אישור תובענה ייצוגית נ' מיטב דש גמל ופנסיה בע"מ בנושא גביית דמי ניהול

1. לפני שתי בקשות לאישור תובענות ייצוגיות, אשר נשמעו במאוחד. במוקד הבקשות שאלת זכותה של המשיבה לשנות את בסיס גביית דמי הניהול בקופת הגמל "תגמולים", אשר ניהולה נרכש על ידי המשיבה בשנת 2007 מתאגידים שבשליטת בנק הפועלים במסגרת יישומה של "רפורמת בכר".

בבקשה הראשונה עותר המבקש 1 לייצג "כל אדם ו/או קבוצת בני אדם, אשר התקשר עם תגמולים בע"מ או גד גמולים חברה לניהול קופות גמל בע"מ... עד ליום 30.6.2007 (להלן - 'מועד ההעברה') לשם השתתפות בתכנית חסכון לעצמאים ו/או לשכירים 'תגמולים' (להלן – 'קופת הגמל'),  תמורת דמי ניהול לגביהם הותנה כי הם ייגבו אך ורק מסכומי ההפקדות השנתיים בלבד... ואשר המשיבה, לאחר רכישת ניהול קופת הגמל על ידיה... ניכתה אותם מדי שנה מסכומי החיסכון שהצטברו בקופת הגמל לאורך השנים כקרן ורווחים".

בבקשה השנייה עותר המבקש 2 לייצג "כל אדם ו/או קבוצת בני אדם, מקרב אנשי צבא הקבע ועובדי בנק הפועלים  אשר התקשר עם תגמולים בע"מ או גד גמולים חברה לניהול קופות גמל בע"מ... עד ליום 30.6.2007 (להלן - 'מועד ההעברה') לשם השתתפות בתכנית חסכון לעצמאים ו/או לשכירים 'תגמולים' (להלן – 'קופת הגמל'),  תמורת דמי ניהול לגביהם הוסכם כי הם יהיו בשיעור אפס...".

כעולה מהגדרות הקבוצות, ביסוד התובענות הטענה כי גביית דמי ניהול מכספי הצבירה בחשבונות העמיתים נעשית בניגוד להסכמים שנערכו עמם בנושא דמי הניהול.

רקע עובדתי

2. המבקשים הם עמיתים בקופת הגמל "תגמולים" (להלן – "הקופה" או "קופת הגמל") שנוהלה על ידי תגמולים בע"מ (להלן - "תגמולים"), שהיא חברה בת של בנק הפועלים. בשנת 2005 מוזגה תגמולים לתוך חברת גד גמולים בע"מ (להלן - "גד גמולים"), אף היא חברה בת של בנק הפועלים. בשנת 2007 הועבר ניהול הקופה לידי המשיבה, כפי שיפורט בהמשך.

3. המבקש 1, רואה חשבון וכיום גמלאי, הצטרף לקופה במרץ 1969. בעת הצטרפותו נמסר לו פנקס חבר, המפרט את תנאי ההשתתפות בקופה (להלן - "הפנקס" או "פנקס החבר"). בין היתר פורט בפנקס, הנחזה להראות כטופס אחיד שהודפס על ידי תגמולים, כי הקופה תנהל עבור העמית חשבון חסכון שישא את שמו; כי העמית חייב להפקיד לזכות חשבונו בקופה מדי שנה סכום שלא יפחת מ-120 ל"י; כי דמי הניהול שישלם העמית ינוכו מהפקדותיו השוטפות בחשבון ולא יעלו על 1% מכלל הסכומים שיפקיד בחשבון מדי שנה; כי כל רווחי השקעות כספי העמית ייזקפו לזכות חשבונו; וכי בקרות אחד האירועים המזכים (יציאה לגמלאות, פטירה וכו') יהיה העמית זכאי לקבל לידיו את סכומי הפקדותיו בניכוי דמי הניהול ששולמו מההפקדות כאמור, בצירוף כל הרווחים שנצברו בגינם.

4. המבקש 2 היה איש צבא קבע עד לשחרורו בשנת 2012 בדרגת אל"מ. המבקש 2 הצטרף לקופה ביום 1.11.84. הצטרפותו נעשתה מכוח הסכם בכתב, שנערך בין בנק הפועלים למשרד הביטחון ביום 24.3.63, שלפיו כל משרתי הקבע יצטרפו, עם כניסתם לשרות קבע, לקופת הגמל תגמולים (להלן - "ההסכם" או "הסכם אנשי הקבע"). גם בהסכם אנשי הקבע, שאל הוראותיו נחזור בהמשך, הותנה כי כל רווחי הקופה לגבי חסכונות אנשי צבא קבע ייזקפו לזכותם. אשר לדמי הניהול נקבעו בהסכם שתי חלופות: האחת, תשלום שנתי קבוע של 7,200 ש"ח, אשר יבחן מחדש עם חלוף חמש שנים; השנייה, אם יוחלט להעביר את ניהול "הכרטיסייה האישית" של העמיתים מידי צה"ל לידי הקופה – סכום קבוע של 2 ל"י לשנה. מהמסמכים עולה לכאורה כי בסופו של דבר נבחרה החלופה השנייה, וכי ברבות השנים הפך הסך 2 ל"י לחסר משמעות ובהתאם נגבו לאורך השנים בהן נוהלה הקופה על ידי תגמולים וגד גמולים דמי ניהול בשיעור אפס. 

5. לטענת המבקש 2, הסכם דומה בנוגע לגובה דמי ניהול בשיעור אפס הונהג ביחס לעובדים של בנק הפועלים שהצטרפו לקופת הגמל. הטענה מבוססת על פניית אגף קופות הגמל של הבנק לאגף משאבי אנוש ולוועד הארצי של עובדי הבנק מיום 12.10.00, שאף היא תבחן בהמשך.