענות ותיעוד הצדדים בתיק האלקטרוני, המשיבה אינה רשומה כצד בתיק, אלא רשומים 2 נתבעים אחרים כמפורט בכתב התביעה וכתב ההגנה המצוי בתיק. הצדדים יואילו להגיש בקשה מוסכמת להעמדת כתבי הטענות על דיוקם, כך שהצדדים הנכונים יהיו בעלי הדין.

ניתנה היום, י"ט אדר ב תשע"ד, 21 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.